אביטל דואן (עורכת משנה ב'שבתון', avital@shabaton1.co,il)הקיץ כבר כאן, הקייטנות של הילדודס תכף מסתיימות, ואתם רוצים לצאת לנופש משפחתי, להתאוורר ולבלות. הבעיה: החזרה ללימודים וחגי תשרי מעבר לפינה, וגם אלה הוצאות כבדות. אז איך יוצאים לטיול משפחתי, שבו כולם יהיו מרוצים, בלי לקרוע את הכיס? שאלנו כמה מומחים וחזרנו עם התשובות. טיול נעים!
שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון "פעמונים", ארגון חברתי שעוזר למשפחות להתנהל כלכלית בצורה נכונה, ממליצה להיערך לנופש המשפחתי באמצעות שלוש הת"וים – תכנון, תקציב, תקשורת בין-אישית.
"תכנון הוא שם המשחק", מפרטת שרון. "צריך לראות מה אנחנו רוצים לעשות. נופש משפחתי באיזה סגנון? בית מלון, קמפינג, לשבת בבית ולעשות דברים כיפיים, חו"ל. לכל אופציה יש השלכות כלכליות. זה מוביל לתקציב – צריך לראות מה הסכום שאני יכולה להקדיש לנופש מתוך התקציב המשפחתי, בהתאם ליכולת הכלכלית של המשפחה. צריך להחליט על זה מראש כדי לא ליפול לבור כלכלי. אנחנו באמצע הקיץ, ויש 3 הוצאות כבדות בתקופה הזאת: נופשי קיץ כולל קייטנות לילדים, חזרה לבית הספר, חגי תשרי. החזרה לבית הספר כרוכה אף היא בעלויות גבוהות – תיקי בית ספר, ציוד, ספרי לימוד, תשלום לבית הספר עצמו. גם חגי תשרי קורעים את הכיס – אוכל, מתנות, אירוח, ביגוד חדש. ואכן, כל שנה מיד אחרי חגי תשרי הפניות לארגון רבות כי הרבה משפחות שלא נערכו מראש לריבוי ההוצאות נכנסות לבור כלכלי, ולא יודעות איך לצאת ממנו. זה חוזר לגורם התכנון, שהוא חשוב מאוד. הת"ו השלישית, תקשורת בין-אישית, כוללת שיחה ותיאום ציפיות בין כל בני הבית – גם הילדים הקטנים והילדים הגדולים – לפני שיוצאים לחופשה, כדי שיידעו לקראת מה הולכים ואיך זה הולך להיראות. כך יש פחות אכזבות".
למרות ההיערכות המקדימה, מה לעשות, קורה שמשפחה מתכננת את הנופש, ובכל זאת מוצאת את עצמה בסוף החופשה בגירעון כלכלי. במצב כזה צריך לברר איך אפשר לכסות אותו. "מינוס זה דבר יקר", מתריעה שרון. "אפשר לקחת הלוואה, אבל אז צריך לדעת שהיעד הוא לא רק להיות מאוזנים, אלא לשים כסף בצד כדי לכסות את ההלוואה. למשל, לקחתי הלוואה ואני יודעת שאני צריכה להחזיר 500 שקלים מדי חודש בשנה הקרובה. אז בכל חודש אני צריכה לא להגיע ל-0, אלא ל-500 שקלים לפחות. אם מראש מודעים לתקציב ומתכננים ומבצעים נכון, לא אמורים להיקלע לבור כלכלי. אבל אם כבר הגענו – נצטרך להצטמצם במשהו אחר: פחות אקנה בגדים, פחות בתי קפה ומסעדות, פחות משלוחים. לחלופין, במקום צמצום הוצאות – אפשר לנקוט הגדלת הכנסות: לעשות עוד משמרת בעבודה, להישאר שעות נוספות".
