אביטל דואן שמולי (עורכת משנה ב'שבתון', avital@shabaton1.co,il)21.7.24 מוגדר היום החם ביותר בכדור הארץ מאז תחילת המדידות העולמיות. עקב הימשכות המגמה של התחממות גלובלית, קיים סיכוי גבוה ששנת 2024 תעקוף את 2023 כשנה החמה ביותר על פני הגלובוס. אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, מסביר מהו בכלל שינוי אקלימי, מדגים מהן הטמפרטורות הצפויות בשנת 2050, ומציע איך אנחנו יכולים לסייע בהאטת המגמה.
החודש פרסם השירות המטאורולוגי דוח ניתוח מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל לאורך המאה ה-21. הדוח מציג ניתוח מקיף של מגמות אקלימיות נצפות וחזויות בישראל עד סוף המאה ה-21. הוא מתמקד בבחינת תדירות אירועי אקלים קיצוניים, ובהם טמפרטורות קיצוניות, עומסי חום ועוצמות גשם גבוהות לפרקי זמן שונים. כמו כן, מושם דגש על בחינת השינויים בהסתברות לקבלת אירועים אלו מהתקופה הנוכחית ועד שנת 2100. הניתוח ההיסטורי בוצע ברובו באמצעות מדידות מתחנות מטאורולוגיות, והתחזיות לעתיד באמצעות מערך מודלים אקלימיים שכוילו לאזור ישראל. בדוח מוצגות בעיקר תחזיות על בסיס התרחיש האקלימי החמור יותר לשישה אזורי אקלים שונים בישראל.
אבנר פורשפן הוא מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי. באגף הם עוסקים בניהול ובבקרת המאגר האקלימי הלאומי, בפרסום דוחות אקלימיים עתיים וגם לאירועים מזג אוויר מיוחדים, במחקר אקלימי מתקדם ובתוכו מחקר שינויים ומגמות באקלים.
מה זה בכלל שינוי אקלימי?
"זה שינוי במצב האקלים שיכול להיות מזוהה על ידי שינויים בממוצע ו/או בתנודות סביב הממוצע, ושעליו להימשך זמן רב – עשרות שנים או יותר. זו ההגדרה הפורמלית של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, IPCC.
"ה-IPCC מציג הגדרה נוספת של ה-UNFCCC – אמנת המסגרת של האו"ם לשינוי אקלים", מוסיף אבנר. "הגדרה זו כוללת בתוכה התייחסות מפורשת לעובדה שהגורם לשינוי האקלימי הוא הפעילות האנושית, בני האדם, אבל גם את המושג 'שונות מטאורולוגית טבעית'. כלומר, כשבודקים שינוי אקלימי, בודקים אותו ביחס לשינוי מצב או רקע טבעי. יש אקלים ויש בו שונות טבעית מאוד גדולה – סופות, בצורות, שיטפונות, שלג. אתה בודק עד כמה התקופה האחרונה שונה מתקופות קודמות. בודק לדוגמה עד כמה הטמפרטורה ב-30 השנים האחרונות שונות מהטמפ' שהיו בשנות ה-30 וה-40. זה יחסי.
אמנם השינוי האקלימי אולי אינו גדול ביחס לאקלים, אבל ההשפעה שלו דרמטית מאוד. אם אתה מעלה את הטמפרטורה ולו רק במעלה אחת, אתה גורם לשינויים משמעותיים מאוד באטמוספירה – מגדיל את הטמפרטורה, את עוצמת הגשם (בעיקר באזור החוף). זה משפיע על הפיזיקה של האטמוספירה. ככל שחם יותר – יש תופעות קיצוניות יותר. ורואים את זה".
על פי הדוח, ישראל תמשיך להתחמם בשיעור של כ-0.6-0.5 מעלות לטמפרטורה ממוצעת בכל עשור. לקראת סוף המאה הטמפרטורה הממוצעת תהייה גבוהה בכ-3.5 מעלות ביחס לממוצע 20 השנים האחרונות ברוב חלקי הארץ.
