בשבוע שעבר הזכרנו את החלטתו של משה להפסיק את קבלת התרומות למשכן, צעד שיש בו התמקדות בצורכי הבנייה וכן מסר לעם על הצורך בתרומה גם בשגרה. ניתן ללמוד מהחלטתו גם על שקיפות במערכת היחסים בינו לבין העם, ערך שאותו אנו ממשיכים לראות גם בפרשה הנוכחית.
בתחילת הפרשה מתוארות הכמויות של הזהב, הכסף והנחושת שנתרמו בסך הכל, וכן פירוט מדויק מה נעשה איתם לצורך המשכן. מדובר בעמודים, באדנים, ביתדות, בכלים ובבגדים. הסיכום נמסר לעם כמעט כמו חשבונית מס.
בעולם העבודה של היום, רבים מהעובדים מחפשים מקום עבודה שמתנהל איתם בשקיפות. דווקא בעולם שבו האמת והשקר לפעמים מתערבבים, לשקיפות ולפתיחות יש קשר לאושר ולביטחון. כך, ארגון שרגיל להיות שקוף מול הלקוחות או מול בעלי המניות, צריך להפנות את הזרקור גם בתהליכים הפנים-ארגוניים, למשל בדרך שבה מקבלים החלטות.
השקיפות היא כלי חשוב לשותפות, לתחושת הוגנות ולשייכות
ואכן, בתקופתנו חברות מסוימות מתחרות במידת השקיפות הפנימית שלהן – לגבי שכר העובדים, חללי העבודה הפתוחים, חשיפת פרוטוקולים של ישיבות הנהלה וכו'. ככל ששוברים את הקירות הפיזיים והמטאפוריים בתוך הארגון, עולה רמת האמון בין ההנהלה לעובדים, קשה יותר לבצע עבירות ויש הפנמה גבוהה יותר של החזון הארגוני. עם זאת, לשקיפות קיצונית יש גם חסרונות. למשל, חברה שגילתה שמשוב אישי החשוף לכולם נהיה פחות אמין ויעיל. נמצא גם שחשיפה של יעדים אישיים וביצועים מביאה לתחרותיות שאינה בריאה או באופן כללי, ככל שיש שקיפות, יש אמון אבל גם יש חרדה מלקיחת סיכונים. למה שכולם יראו כשאני נכשל?
הרש"ר הירש זיהה שגם בפרשה יש מגבלות מסוימות לשקיפות. למשל, לגבי הזהב נאמר באופן כללי "לכל מלאכת הקודש", לעומת הפירוט בכסף ובנחושת. נאמר כמה ניתן על ידי מחצית השקל, אבל לא הסכום שהגיע בנדבה. מדוע הגבילה כאן התורה את הפירוט ולא הלכה עד הסוף?
כאשר אדם מישראל מגיע למשכן, הוא יכול להסתכל על העמודים והחישוקים ולהרגיש שהוא יודע היכן הוא היה שותף. יחד עם זאת, עדיין נשאר בעמימות מסוימת לגבי הכמות שהוא תרם ביחס לחבריו, לגבי מי האחראי לתרומת כל כלי קטן שמחזיק הכהן. כך השקיפות נשארת עם יתרונותיה ולא הופכת לתחרות מיותרת או צרות עין, מתוך עיון בפרטים המדווחים לעם ביחס לפרטים שאינם מדווחים, כי השקיפות היא לא מטרה בפני עצמה. השקיפות היא כלי חשוב לשותפות, לתחושת הוגנות ולשייכות. כך, על כל ארגון שרוצה להגביר את מידת השקיפות כלפי בעלי העניין, להגדיר קודם כל את מטרתה ובכך להחליט כיצד לנהל אותה.