בכל אשם ביבי?
'הצפון בוער' אינה כותרת אלא מציאות: טילים, כתב"מים, שריפות המכלות יערות, שדות עם תבואה, בתים. ומי אמר שהכנסת אדישה? הנה. ועדת המשנה לחוץ וביטחון תתכנס לדון בהפעלת מערך הכיבוי באזורי לחימה. מתי היא תתכנס? אתמול? היום? מחר? לא. בעוד שבועיים, ב-20 ביוני. מה בוער, שאלנו?
ועדה אחרת בכנסת, הוועדה לביטחון לאומי, כן קיימה דיון מיוחד, ביום שלישי, ביוזמת ח"כ אליהו ברוכי מ'יהדות התורה'. על מה דנו שם? על מה שהוא מגדיר כ"אכיפה בררנית ואלימות המשטרה אל מול הציבור החרדי זאת על רקע אירועי מירון". ח"כ ברוכי, במקום להתקשקש, אתה וחבריך החרדים מוזמנים להתגייס, לא לצבא ח"ו, למשטרת ישראל, ונראה אתכם בתפקיד, עם מדי שוטר, מפנים את החוליגנים שעלו להר מירון חרף האיסור שהטילה מערכת הביטחון וחרף הסיכון לטילים מלבנון. נראה אתכם, אלפי השוטרים החרדים, מפנים בדברי נועם ובמתיקות את החוליגנים מהפלג הירושלמי החוסמים כבישים. אחרי שתעשו את זה להם, אתם מוזמנים לעשות כך עם הקפלניסטים, עם הימין, עם מי שתרצו. אבל, תעשו. חלאס לדיבורים הצבועים.
מבטיח, ממש רציתי לפתוח את הטור הפעם במשהו טוב ולסיימו באופטימיות, לפחות את הרישא לא הצלחתי. קראו מה כתב העיתונאי אלמוג בוקר: "תסתכלו על הרשימה הזאת: כך נראית יממה אחת בצפון: 12 שעות של אש בלי הפסקה. עכשיו תסתכלו שוב על הרשימה הזאת ותחשבו מה היה קורה אם במקום קלע, שעל, וקצרין היה כתוב תל אביב, רמת גן, רמת השרון. אי אפשר להמשיך ולקבל את הירי הזה לעבר יישובי הצפון כרע במיעוטו, אי אפשר להמשיך להחזיק תושבים מחוץ לבית במשך שמונה חודשים. דין קצרין כדין תל אביב. הגיע הזמן לעשות מעשה. הגיע הזמן להעביר מסר חד וברור לחיזבאללה. הגיע הזמן שנסראללה יבין שהראש שלו על הכוונת, בדיוק כמו הראש של סינוואר", סוף ציטוט. מסכים עם כל מילה. אני גם בטוח שהן בממשלה והן בצבא מבינים את זה והיו מאוד רוצים להיכנס כאסח בחיזבאללה, אלא שיש שיקולים אחרים (שמן הסתם גם אלמוג מבין אותם) מעבר להבנה שהעורף כאן ייפגע בצורה קשה. אני, שהבנתי בביטחון מצומצמת מאוד, רק תוהה: אולי ההססנות הזו מלהיכנס 'באמא של חיזבאללה' נובעת גם מכך שזה פשוט 'גדול עלינו'? מצמרר אפילו לחשוב על כך שזו סיבה במכלול הסיבות.
נמשיך בהצבת מראה מול המציאות כאן. המלחמה בדרום: הרושם הוא שהיא מדשדשת (חרף הצלחות מקומיות של הכוחות בשטח). לא מגיעים לחטופים חיים, גם למתים מגיעים במשורה, הלחץ על חמאס לא מניב (לפי שעה?) הסכמה שלו להחזרת החטופים שבידו, אירועי טרור מיו"ש מגיעים כמעט מדי יום אל מרכז הארץ לעמק חפר, העולם כולו נגדנו, ואצלנו בקוקפיט-בקבינט המלחמה עסוקים בלריב אחד עם השני, סמוטריץ' ובן גביר לא מחמיצים הזדמנות לעשות את מה שהם אוהבים ויודעים הכי טוב – לאיים על נתניהו, והוא, כרגיל, מתיישר לפי הסרגל שלהם. במערכת הביטחון כבר נשמעים קולות הדורשים מהרמטכ"ל ומהאלופים ומבכירים אחרים הקשורים למחדל אוקטובר, לפנות את מקומם כאן ועכשיו. אפשר להמשיך לפרט בעיות ולמלא עוד כמה דפים פה. נחסוך לכם ולי. אז מה, ריבונו של עולם, עושים?