עליית הטמפרטורה היא השינוי האקלימי המרכזי, אך פרט לזה חלה גם עלייה בגלי החום. השכיחות שלהם עלתה בשני העשורים האחרונים הרבה יותר מאשר בתקופה קודמת. הדוח מראה שלקראת סוף המאה כל אזור בארץ יחווה עלייה משמעותית של 2 קטגוריות במדרג עומס חום, בהשוואה לממוצע 20 השנים האחרונות. באזור ים המלח והערבה כבר כיום שורר בממוצע עומס חום כבד. באמצע המאה עומס החום הממוצע יהיה קיצוני, והוא ימשיך להקצין עד לסוף המאה. "כדי להיערך לעתיד, אנחנו מספקים גם הערכות לגבי מה שצפוי קדימה", מסביר אבנר. "אם האנושות לא תצמצם את הפליטות, סביר שהטמפרטורות תעלינה עוד ועוד, גלי החום יהיו תדירים יותר וממושכים יותר, והערכים הקיצוניים – יהיו קיצוניים יותר", הוא מתריע.
"אם האנושות לא תצמצם את הפליטות, סביר שהטמפרטורות תעלינה עוד ועוד, גלי החום יהיו תדירים יותר וממושכים יותר, והערכים הקיצוניים – יהיו קיצוניים יותר"
מהן ההשלכות הפרקטיות של התחממות גלובלית לחיים שלנו?
"יש לעליית הטמפרטורות השלכות משמעותיות. ההשלכות הן בתחומי בריאות, כלכלה ורבים נוספים. מומחים לעניין יודעים לפרט אותן, אבל בין היתר זה משפיע כמובן על צריכת החשמל – אנחנו שוברים שיאי צריכה בשנים האחרונות בעת שרבים קיצוניים או גלי חום קשים. זה משפיע למשל על אימוני החיילים – חיילים מתאמנים בטווח שעות מסוימות. נניח שיש להם בקיץ איסור אימונים בין 10 בבוקר עד 14 בצהריים. ככל שיתחמם, ייתכן שטווח השעות יגדל ל-9 עד 15 ואף יותר. עליית הטמפרטורה לא משפיעה רק על בני אדם, אלא אף על צמחים, במיוחד באזורים כמו ההרים והשפלה. התייבשות הצמחייה בעת גלי חום קשים מעלה את הסיכון להתפשטות מהירה ועוצמתית יותר של שריפות, באם פורצות".
זינוק בעלייה
בין היתר, מציג הדוח גרף שמראה את השינוי בהפרש הטמפרטורות הממוצעת מהממוצע הרב שנתי של 1990-1961. ניתן לראות את הטמפרטורות עולות עד 2020, ואז קיימים שני תרחישים אפשריים: 8.5RCP מצב של עסקים כרגיל – מצב שיתרחש אם לא יחול שינוי התנהגותי של בני אדם. כתוצאה מכך תעלה הטמפרטורה בצורה משמעותית. אם עכשיו אנחנו במצב של מעלה וחצי מעל הממוצע של 61.90, בסוף המאה נגיע ל-5 מעלות ויותר מעל הממוצע(!)
התרחיש השני הוא מתון יותר – 4.5 RCP. הוא מביא בחשבון שהעולם יפחית במידה מסוימת את הפליטות, והשיא יגיע בסביבות אמצע המאה, ואז הטמפרטורה תתמתן ותגיע ל-2.5-3 מעלות מעל הממוצע.
לא מדובר רק על הטמפרטורה הממוצעת, אלא גם על עלייה בטמפרטורות הקיצוניות: במישור החוף הערך הקיצוני ביותר שנמדד עד היום הוא 43.5 מעלות. באמצע המאה הוא יגיע, לפי תחזיות המודלים, ל-47 מעלות, ובסוף המאה ל-49-48 מעלות. בים המלח נמדד ביולי 2019 שיא של 49.9 מעלות. באמצע המאה הוא יגיע ל-52 מעלות, ובסוף המאה ל-54 מעלות – ערך קיצוני שנמדד בעבר, בטירת צבי ביוני 1942.
