מערכת שבתוןהרב יחיאל וסרמן
פרשת 'קדושים' פותחת ב"דבר את כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו". המושג קדושה חוזר על עצמו בפרשה זו פעמים אחדות, ובכל פעם בניסוח שונה. בפעם אחת "והייתם קדושים", ובפעם השנייה "והייתם לי קדושים".
עיון בפרשה מצביע על כך כי המושג קדושה מופיע בשתי רמות: הרמה האחת היא הקדושה המיוחדת של הקב"ה במציאות נתונה, "כי קדוש אני" או "אני ה' מקדשכם"; ואילו הקדושה השנייה מתייחסת לאדם, והיא אינה שורה באופן טבעי אלא היא משימה המוטלת על האדם לשאוף להגיע אליה, עליו להתאמץ לרכוש דרגה זו.
בדרך כלל משתמשת התורה בביטוי "דבר אל עדת בני ישראל", אך הפעם הציווי מופנה לכולם. "דבר אל כל עדת בני ישראל". לדעת רבי אליהו, כל המצוות האחרות נאמרו לעם ישראל כת אחרי כת. יצאה כת אחת, נכנסה כת שניה, אבל כאן הדברים נאמרו לכולם יחדיו, שאם יתעורר ספק בהלכה, יהיו כל האחרים משיבים כך וכך היה. "אבל כאן שלא נאמר 'דבר אל בני ישראל' כשאר הפרשיות, אלא 'אל כל עדת בני אמרה ישראל', למדנו שהיו כולם בהקהל לפניו, ואז נאמרה להם: מפני שרוב גופי תורה תלויין בה, וצריך להיות כולם יחד, שאם יפול לקצתם שוב ספק בהלה, יהיו האחרים משיבים להם: לא כך וכך אמר בפניכם" (רבי אליהו מזרחי ויקרא יט, ב, ד"ה מלמד).
שניים מפרשני התורה התייחסו לפנייה "אל כל עדת ישראל" מזווית ראייה שונה. רבינו חיים בן עטר מתייחס לפנייה "כל עדת ישראל" בפשוטה. היא כוללת את כולם, את כלל ישראל. יהודי מישראל צריך לשאוף להגיע לדרגה של קדושה, ואינו יכול להתחמק ולומר שהמצווה "קדושים תהיו" מיועדת רק ליחידי סגולה. לכן אמר "דבר אל כל עדת ישראל", וכל יהודי צריך ויכול לשאוף ל"קדושים תהיו". "לומר כי מצווה זו 'קדושים תהיו' היא מצווה שישנה בכל אדם. שכל איש ישראל בקיימו מצווה זו קדוש ייאמר לו, ואין הדרגה בישראל שתהיה נמנעת מהשגה זו" (אור החיים, ויקרא, יט, א).
הדרישה להיות קדושים מופנית לכולם בצורה שווה, אך כל אחד צריך לשאוף להגיע לדרגה של קדושה בהתאם לאופיו, לאישיותו וליכולתו הרוחנית
הנצי"ב מעיר זווית אחרת. ההדגשה "דבר אל כל עדת בני ישראל" מלמדת כי הפנייה והדרישה להיות קדושים מופנות לכולם בצורה שווה. אך, כל אחד צריך לשאוף להגיע לדרגה של קדושה בהתאם לאופיו, לאישיותו וליכולתו הרוחנית. קיום המצוות המעשיות שווה אצל כולם ואין הבדל בשמירת שבת בין איש לבין אישה, בין תלמיד חכם לבין יהודי פשוט, אולם לגבי קדושה על כל אדם לשאוף בהתאם לכושרו, ליכולתו ולהשגתו. "אין פרישת כל אדם שווה ותורת כל אחד בידו לפי טבע גופו והליכות ביתו וכדומה. מה שאין בו כל המצוות הדבר ידוע שהכל שווים" (העמק דבר, ויקרא, יט, ב).
הרב יצחק ניסבוים (1864-1942), שהיה בזמן מלחמת העולם השנייה בגטו ורשה, טבע שם את המושג "קידוש החיים". הגרמנים רצו להשמיד פיזית את העם היהודי. כתשובה לכך אמר הר ניסבוים – נקדש את החיים היהודיים. נגלה עמידה, גבורה וקידוש החיים באמצעות מעשי גמילות חסדים ואמונה באלוקים.
(מתוך ספרו "עץ-חיים: שיחות לפרשת השבוע", שראה אור לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. הרב וסרמן לחם כאיש צוות טנק בקרבות הבלימה בתעלת סואץ. ביום הרביעי למלחמה נפצע קשה מפגיעת טיל סאגר בטנק שלו. את הספר הקדיש לעזרא באשרי, נהג הטנק שחילץ אותו באומץ לב ובחירוף נפש, תוך סיכון עצמי).