הטיול יכול ללמד את הילדים המון: סדרי עדיפויות, גבולות של תקציב, להתמודד עם דחיינות, השוואת מחירים, בגרות, שותפות, מסוגלות, מה אנחנו רוצים מול מה אנחנו צריכים. זה גם מפחית מאיתנו ההורים בקשות של 'אמא, תקני לי'
יוצאים לטיול ולא לשופינג
גם ברק ביתן, מאמן ויועץ לניהול כלכלי, מדגיש את חשיבותו של גורם התכנון. "מראש אני ממליץ למשפחות להגיע עם תקציב קיץ, ולא רק עם תקציב חופשה", הוא אומר. "אנחנו מנסים להגדיר מה היכולת הכלכלית המשפחתית שלנו וכמה אנחנו מסוגלים להוציא הקיץ, ואת התקציב הזה לחלק בצורה הוגנת בין הילדים ובין הפעילויות השונות – קייטנות, נופש, פעילויות בסניף. לאחר חופשת הקיץ, בדיעבד, הרבה פעמים נגלה הוצאות נוספות לא צפויות, שלא יכולנו לומר להן 'לא', ואנחנו נצטרך לתקן את זה בחודש הבא ולמזער את הנזק, אבל זכרו: לא חייבים לעשות גם וגם!".
ברמת התכנון המקדים, אפשר גם לקנות ולהכין מראש אוכל – ובכך לחסוך הרבה כסף. "תכינו מראש קופסאות, ירקות, פירות, חטיפים", מסביר ברק. "תקנו אותם מראש בסופר – זה יהיה הרבה יותר זול מבאתרי הבילוי. או שתאכלו לפני שאתם מגיעים לאתר הבילוי, וככה לא תקנו שם. באופן הזה תחסכו הרבה כסף כבר בפתיחת הטיול".
נקודה חשובה נוספת שמדגיש ברק היא שיוצאים לטיול ולא לשופינג. חשוב לזכור זאת במיוחד כשנוסעים לאילת. "כשאנשים נוסעים לאילת הם חושבים – אין מע"מ, בואו נקנה. כמובן, אפשר לנצל את זה ולקנות באילת – בתנאי שאנחנו רוכשים מוצר שאנחנו באמת זקוקים לו ושמראש שקללנו אותו בתקציב. לפעמים אנחנו יוצאים לטיילת, ויש שם דוכנים עם כל מיני דברים כמו צעצועים. אם זה בתקציב – טוב. ההורים משלמים על אטרקציות ומלונות/דירות, ופתאום מוצאים את עצמם קונים דברים שלא הביאו בחשבון – וזה עלול לקרוע את הכיס. אז להתמקד בחוויה בחופשה, ופחות איך לפצות את הילד בעוד שופינג. הרבה פעמים הילד רוצה את החוויה וההנאה, ופחות קניות".
ברק אף ממליץ להעיף מבט ברשימות של אתרים חינמיים: "בכל קיץ מתפרסמת ברשתות החברתיות ובווטסאפ רשימה ארוכה של אתרים חינמיים. אז חוץ מלהפיץ בהתרגשות את הרשימה – תעיינו בה. תראו מה תואם את המסלול המתוכנן שלכם, במיוחד השנה – כשהרבה אטרקציות בצפון נסגרו. תבררו גם מה מקדמות העיריות והרשויות אצלן ונצלו את זה", הוא מציע.
אם משתפים מראש – יותר קל לילדים להשלים עם סוג הטיול והאטרקציות שנקבעו מראש. השיתוף הזה חוסך מתח ומצמצם את מספר התלונות. ככה אנחנו לא מרגישים צורך לפצות – הודענו מראש
איתיאל עמית, יועץ פיננסי למשפחות, משכנתאות ועסקים, מציע לבצע תכנון הוליסטי וכוללני ברמת השנה. "כשבונים תוכנית תקציב משפחתית לא מתכננים רק לחודש-חודשיים הקרובים, אלא ברמת העל. כמה מוציאים ומכניסים בכל חודש. בודקים מהן ההוצאות הצפויות לנו בחופש הגדול, ומראש נשריין להן מקום בתקציב המשפחתי השנתי. לחופש הגדול יש תאריך קבוע בשנה, הוא לא מגיע בהפתעה, אז בהחלט כדאי וצריך להיערך אליו מראש ולבנות תקציב לקיץ. כך לא נגיע לקיץ בעמדת ספיגה, עם הלשון בחוץ מבחינה כלכלית".
