אנו מצויים בימים שבין פורים לפסח, ובעת מלחמה. דברי הרב יונתן זקס ז"ל על מנהיגות יהודית, רלוונטיים יותר מתמיד. ותודה לד"ר ענת שפירא לביא, ד"ר לספרות, סופרת, עורכת ומרצה, שחשפה בפניי את מאמרו בנושא.
וכך כותב הרב זקס: "המושג 'מנהיגות יהודית' הוא דו-משמעי. משמעו מנהיגות של יהודים, אך גם מנהיגות ברוח יהודית, על פי עקרונות וערכים יהודיים. הראשון – פשוט, השני – נדיר. בשנות חיי הייתה לי הזכות לחוות את שניהם. כך, מודה על העבר ומברך לעתיד, סימנתי שבעה מתוך עקרונות רבים של מנהיגות ברוח יהודית:
עיקרון 1: מנהיגות מתחילה בלקיחת אחריות.
עיקרון 2: איש לא יכול להנהיג לבדו. דרושה עבודת צוות.
עיקרון 3: מנהיגות היא מכוונת עתיד. היא מונחית ומונעת על ידי חזון.
עיקרון 4: מנהיגים לומדים.
עיקרון 5: מנהיגות משמעותה להאמין במונהגים.
עיקרון 6: מנהיגות, יש בה חוש של עיתוי וקצב.
עיקרון 7: המנהיגות מלחיצה ותובענית מבחינה רגשית".
הרב זקס מפתח כל עיקרון בלשונו הייחודית. הוא מציין את האחריות להביא את העולם אל תיקונו ולהילחם בעוולות, למרות אפשרות של הפסד אישי עקב כך. הוא מדגיש, כי הנהגה נעשית על ידי חבירה של אנשים זה לזה, סביב תמונת עתיד מלהיבה ומבוססת ערכים ומוסר.
לדבריו, למידה הינה בסיס למנהיגות. ובכלל זה, להבנתי, הסקרנות לדעת והיכולת להודות בכך שאיני יודע/ת הכל וכי יש מומחים ורעיונות מגוונים ומעשירים סביב, אשר נבון יהיה להיחשף אליהם. אמון במונהגים ובכוחם לזהות את הדרך, לפעול, ללמוד ולקדם, הינו קריטי להנהגתם. כך גם השפעה מנהיגותית הנעשית בקצב ובמינון הולמים, לא מהירה מדי, כזו שאינה מביטה לאחור ולא, להבדיל, רפויה ומזדחלת.
לבסוף, מציין הרב זקס את עניין המחיר שאותו משלם המנהיג מבחינה רגשית, בהפכו לא אחת ל"שק חבטות" בידיהם של בעלי אינטרסים וקטני אמונה. "להנהיג פירושו לשרת. התואר הבכיר ביותר שקיבל משה היה להיקרא 'עבד ה", משרתו של א-לוהים, ואין כבוד גדול מזה", הוא כותב.
מאתגר להנהיג ברוח היהדות. ועם זאת, האם לא לעת הזאת הגענו למלכות? לדברי הרב זקס, במקום לטפח ולהעמיק מאבקים פנימיים בינינו לבין עצמנו ואחרים, משימתנו היא להדגיש את מרכיביה המוסריים והרוחניים של היהדות ולקדם הידברות ועשייה מיטיבה. לתפיסתו, כך נגרום ליהודים לחוש גאווה להיות יהודים.
כל מילה בסלע.
לתגובות: naomieini1@gmail.com