ניחשתם נכון. ביבי חייב ללכת. כאן ועכשיו. וזה לא שאם הוא מפנה את הכיסא, הכל לפתע מסתדר. ממש לא. אבל לענ"ד הוא חייב ללכת, כי מסתבר, למרבה הצער, שמכלול הבעיות שמדינת ישראל נאלצת להתמודד מולן 'גדול עליו'. ייתכן שבעבר ו/או במצב ששרידותו הפוליטית אינה בידיהם של אנשים כמו סמוטריץ' ובן גביר, הוא היה מנהל את העסק בצורה טובה בהרבה, אבל נכון לעכשיו, זה מה יש, ועם זה הוא אינו מצליח, אליבא דכולי עלמא, להתמודד. איך ילך? והאם מי שיבוא במקומו ינהל טוב יותר? לא יודע. אבל איתו זה לא הולך. נקודה. איתו, הרבה מאוד בעם הזה, כולל בימין החזק, מרגישים לא טוב. מרגישים מועקה גדולה, חרדים, כן ממש כך, להמשך קיומה של המדינה. אפילו ידידו הטוב של נתניהו, העיתונאי שמעון ריקלין, קרא השבוע לנתניהו לפנות את הכיסא. ומה אז? בחירות עכשיו? לא יודע אם זה טוב. לקבוע בחירות לעוד 3 חודשים? אפשרות. יש גם אפשרות נוספת: ממשלת חירום מיוחדת, כולל יש עתיד וליברמן, שבראשה יעמוד איש שהליכוד יבחר (עדיין הליכוד היא ממשלת השלטון) ושהסיעות האחרות יסכימו לו. יש לי כמה מועמדים. אלקין, ישראל כץ, למשל (אף שלכ"א יש את הבאגים שלו). ממשלה לטווח של שנה, בתקווה שהמלחמה תסתיים עד אז. האמת שאינני לגמרי רגוע שסיעת הליכוד, במקרה כזה, לא תבחר בטלי גוטליב או בדודי אמסלם לתפקיד, אבל אם זה יקרה, זה סימן משמיים כי מגיע לנו.
בשורה התחתונה, לא בכל ביבי אשם, אבל עם ביבי הכל לא מתפקד, ולמען עם ישראל ומדינת ישראל מן הראוי שמר נתניהו ייקח פסק זמן. הוא עוד צעיר, אולי יוכל לחזור בהמשך. העניין פשוט. ככה אי אפשר למשוך לאורך זמן.
גם רשויות המדינה האמונות על הנושא לעיתים מחפשות להן חיים קלים ונמנעות מצעדים אקטיביים, אולי מחשש להסתבך עם המפלגות החרדיות. כוונתי, 'לתפוס על חם' ולו חלק מהמשתמטים
יש מה לעשות
רבים במדינה נושאים עיניים לתשובת בג"ץ בעניין חוק ההשתמטות. גם אני. הגיע הזמן שבג"ץ יקבל החלטה. יותר מדי שנים הוא נתן קרדיט לחברי הכנסת שיבצעו את המוטל עליהם. אין סיבה שבעולם להאמין שמה שחברי הכנסת לא עשו עד היום בעניין חוק הגיוס הם יעשו היום, כשהמפלגות החרדיות הן אבן הבריח של הקואליציה, ולכן – בהשאלה ל'במקום שאין איש השתדל להיות איש' אומר: במקום שלחברי הכנסת אין את האומץ להצביע על דבר שהוא אובייס, ברור, הכי מוסרי בעולם – לגייס גם את הצעירים החרדים לצה"ל – שיעשה זאת כל מי שמוסמך. כלומר בג"ץ. גם אם זה סותר את עקרונות הדמוקרטיה המערבית ואת עקרון הפרדת הרשויות, שכידוע, הם לא ירדו מן השמיים. בהקבלה, ואל תהרגו אותי, כשם שלצורך פיקוח נפש מותר, לא רק מותר, מצווה לחלל שבת, כך גם כאן. מצוות עשה לגייס גם את החבר'ה החרדים (ואל תתחשבנו איתי עם הקצפת שבקצפת שבאמת לומדים ולומדים. עם זה אסתדר).