אבל בדיעבד, בני זוג שלא נערכו מראש צריכים לשבת יחד, לפתוח מחברת (או טבלת אקסל) ולמפות את ההוצאות הצפויות הקיץ. "אם מתכננים חופשה אז לבדוק ולרשום – לאן? מה מחיר הטיסה, הלינה, האוכל, האטרקציות, הבזבוזים. לפרק את הכל לסעיפים. אחרי שבדקנו את כל העלויות, נבדוק אם אנחנו מסוגלים להרשות לעצמנו. אם לא – צריך לתעדף מה חשוב להם", מסביר איתיאל.
שלושת המומחים מציעים גם לבדוק את המועדונים שאתם חברים בהם, כי ייתכן מאוד שהם מקנים הנחות משמעותיות על מגוון אטרקציות. "מועדונים שאנחנו חברים בהם, שפעמים רבות אנחנו משלמים להם דמי כרטיס, מציעים הנחות לפעמים ברמה של חצי מחיר. להרבה יוצאי מילואים יש הטבות עכשיו. זה חוסך עשרות שקלים, לפעמים יותר", אומר ברק. "יש גם כרטיסי אשראי נטענים לכל מיני מועדונים, שמקנים 20 אחוז הנחה – אתה מטעין אותו ב-800 שקלים, ויכול לקנות בו ב-1,000 שקלים בכל מיני חנויות", מוסיף איתיאל.
להגיע להסכמות רחבות
איך אפשר לבצע תיאום ציפיות בין בני המשפחה כשלכל אחד יש ציפייה ורצון אחרים, במיוחד הילדים, שרוצים אטרקציות שונות?
שרון: "קודם כל צריך לפתוח את זה ולדבר על זה כשכולם נמצאים. צריך לומר לילדים – זה התקציב, ועם זה ננצח. צריך להתחשב בכל בני הבית. השאיפה היא שכולם ייצאו ושיהיה כיף. אפשר להחליט שמחלקים את ימי החופשה לסוגים – כמה ימים של טבע למען חובבי הטבע, ובשאר הימים יותר עירוני ותרבותי או אטרקציות אחרות. שאר בני המשפחה אולי ילמדו אגב להיפתח וליהנות מהסוג השני של הבילוי. אופציה נוספת היא להתפצל, אם זה מתאפשר. חלק מהילדים הולכים עם הורה אחד ויעשו משהו אחד, שאר הילדים ילכו עם ההורה השני ויעשו משהו אחר. ובערב נפגשים ומחליפים חוויות. חשוב שקודם בני הזוג יגבשו את הדברים יחד, ורק אז לפתוח את זה עם הילדים ולהחליט. יכול להיות שבשלב הזה טיול לחו"ל לא מתאים וצריך לחשוב על משהו אחר. יש מגוון סגנונות: טיול בעיר, שיט, קמפינג, לנסוע לאי קטן, טיול קרוואנים. צריך לחשוב מה הכי מתאים למשפחה שלי בהרכב ובגילאים הנוכחיים. אגב, גם כשמטיילים בחו"ל, חשוב להגדיר לילדים תקציב יומי או שבועי לבזבוזים, ואז הם מחליטים לבד על כספם, וזה עוזר בהתנהלות היומיומית – אבל חשוב לדבר על זה מראש ולנסות להגיע להסכמות רחבות בין כולם. אם זה לא יעבוד, בנופש הבא נפעל קצת אחרת".
ברק: "מראש עושים את התכנון עם הילדים ומחפשים את המכנה המשותף. למשל, סוכם על טיול עם מקור מים כלשהו. לפעמים אנחנו גם מגלים שהרצונות של הילדים יותר צנועים ממה שאנחנו חושבים – ללכת ליער, לבנות אוהל, משחק כדורגל. שאלתי את הבת שלי מה הכי הכי רוצה לעשות בחופש, והיא ענתה לי – לחפש חיפושיות. אבל אכן, לא תמיד זה פתיר. הרבה פעמים יש רצונות הפוכים. אבל אם משתפים מראש – יותר קל לילדים להשלים עם סוג הטיול והאטרקציות שנקבעו מראש. השיתוף הזה חוסך לנו מתח – מה, למה הולכים לישון פה ולא במקום אחר? זה מצמצם את מספר התלונות. ככה אנחנו לא מרגישים צורך לפצות – הודענו מראש".
