יעקב ספוקויני"וַיַּקְרֵב אֶת הָאַיִל הַשֵּׁנִי אֵיל הַמִּלֻּאִים וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל" (ח, כב). מהו הביטוי 'איל המילואים'?
רש"י מסביר בפרשת תצווה על הפסוק "…וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי" (כח, מא): "כל מילוי ידיים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה הוא מילוי". מילואים מלשון חונכות. משה רבנו חונך את אהרון ובניו. הרמב"ן שם חולק על רש"י ומסביר כי מילואים הוא לשון שלמות, כי מרגע זה "ידו שלמה וראויה לכל המלאכות". בשמונת ימי המילואים רכשו אהרון ובניו מיומנות כדי להגיע לשלמות.
בימינו, אנשי המילואים באים הן לחנוך את חיילי הסדיר והן להשלים ולעזור להם. במלחמת העצמאות נבנה צה"ל תוך כדי מלחמה. ראש הממשלה הטרי דוד בן-גוריון לא סמך על הצברים חיילי הפלמ"ח ואחרים שיוכלו להקים את הצבא בעצמם. הוא שלח לארה"ב את שלמה רבינוביץ'-שמיר, לאתר קצינים יהודים אמריקאים שיסכימו לבוא ולסייע הן במלחמה והן בבניית הצבא. גם במגילת העצמאות נעשתה פנייה אל יהודי התפוצות: "להִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְייָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל".
רבים מיהודי העולם נענו. יותר מ-3,000 חיילים יהודים מתנדבים התגייסו במסגרת מח"ל – מתנדבי חו"ל. רבים מהם היו בעלי ניסיון קריטי לבניית הצבא ומקצועות הלחימה. כמעט כל מקימי חיל האוויר שלנו היו אנשי מח"ל. הגיעו גם מפעילי טנקים וארטילריה ומפקדי גייסות, שהיו בעלי ניסיון קרבי.
שמיר הצליח לגייס כמה קצינים ובראשם את הקולונל (מקביל לאל"מ) דוד מרכוס. מרכוס שירת בצבא האמריקאי בימי מלחמת העולם השנייה. הוא צמח כאיש מנהלה בעל תואר משפטי, ויחד עם זאת כקצין השתתף בפועל בקרבות. בפלישה לנורמנדי ב-1944 זכה לתהילה על חיסול עמדה שלמה של חיילים גרמנים. מרכוס זכה בעיטורי כבוד בצבא ארה"ב.
בסוף ינואר 1948 הגיע מרכוס לארץ. לפני כן, הוא שינן בעל פה כמה מאמרים תיאורטיים בענייני צבא, למקרה שיחטטו במזוודתו ויחרימו ספרי תיאוריה צבאיים שהביא עימו. הוא עבר בשלום את הבידוק, ועד מהרה התברר כמה חשובים הספרים שהביא עימו מארה"ב. לתדהמתו, הבחין כי קציני ארגון ההגנה חסרי השכלה צבאית מינימלית. מרכוס חיבר חוברות הדרכה, ובמקביל הכין עבור בן- גוריון דוח קצר על מצב הכוחות והכשירות למלחמה.
כשהגיע לארץ, קולונל דוד מרכוס שינן בעל פה כמה מאמרים תיאורטיים בענייני צבא, למקרה שיחטטו במזוודתו
בדוח שלו, המליץ מרכוס לייבא מפקדי גדודים ומפקדי חטיבות. לדעתו, מפקדי הפלמ"ח והחטיבות האחרות חסרי ניסיון מלחמתי בסדרי גודל של חזית שלמה. לפיכך, צה"ל זקוק למפקדים שיש להם תמונה רחבה של הקרב. בנוסף, הציע להקים צוות הדרכה שיעביר קורס מזורז למג"דים. הוא המליץ על כמה מדריכים והתנדב לעמוד בראש הצוות. מקוצר זמן, קיבל בן-גוריון את הצעתו השנייה בלבד. מרכוס קיבל מינוי מיוחד מבן-גוריון בתפקידו כשר הביטחון. הוא הספיק לעבור בין יחידות שונות ותרם מעצותיו הטובות. בן-גוריון התרשם עמוקות מקולונל מרכוס וכתב ביומנו על כוונתו למנותו לסגן רמטכ"ל.
מרכוס מונה לאלוף בצה"ל וקיבל את הפיקוד על חזית ירושלים. מייד עם מינויו חיפש דרך לפרוץ את המצור על העיר, ובהשראתו נמצאה דרך בורמה.
מפקדתו של מרכוס התמקמה בכפר אבו גוש שבמבואות ירושלים. עקב סיבה לא ברורה, יצא לפנות בוקר מן המחנה כשהוא עטוף בסדין לבן. הוא הודיע לשומר על צאתו, אך השומר עצמו סיים את משמרתו ולא עדכן את הבאים אחריו. כשחזר מרכוס לבסיס, זעק השומר לעברו: "עצור, סיסמה!" מרכוס השיב באנגלית, והשומר חשד שמדובר בתוקף וירה בו למוות. הטרגדיה הנוראה של מרכוס לא השכיחה את פועלו, ובעיקר את התרומה העצומה של אנשי המילואים מחו"ל לביטחון ישראל.
Yaakovspok1@gmail.com