אבל עוד לפני זה, בעיניים שלי, גם רשויות המדינה האמונות על הנושא לעיתים מחפשות להן חיים קלים ונמנעות מצעדים אקטיביים, אולי מחשש להסתבך עם המפלגות החרדיות. כוונתי, "לתפוס על חם" ולו חלק מהמשתמטים, כאלה שמוציאים את הפטורים שכל כך נגישים בחברה החרדית, אינם מתגייסים, גם אינם לומדים, אלא עובדים, מטיילים, משוטטים, ואפילו משתתפים בהפגנות הפלג הירושלמי להנאתם. לטעמי, יש להגביר את חוליות לוכדי העריקים, להלבישם כנהוג ברחובות בני ברק וירושלים, שייכנסו לחנויות וימצאו מוכרנים צעירים בגיל גיוס לא מעטים (במקום שיהיו בישיבה), שייכנסו לישיבות (בהפתעה), ינעלו את הדלתות ויפקדו את הנוכחים אל מול הרשימות (כבקרת רועה עדרו…) וימתינו לנעדרים בביתם. לא חסרים מקומות היכן למצוא את החברים האלה. הייתי נותן למבצעים האלה בולטות רבה, בדגש על הרשתות החברתיות שאליהן נחשפים צעירים ומבוגרים, כדי שיראו וייראו. לא חסרים רעיונות, צריך רק החלטה ורצון לפעול.
ולמה אני כ"כ על זה? לא רק בגלל הדיונים על חוק (אי) הגיוס בבג"ץ. למדנו פעם "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי"? ובכן, במהלך פאנל שנערך בתאגיד כאן 11, חשף העיתונאי החרדי מנדי גרוזמן מה עבר עליו כבחור חרדי וכיצד הוא קיבל פטור משירות בצה"ל על רקע נפשי, "כי זה מה שכולם עושים" (הערת ייעול לשלטונות: בדקו היטב את הרשומות של אותם פסיכיאטרים שמרבים לתת תעודת מחלה המקנה פטור משירות בצה"ל. מנו ועדת מומחים שתבדוק מדגמית את התעודות שהם נתנו, ומי שיימצא שהוציא תעודות שווא בסיטונות, בין אם מאהבת ממון ובין אם הוא שותף אידיאולוגית לנושא הפטור משירות בצה"ל, אחת דינו – שלילת הרישיון, ומשפט כדבעי).
נחזור לסיפורו האישי של גרוזמן, כפי שהעיד בשידור:
"אני מקשיב לדיון (על חוק הגיוס; מ"ז) ואני משתגע. כולם מדברים על משהו, כשהמציאות היא אחרת לחלוטין. שקרים על גבי שקרים על גבי שקרים. דווקא כחרדי אני יכול להגיד את זה. פעם בחצי שנה הייתי צריך ללכת לראש הישיבה ולהחתים אותו שאני לומד בישיבה. לא למדתי דקה בישיבה, סליחה, היו ימים שלמדתי עשר דקות ואפילו קצת יותר. הייתי בחור מקובל ולא חשבו להעיף אותי כי הייתי בסדר ולא עשיתי בעיות. מה זה בעיות בישיבה? לא הייתה לי חברה. כל עוד אין לך חברה אתה בסדר".
"ואז כל חצי שנה הייתי בא אליו (אל ראש הישיבה; מ"ז), והוא היה חותם על זה שאני לומד 8 שעות ביממה. לזכותו ייאמר שכל חצי שנה היו לו אי נוחות והבדיחה הקבועה: 'מה אני אחתום על שקר? אני לא יכול. טוב, אני מקווה שהחתימה הזו תעזור לך שמכאן ולהבא תלמד שמונה שעות'".
וגרוזמן המשיך: "הרי זה שקר, הכל שקר. התחילו עם זה שלימוד התורה מגן. ברגע שקלטו בחברה החילונית שרבים לא לומדים, הטיעון עבר ל'הצבא לא מתאים לאורח החיים'. הטיעון מתקדם ככל שהאמת מתבררת. אני שומע טיעונים 'הצבא לא נלחם מספיק', 'אנחנו לא נהיה ברווזים במטווח של ביידן', כל מיני שקרים".
ואז חשף: "בגיל 21 עשיתי פטור שקרי על רקע נפשי. אני לא גאה בזה, אבל גם לא מאוד מכה על חטא, כי עשיתי מה שכולם עשו. ומי אפשר לי לעשות את זה? למה שהפרט החרדי ישלח את בנו לצבא שכולם לא מתגייסים? למה הוא צריך להיות הראשון?".
ועובר לעשייתה, מה הוא מציע? "אומרים לא (לגייס) בכפייה, אבל יש לנו גיוס חובה, אז כן בכפייה, למה לא בכפייה? כן בכפייה. צריך לחשוב איך ובאיזו דרך. אבל בכפייה, ברור! ברמה המוסרית ברור שבכפייה".
