סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: חייל נדרש לצאת לפעילות מבצעית ממושכת כחצי שעה לפני כניסת השבת. במהלך הפעילות לא יתאפשר לו להתפלל במניין ולסעוד סעודת שבת. האם נכון וראוי שיקיים "קבלת שבת מוקדמת", ויקדים להתפלל ערבית ולסעוד סעודת שבת?
תשובה: הגמרא במסכת ברכות (דף כ"ז) מזכירה את המנהג לקיים "קבלת שבת מוקדמת": להתפלל ערבית ולקדש מבעוד יום, החל מ"פלג המנחה", כלומר כשעה ורבע לפני השקיעה. יש מן הפוסקים (מגן אברהם ומשנה ברורה, סימן רס"ז; פני יהושע, ברכות שם) שקבעו, שעל אף הצורך לנהוג במנהג קבוע בעניין זמן תפילת ערבית (דהיינו להתפלל תמיד לאחר "פלג המנחה" או לאחר צאת הכוכבים), הרי שבליל שבת ניתן לחרוג מן המנהג הקבוע, ולהוסיף מן החול על הקודש. ואכן, בקהילות רבות בחו"ל, ובדור האחרון גם בארץ ישראל, יש נוהגים לקיים קבלת שבת מוקדמת: את תפילת מנחה מתפללים לפני "פלג המנחה", ומייד לאחר מכן מתפללים תפילת ערבית, מקדשים וסועדים סעודת שבת.
יש המקפידים להמשיך בסעודה עד לאחר צאת הכוכבים, כדי לאכול לפחות כזית פת בלילה, אך בדברי חלק מהראשונים משתמע שלא תמיד נהגו כך, וסיימו את הסעודה כולה עוד לפני צאת הכוכבים.
ובכן, לכאורה פשוט וברור שגם חייל שהדבר נחוץ עבורו יוכל לקיים "קבלת שבת מוקדמת". ברם, המקרה שבפנינו מורכב יותר. החייל במקרה דידן יקדים לקבל עליו את השבת, ואולם לאחר שהתפלל וסעד סעודת שבת – יידרש לצאת לפעילות מבצעית ו"לחלל" את השבת. כמובן, לא מדובר על חילול שבת מובהק, אלא על פעילות מבצעית שיש בה משום פיקוח נפש, ועדיין – הלכה למעשה הוא מקדים לקבל את השבת כאשר ברור לו שבהמשך יהיה עליו לעשות מלאכות לצורכי פיקוח נפש. ואמנם, מחמת החשש הזה הורה הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל לחיילים להימנע מקבלת שבת מוקדמת. כך הובא בשמו בספר "הצבא כהלכה" (פרק כ"ה): "חיילים שעליהם לבצע משימה הכרוכה בחילול שבת לשם פיקוח נפש, כגון חיילי סיור היוצאים לפנות ערב לסיור הכרוך בנסיעה, דיבור בקשר וכו' – יאחרו את קבלת השבת עד לדקה לפני שקיעת החמה, גם אם כתוצאה מכך לא יוכלו להתפלל ערבית בציבור ולקדש… משום שכתוצאה מקבלת השבת נגרם חילול שבת, אף שהוא לשם פיקוח נפש".
כדברי הרב אויערבך פסק גם הרב יהודה עמיטל זצ"ל (רסיסי טל, כרך ב' סימן ו'), ולאחר שפלפל באריכות בדיני מלחמה ופיקוח נפש בשבת האם "הותרה" או "דחויה", הורה הלכה למעשה לקבל את השבת כמה שיותר מאוחר, כדי למעט בחילול שבת. לעומת הרב אויערבך והרב עמיטל, פסק הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל שיש מקום להקל בדבר. כך הובא בשמו בספר "שבת ומועד בצה"ל" (עמוד ק"ב): "אדם שמקבל שבת מקבל עליו את כל האיסורים כולל תנאי פיקוח נפש… והוסיף לומר דלא אסרו להקדים לקבל שבת כשלאחר הקבלה יצטרך לחלל שבת".
דבריו של הרב אלישיב קשורים לסוגיה הנרחבת בדבר "מכניס עצמו לפיקוח נפש", כלומר אדם שמביא את עצמו למצב שבו יידרש לחלל את השבת לצורכי פיקוח נפש. על רקע הסוגיה במסכת שבת בדף י"ט, בדבר יציאה להפלגה בספינה בערב שבת, האריכו הפוסקים לדורותיהם לדון בנושא הזה, ואין כאן המקום להרחיב בכך. מסקנתו המעשית של הרב אלישיב היא, שבמצב כזה רשאי אדם להכניס עצמו למציאות "שבתית", שבה יידרש – לאחר שכבר התפלל ערבית וסעד סעודת שבת – לבצע את משימותיו הכרוכות בפיקוח נפש. כדבריו של הרב אלישיב פסק גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל (כפי שהובא בשמו בספר "המורים בקשת", עמוד 126). בדרך כלל, במחלוקת מעין זו בין גדולי פוסקי הזמן, קשה להכריע באופן חד-משמעי לכאן או לכאן.
חיילים העסוקים במשך תקופה ארוכה במלחמה או בפעילות מבצעית אחרת, חווים אתגר לא פשוט בשמירת השבת
עם זאת, פעמים רבות ישנו שיקול שבכוחו להכריע את הכף, והוא: חיילים העסוקים במשך תקופה ארוכה במלחמה או בפעילות מבצעית אחרת, חווים אתגר לא פשוט בשמירת השבת. עבור חיילים אלה, תפילה חגיגית או סעודה חגיגית בליל שבת עשויות להיות משמעותיות במיוחד. אם ינהגו כדעתם של הרב אויערבך והרב עמיטל, ויקבלו את השבת "דקה אחת לפני השקיעה", אכן "יחסכו" בחילול שבת, אך יפסידו את ההזדמנות לקבל את השבת בחגיגיות. עם זאת, אם יסמכו על דעתם של הרב אלישיב והרב אליהו, יזכו – לפחות בשבת הזאת – לתפילת שבת או לסעודת שבת כהלכתה.
במצב הדברים הזה, עמדתנו ברבנות הצבאית (המפורטת בספר תורת המחנה, פרק ל' תשובה ד'), שאכן ראוי ונכון להקדים ולקבל את השבת, וכך לתרום ולחזק את אווירת השבת, שנחוצה במיוחד לנוכח הימשכות המערכה והעיסוק המוגבר בפעילות מבצעית.
