כבר במעמד הר סיני, עם מתן התורה, מניח ה' לפני העם את ערכי היסוד שאמורים להיות צרובים בדנ"א של העם הזה לדורות עולם, ובמיוחד עם ההגעה והכניסה לארץ המובטחת: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר… דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם".
אחד הערכים המונחים לפתחו של העם הוא האיסור הבא: "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִים". בפשטות, זו אמירה לעם שמלבד האמונה באל אחד, א-לוהי ישראל, לא יאמין באלוהים אחרים ולא יתפתה לייצר, להאמין וללכת אחרי אלילים.
בעומק הדברים, יש כאן אמירה מהותית נוספת הרלוונטית לנפש בני האדם. לאנשים יש נטייה להיסחף אחרי כל מיני סוגי אלילים, להשתעבד ולהתמכר להם, עד כדי אובדן זהותם, חירותם וייחודם. אין הכוונה במילה אלילים דווקא לפסלים למיניהם, אלא לכל דבר שאין בו ממש, שאין בו אמת, שבני אדם מכפיפים עצמם אליו, מתבטלים בפניו ונוהרים אחריו כעדר. המילה 'אלילים' מכילה בתוכה אנשים, כסף, זוהר מדומה, הערצה עיוורת, מותגים וכו', וכן כל הדברים האחרים על זה הדרך שאנשים מתמכרים להם.
אל תיגררו אחרי אחרים ואחרי אופנות ללא שליטה
כשרואים לפעמים (ובעידן המודרני אנו רואים את זה בגדול) כיצד עדרי אנשים נסחפים אחרי איש מסוים או חפץ מסוים, והופכים אותו לסמל ולמודל לחייהם, תוך כדי אובדן השיפוט העצמי, הבחירה החופשית והזהות האישית – אנו יכולים להבין יותר את ההנחיה הזו, "לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִים". אל תאבדו את זהותכם ועצמיותכם; אל תיגררו אחרי אחרים ואחרי אופנות ללא שליטה; אל תייצרו לכם סוגי אלוהים כאלה ואחרים שאין בהם ממש. בעניין הזה יש גם אמירה כלפי האנשים עצמם – אל תהפכו את עצמכם לאלילים. אתם בסך הכל בני אדם.
בהכללה, התרבות המערבית הביאה איתה לעולם הרבה דברים טובים ומבורכים לתועלת האנושות, אולם לצידם היא גם הביאה איתה לעולם אלילים רבים שונים ומגוונים שבני האדם נוהים אחריהם, מתמכרים להם ומשתעבדים להם.
לכן, כבר במעמד הר סיני מנחה הקב"ה את העם לשמור על צלמו ומהותו, על חירותו ובחירותיו שלו, ולא ליפול ברשתם של אלילים כוזבים כאלו ואחרים, שאין בהם ממש, וסופם מפח נפש.
בחירה בחיים היא בחירה בבחירה חופשית וברוח האדם, ששומר על ייחודו ולא מאבד אותה לאלילים.