העיר שחוברה לה יחדיו

הערב נחגוג את יום ירושלים, כשעודנו במלחמה. אני מוצאת עוצמה ביום זה, המזכיר לנו את הסיבה למלחמה: החזרתה של אנושיות פשוטה השזורה במורשת יהודית רבת שנים.

בשירו "תיירים" מותח ביקורת יהודה עמיחי על קידוש העבר והאבן על חשבון הרגישות לאדם החי. עבורי השילוב אינו היררכי אלא רציף וטבעי:

פַּעַם יָשַׁבְתִּי עַל מַדְרֵגוֹת לְיַד שַׁעַר בִּמְצוּדַת דָּוִד, אֶת שְׁנֵי הַסַּלִּים

הַכְּבֵדִים שַׂמְתִּי לְיָדִי. עָמְדָה שָׁם קְבוּצַת תַּיָּרִים סְבִיב הַמַּדְרִיךְ

וְשִׁמַּשְׁתִּי לָהֶם נְקֻדַּת צִיּוּן. "אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עִם

הַסַּלִּים? קְצָת יָמִינָה מֵרֹאשׁוֹ נִמְצֵאת קֶשֶׁת מִן הַתְּקוּפָה הָרוֹמִית.

קְצָת יָמִינָה מֵרֹאשׁוֹ." "אֲבָל הוּא זָז, הוּא זָז!" אָמַרְתִּי בְּלִבִּי:

הַגְּאֻלָּה תָּבוֹא רַק אִם יַגִּידוּ לָהֶם: אַתֶּם רוֹאִים שָׁם אֶת הַקֶּשֶׁת

מִן הַתְּקוּפָה הָרוֹמִית? לֹא חָשׁוּב: אֲבָל לְיָדָהּ, קְצָת שְׂמֹאלָהּ

וּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, יוֹשֵׁב אָדָם שֶׁקָּנָה פֵּרוֹת וִירָקוֹת לְבֵיתוֹ.

אבי, אליעזר דוד יפֶה ז"ל, יקיר ירושלים, נפטר לפני שבע שנים – יום לאחר יום ירושלים. אוהב מושבע של העיר היה, וכך תיאר אותה, מייד לאחר מלחמת ששת הימים, לאחיו יצחק שנותר בארץ הולדתם – ארה"ב:

"העיר העתיקה שנתגלתה לנו היא כמו מעולם אחר… הזרם הבלתי פוסק של יהודים העושים דרכם אל הכותל הוא בלתי ייאמן! אחרי אלפיים שנה ואחרי כל המאמצים של הבבלים, היוונים, הרומאים, המוסלמים, הצלבנים, התורכים, הנאצים, הבריטים והערבים להשמיד אותנו ולמנוע מאיתנו לכונן את מולדתנו, אנחנו ניצבים שנית במקדש שלמה. קשה להאמין שאנחנו משתתפים במאורעות אלה בחיינו. אתמול מיששתי את האבנים ההרודיאניות הענקיות הללו וחשבתי על אבא שלא זכה להגיע עד הלום. הרהרתי גם במאות השנים של תפילות יהודיות למען היום הזה ולמען המקום הזה. עליך לחזות בכך במו עיניך" (מתוך הספר "מכתבים ליצחק").

מלחמתנו כעת היא מלחמה על ירושלים. על הצירוף המדויק והראוי בין חומר ורוח, עבר, הווה ועתיד, צירופן של מדינה, זהות יהודית וארץ ישראל. ירושלים היא מצפן וגם צופן גנטי של העם היהודי כולו.

אם נשכיל להתמודד עם האתגרים שמציבות לנו העיר וזהותנו כאן, נבנה עיר – שלם, שלם הגדול מסך חלקיו. אזי יתרכזו השומרים על החומות, בהגנה מפני החוץ בלבד, ביודעם שפנים העיר מחובר יחד, באהבה.

לתגובות: naomieini1@gmail.com