אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])בעת הזו של תחילת חודש סיון, לפני 80 שנה בדיוק, 11 שנים לאחר עליית היטלר לשלטון ב-1933, ולאחר קרוב לאלף שנות היסטוריה יהודית מפוארת במקום, באו הקץ והחורבן על יהדות הונגריה.
מלחמת העולם השנייה, שהחלה כחמש שנים לפני כן, ב-1.9.39, עמדה כבר לקראת סיומה. הצבא הגרמני נחל אבידות קשות בכל החזיתות והיה במגמת נסיגה ותבוסה. ואז, נזכרו הגרמנים שכבר בקושי שרדו את המלחמה, כי יש עוד כ-725,000 יהודים בהונגריה, ותוך כדי נסיגתם והיעזרות בגורמים מקומיים, הצליחו בחודשים מאי-יולי 1944 לשלוח להשמדה באושוויץ 564,500 יהודים הונגרים. הם היוו 77 אחוזים מכלל יהדות הונגריה, ובכך הסתיימו להן מאות שנות יהדות מעטירה בהונגריה.
ארבע שנים וחצי, כשהם ממוקמים במרכז אירופה, מרחק 3 שעות נסיעה ברכבת ממחנה אושוויץ, ומסביבם מתנהלות מלחמת עולם ושואה, יהדות הונגריה ממשיכה את חייה. כמעט כרגיל. הדברים לא נכתבים ממקום של שיפוטיות חלילה אלא ממקום של כאב, וממקום של ניסיון להבין מה קרה בעבר, כדי לנסות להפיק מזה לקחים רלוונטיים לעתיד.
האם המנהיגות היהודית אטמה עיניה ואוזניה מלגלות מה קורה סביבה?
האם הייתה זו תסמונת של 'לי זה לא יקרה'? האם המנהיגות היהודית אטמה עיניה ואוזניה מלגלות מה קורה סביבה? האם נרדמו בשמירה? האם יהודי הונגריה הבינו מה קורה סביבם ומה יהיה חלילה גורלם, או שמא היו מנוקים פיזית ותודעתית ולא הבינו או לא רצו להבין את גודל הסכנה? האם היו אלה תמימות, עיוורון, או טיפשות?
והאם לסיפור הטראגי הזה של חיסול יהדות הונגריה, יש רלוונטיות גם לימינו ולדורנו? האם העיוורון, התמימות, אולי אף האדישות, חוסר המנהיגות, והקונספציה של 'לי זה לא יקרה' היו רק נחלת הדור ההוא, או שמא חלק מהדברים חלחלו עד ימינו?
ב"ה חיים היום בישראל וברחבי העולם היהודי רבבות של צאצאי יהדות הונגריה, שקמו וצמחו מחדש מן האפר והעפר. עם זאת, את הפרק הייחודי והטראגי הזה של חיסול יהדות הונגריה, ברגעים האחרונים של המלחמה, עלינו ללמוד ולשנן כדי שסיפור דומה לא יחזור על עצמו גם בדורנו, כפי שדוגמה ממנו חווינו ב-7 באוקטובר.
ספר במדבר מספר את סיפור 40 שנות הליכה במדבר, בין מצרים לארץ ישראל, בין הגלות לגאולה, בין שעבוד לחירות. לוח השנה שבו אנו מתבוננים בימים אלו מבקש מאיתנו להתבונן 80 שנה לאחור, בימים האלו בזמן ההוא, ובימים ההם בזמן הזה, ולזכור שהיסטוריה היא לא רק עבר. לפעמים היסטוריה היא גם עתיד.
