איך יחליט הרב?

רפואה מותאמת אישית נועדה להתאים את הטיפול הרפואי למאפיינים הייחודיים של האדם, וכך למנוע מחלות או לטפל בהן לאחר שפרצו. היא מבוססת על השונות הביולוגית ברמות המולקולריות, הגנטיות, והפסיכולוגיות. השונות הזו משפיעה הן על סוג המחלה והן על התרופות המתאימות לה.

לאורך הדורות, חוברו ספרים העוסקים בבירור ההלכה מתוך המקורות התלמודיים במצבי החיים המתחדשים, בעריכות מגוונות ולצרכים שונים. חיבורים אלה מכונים בכללם 'ספרות ההלכה'.

מציאות החיים השתנתה. במקרים רבים השואל איננו מוכר לרב המשיב, מה שמחייב משנה זהירות במתן התשובה כדי למנוע הכשלה של השואל, או ניצול לרעה של התשובה על ידי השואל. פעמים הרבה השאלות הנשאלות מתפרסמות אחר כך לרבים באמצעים דיגיטליים, והן עשויות לעורר סערה – מה שמחייב מראש את הרב הנשאל למשנה זהירות.

לא תמיד ברורה כוונת השואל, גם כשנראה שמדובר בשואל תמים. לעיתים, קשה להבדיל בין שואל המתכוון לקבל את הכרעת ההלכה ללא ערעור, לבין שואל הרוצה לקבל היתרים ואף מעוניין מאוד למעט באיסורים כפי יכולתו, אך כלל איננו מתכוון לציית באופן מלא לפסק הלכה אוסר. לחלופין, לעיתים יש המבקש פסיקה למהדרין כזו שלא בהכרח מתאימה לציבור הרחב, אך הוא יפרסמה כפסיקה לכלל.

ר' חיים מוולוז'ין, אחד מגדולי חכמי ההלכה במאה ה-19 ומי שייסד את ישיבת וולוז'ין, מעביר לנו מסורת מדהימה שאותה הוא קיבל ממורו – הגאון מווילנא (הגר"א). כך הוא כותב: "וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל, רבינו הגדול הגאון החסיד, מורינו הרב אליהו נ"ע מווילנא, שלא לישא פנים בהוראה אף להכרעת רבותינו בעלי השולחן ערוך" (הרב ש"י זוין, אישים ושיטות, עמ' 18).

במקרים רבים השואל איננו מוכר לרב המשיב, מה שמחייב משנה זהירות במתן התשובה

השולחן ערוך (עם הגה' הרמ"א) זכה להתקבל על כל העולם היהודי, בעוצמה ששום ספר הלכה אחר לא זכה. והנה, לדעתו של הגר"א, אפילו פסיקתו של השולחן ערוך נתונה לשיקול דעתו ההלכתי של החכם, המבוסס על עיון עצמאי בסוגיות הש"ס. המערכת ההלכתית לא מכירה בסמכויות פסיקה מוחלטות, שלא ניתן להרהר ולערער על הכרעותיהם ההלכתיות, ויוכיחו נושאי הכלים על השולחן ערוך וכל עמודי ההוראה מאז השולחן ערוך ועד ימינו (חוט המשולש ח"א סי' ט' וי"ז, ספר המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב, וכולל תשובות מר' חיים מוולוזי'ן).