שנזכה לדעת ולהתבונן על עצמנו בתהליכים שאנחנו עוברים בחיים ולתת להם מקום גם בנפש
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם".
חג הפסח הוא הראשון מבין שלושת הרגלים בהם היינו עולים לבית המקדש. מעניין לחשוב על השמות שנבחרו לחגים אלו ולדייק בעמדה הנפשית ששמות אלו מייצגים.
נתחיל בפסח, בו אנו מצווים לספר ביציאת מצרים. לכל עדה ומשפחה יש את המנהגים והמנגינות שלה שנועדו לגרום לסיפור להיות חי ומעניין, לגרום לילדים להיות ערים ולשאול שאלות. למעשה, הסיפור כ"כ מפתיע ומרתק שזה לא מאוד קשה- החל מהסנה הבוער עד קריעת ים סוף כשבאמצע עשר מכות שכמו נלקחו מסרט. יחד עם זאת, לחג קוראים דווקא "פסח", לא על מה שהיה אלא על מה שיכול היה לקרות. גם חג "המצות" נקרא על שם לחם שהיה אמור להחמיץ אבל עצר באמצע.
בשבועות אנו מזכירים את מעמד הר סיני וגם כאן שמו של החג לא מתרכז באירוע עצמו אלא בתקופה של שבע השבועות שהובילו אליו. למעשה, רק חג הסוכות נקרא על שמו של הדבר עצמו. אני יושבים בסוכות, בחג הסוכות, כי 'בסוכות הושבתי את בני ישראל'.
החלוקה הזאת נכונה גם לתהליכים שונים בחיים וגם בתהליכי חיפוש עבודה ועיצוב קריירה, ניתן למצוא את שלושת הרגלים. יש את אנשי הסוכות, אלו שמתרכזים בדבר עצמו- איך העבודה שלי תיראה? כמה שעות אעבוד? האם יהיה לי מעניין? מה תהיה גובה המשכורת?
יש את אלו שהם כמו שבועות, החושבים על התהליך שצריך לעשות לקראת אותה עבודה מיוחלת- מהם תנאי הקבלה? כמה שנים עליי ללמוד? כמה ביקוש יש לזה בשוק? איך אבלוט ביחס למועמדים אחרים?
ויש את אנשי הפסח, אלו שחושבים על מה שהיה יכול להיות בבחירה התעסוקתית. התארים, העבודות והחלומות שיתפספסו ("יתפסחו" או "יתחמצו") ברגע שיקבלו החלטה לכיוון מסוים.
שלושת הרגלים מציינים תהליך- מיציאה ממצרים, פרידה מעבודת הפרך והיציאה לחירות, ההליכה במדבר וקבלת התורה ולאחר מכן הכניסה לארץ וקיום התורה והמצוות עצמם. העלייה לרגל שהייתה נהוגה בימים אלו וכן שאר המצוות באות להעביר אותנו תהליך שרלוונטי גם לבחירות אישיות שלנו- מה אנחנו משאירים מאחור, מה אנו לומדים ומקבלים בתהליך ואיך החיים שלנו ייראו אחרי הבחירה או השינוי.
שנזכה לדעת ולהתבונן על עצמנו בתהליכים שאנחנו עוברים בחיים ולתת להם מקום גם בנפש. ושנתחיל כמו בחג הפסח בפרידה מן העבדות, החמץ, הקיבעון וההרגלים הישנים לקראת המשך התהליך בחירות ובשמחה.
(פסח תשפ"ג)