שאלה: חייל שלוקח חלק במלחמה יצא לחופשה של מספר ימים לאחר ראש חודש אב – האם מותר לו לכבס ולגהץ את מדיו? האם לוחם רשאי ללבוש מדים נקיים לאחר ראש חודש אב?
תשובה: בגמרא במסכת תענית (דף כ"ט) נאמר, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור לספר ולכבס. הגמרא שם מדגישה שהאיסור כולל הן את עצם פעולת הכיבוס, והן את לבישת הבגדים הנקיים, אף אם כובסו לפני כן. רש"י שם מסביר שבפעולת הכיבוס יש היסח דעת מן האבלות, ועל כן היא אסורה. בגמרא ובראשונים הוצעו חלוקות והבחנות בין בגדים מסוגים שונים, ואולם השולחן ערוך (אורח חיים, תקנ"א ג') פסק שהלכה למעשה אין לחלק בין הבגדים השונים, וכל כיבוס וגיהוץ או לבישה של בגדים מכובסים ומגוהצים – אסורה. בין פוסקי הזמן יש שהתירו להסיר באופן נקודתי כתם בודד אם לא מכבסים את הבגד כולו, אך יש שהחמירו גם בזה (מקראי קודש, פרק ו' סעיף י').
השולחן ערוך (שם) פוסק בהתאם לנאמר בגמרא, שהאיסור חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב, כלומר החל ממוצאי שבת "חזון". עם זאת, הרמ"א כתב שהמנהג להחמיר בדבר החל מראש חודש אב, וכך אכן נוהגים יוצאי אשכנז, שאין מכבסים ואין לובשים בגדים מכובסים במשך כל "תשעת הימים", למעט בשבת "חזון" שבה לובשים בגדים נקיים.
המשנה ברורה (שם, ס"ק כ"ט) כתב שבשעת הדחק, ולמי שאין ברשותו כמה זוגות בגדים להחלפה, יש להתיר ולכבס גם אחרי ראש חודש אב עד השבוע שחל בו תשעה באב. מדבריו למדנו, שלוחם שיצא לחופשה בביתו, ולא תהיה לו אפשרות לכבס את מדיו בהמשך, רשאי להקל ולכבס את המדים עד לשבת "חזון". אפשר שלכך יש לצרף גם היתר נוסף שהזכיר הרמ"א (שם, סעיף י"ד) והוא: בגדי תינוקות שדרכם להתלכלך מאוד באופן קבוע – מותר לכבסם בתשעת הימים. ייתכן שהוא הדין גם ביחס למדים שדרכם להתלכלך מאוד ובאופן תדיר, ועל כן בכיבוס שלהם אין שמחה מיוחדת, ובוודאי כאשר לא מקובל לגהץ אותם.
האיסור לכבס וללבוש בגדים נקיים קיים גם בנוגע לאבלים היושבים שבעה. בהקשר הזה כתב הרמ"א (יורה דעה, שפ"ט א'), שאם אדם אחר שאינו אבל לבש את הבגד הנקי אפילו לשעה, רשאי האבל להקל וללבוש את אותו הבגד אחריו. מכאן למדו רבים מן הפוסקים האחרונים, שניתן ללבוש כל אחד מן הבגדים הנחוצים ל"תשעת הימים" לזמן קצר עוד לפני ראש חודש אב, וכך להקל וללבוש אותם במהלך "תשעת הימים" או בשבוע שחל בו תשעה באב. הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יחווה דעת, א' ל"ט) סיכם את דעות הפוסקים שהקלו בזה, והוסיף ופסק שמי שלא הספיק לנהוג כן לפני ראש חודש אב, רשאי ללבוש אפילו בשבת "חזון" כמה זוגות שונים של בגדים נקיים, ולהשתמש בהם בימים שלאחר מכן.
פתרון אחר שהציעו כמה מן הפוסקים האחרונים (ראו שו"ת מנחת יצחק, י' מ"ד) הוא להניח את הבגדים הנקיים לשעה קלה על גבי הקרקע, ולאחר מכן ללבוש אותם. בדרך זו הבגדים מעט מתלכלכים, ואז אין להחשיב אותם כבגדים נקיים.
החלפת מדים לחיילים העוסקים בפעילות מבצעית עצימה ובמלחמה – היא צורך חיוני, עד כדי כך שהרב ראם הכהן מוסר בשמו של הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שבמהלך מלחמת שלום הגליל התיר לחלל את השבת אפילו באיסורי תורה, כדי לנייד לחיילים מדים נקיים. גם הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל (מלומדי מלחמה, פ"ח) כתב שיש לקחת בחשבון את שיקולי ההיגיינה במסגרת הלכות כיבוס בתשעת הימים, וכעין זה כתב הרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה, הלכות חול המועד סעיף ל"ב) לעניין כיבוס בבתי חולים בחול המועד כדי לשמור על בריאות החולים והצוות המטפל.
לאור האמור, החלפת המדים ללוחמים מותרת – במידת הצורך – גם במהלך "תשעת הימים", ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. לוחם שיכול להיערך לכך מראש, ישתדל ללבוש כל אחד מזוגות המדים לזמן קצר עוד לפני ראש חודש אב, וכך יוכל להחליף מדים ללא הגבלה. אם לא הספיק לעשות זאת, במידת האפשר ישליך את המדים הנקיים על הרצפה, ולאחר מכן ילבש אותם. מעיקר הדין ניתן היה להקל ולהחליף את המדים כרגיל, מפאת הצורך המבצעי שבדבר, אך ראוי יותר להקפיד על אחת משתי דרכי ההיתר הללו, וכך גם להתרענן במדים נקיים, אך גם לזכור ולהזכיר לעצמו ולחבריו את ההלכות שבהן אנו נוהגים זכר לחורבן.