איתיאל: "זה מעט תלוי בבגרות של הילדים, ועד כמה הבית פתוח ומדבר על תעדוף. עד כמה יש חינוך פיננסי בבית – משהו שכדאי להתחיל בו מגיל אפס. להסביר לילדים – חבר'ה, זה התקציב שיש לנו לטיול. מה אתם רוצים לעשות איתו? – הבחירה היא שלכם. זה יתרום להם רבות ברמה החינוכית. הילד לומד קבלת החלטות ותעדוף".
אל תסתכלו החוצה למשפחות אחרות – איך הם מבלים, על מה הם מבזבזים את הכסף, איזה נופש הם מתכננים. למה השכנים עושים איקס, ואנחנו לא. ההסתכלות החוצה פוגעת בנו והיא לא אמורה להיות פונקציה בהוצאות שלנו
לדבריהם, חינוך פיננסי כדאי ללמד ילדים כבר מגיל קטן, ואכן הקיץ הוא הזדמנות נפלאה לכך. "אפילו כשקובעים תקציב, אנחנו יכולים לתת לילדים להחליט או לבני הנוער סכום שהם יוכלו להשתמש בו – לקנות לעצמם ארטיק, חולצה ממותגת או כובע מגניב בחנות מזכרות. זה מלמד אותם המון – סדרי עדיפויות, גבולות של תקציב, להתמודד עם דחיינות, בגרות, שותפות, מסוגלות, מה אנחנו רוצים מול מה אנחנו צריכים. זה גם מפחית מאיתנו ההורים בקשות של 'אמא, תקני לי'. אפשר להטיל עליהם את משימת בדיקת הנחות במועדונים שונים, זה מלמד אותם את החשיבות של השוואת מחירים", מפרטת שרון.
להתמקד בחוויה ובמטרות
בסוף החופשה חשוב לשבת ולראות סיכום כולל ולוודא שלא חרגנו מהתקציב, לבדוק אם הביצוע של הנופש תאם את התכנון. מתוך זה אפשר להסיק מסקנות לגבי החופשה הבאה. לבסוף, יש לזכור שמה שהכי חשוב בנופש המשפחתי הוא הביחד והחוויה, ולא סוג הנופש או כמות הכסף שאתם מבזבזים על הטיול. "ממש לא חייבים להוציא הרבה כסף על חופשה", אומרת שרון. "אנחנו לפעמים חושבים שנלך לאטרקציה יקרה, והילדים יהיו מאושרים. לפעמים סתם ערב סרט בבית עם פופקורן הוא לא פחות כיפי. צריך למצוא את אלה שהם לא פחות שווים, שמספקים חוויה משפחתית". ברק מחזק את דבריה ומוסיף: "חשוב להתמקד בביחד, בחוויה, באושר, במשפחתיות, בערכים שלנו, במטרות הטיול שהגדרנו, ולא להתפתות לדברים אחרים שמשפחות אחרות עושות. חז"ל הגדירו זאת: 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'. ליהנות ממה שכן זכיתי לקנות או לחוות בקיץ, ולא לרוץ מקנייה לקנייה או מאטרקציה לאטרקציה כדי לומר – הנה, עשינו".
גם איתיאל מדגיש את חשיבות מטרות הטיול ומבקש לא להיכנס להשוואות עם טיולים של חברים או שכנים. "החוסן המשפחתי הוא חשוב, לא להסתכל החוצה למשפחות אחרות – איך הם מבלים, על מה הם מבזבזים את הכסף, איזה נופש הם מתכננים. למה השכנים עושים איקס, ואנחנו לא. ההסתכלות החוצה פוגעת בנו והיא לא אמורה להיות פונקציה בהוצאות שלנו. צריך לנתק את זה מאיתנו. אנחנו צריכים להיות נאמנים לעצמנו ולמטרותינו המשפחתיות. אולי השכנים טסים לחו"ל לנופש המשפחתי, אבל אנחנו נבחר נופש צנוע יותר כי אנחנו משקיעים את הכסף במטרה אחרת, כמו קניית רכב נוסף – הכל בהתאם ליעדים שהצבנו לעצמנו מראש. הכל מתחיל מעמדה נפשית שלנו. אדם יכול להיות בנופש בחו"ל במלון יוקרתי ולא להיות שמח, והוא יכול לעשות טיול קמפינג ולהיות מאושר".