בדוח גם משורטטים גרפים מורכבים המציגים את ההסתברות לערך מסוים של טמפרטורה. "סיכוי לקבל טמפרטורה של 45 מעלות ויותר – היום הוא אירוע מאוד נדיר במישור החוף, אבל ככל שחולפות השנים, עד 2050, הסתברות האירוע גדלה", אומר אבנר. "שכיחות הטמפרטורה הזאת בעתיד תהיה גבוהה הרבה יותר ממה שעכשיו – אם הדברים לא ישתנו ואם האנושות לא תפעל כדי למתן את הפליטות. אבל זו התחזית הצפויה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתמודדים עם עלייה בשכיחות של טמפרטורות קיצון כאלה".
זה בידיים שלנו
בשני העשורים האחרונים כבר חלות תמורות משמעותיות בהתנהגות בני האדם, במטרה לצמצם את החור באוזון ולבלום את מגמת ההתחממות הגלובלית. זה אכן עוזר?
"ראשית, המגמות החיוביות של צמצום הפליטות ומיחזור – יש להן השפעה לא רק במאבק בשינוי אקלימי אלא הן נושאות ערך סביבתי. גם אם לא הייתה עלייה בטמפרטורה, חשוב לחסוך ולמחזר מסיבות סביבתיות. אנחנו רוצים שהסביבה תהיה נקייה יותר ובריאה יותר. לגבי ההשפעות, כדי שההתנהגות תשפיע זה לא מספיק שאנחנו נצמצם ושמדינות בודדות יצמצמו. לא מספיק שאנחנו נהפוך 'ירוקים'. מדובר בהתחממות גלובלית, זו תופעה עולמית, התרומה של כל אחד מאיתנו היא תרומה אישית ומצטברת למגמה עולמית. אם רק אנחנו נהפוך ירוקים, אבל בארה"ב, בברזיל, ברוסיה, בסין, לא – אז הטמפרטורה תמשיך לעלות. חשוב שהמגמה להיות ירוקים תהיה עולמית. שכל המדינות יתכנסו ויפעלו יחד כדי שזה ישתפר".
"אמנם יש מאמצים למחזר, לצמצם את הפליטות, לעבור לרכב חשמלי ולשימוש באנרגיה מתחדשת של רוח ושמש, אבל זה לא מספיק", טוען אבנר. "המדינות הגדולות לא פועלות בצורה מספיק נחרצת, לכן יש אירועי קיצון בארץ ובעולם. נשברים שיאי טמפרטורות עולמיים ביבשות אסיה, צפון אמריקה – מעל 50 מעלות ביולי השנה. כמו כן, יש גופים חזקים, חברות נפט ואחרות, שלא מעוניינות בשינוי הזה, ולכן קשה מאוד ליצור הפחתה משמעותית. אבל האו"ם לוחץ לפעול בעניין, וגם ועידות שונות מתכנסות כדי ליצור קואליציה של מדינות שיפעלו באופן נחוש למען השינויים המיוחלים".
אז אם המאמצים שלנו, האזרחים הקטנים, זניחים יחסית, מיותר להמשיך למחזר ולחסוך במים?
"לטעמי, לא צריך לחשוש שבגלל שאנחנו קטנים ואין לנו השפעה – אז אין לנו מה לפעול בעניין. גם בארה"ב אדם יכול להגיד: 'למה שאני בדלאוור הקטנה אשקיע, כשבטקסס יש הרבה יותר אנשים?' לא. כולם צריכים להשקיע. לא לחשוב כמה השני ישקיע. כל אחד צריך להשקיע כמיטב יכולתו כדי לצמצם את החתימה האישית שלו במגמת ההתחממות. גם כל מדינה צריכה להירתם למאמץ. המשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם חוק אקלים. אבל גם ברמה האישית כדאי ואפשר לעשות את זה. אני עושה את המאמצים האלה, ואני גם לא נפגע מהם. אני לא סובל מזה שאני חוסך ברכישת שקיות בסופר או חוסך במים, או משתמש בסוללה חשמלית ולא בבנזין. להפך, אני מרגיש שאני עושה משהו חיובי.
"לדעתי, חובה על כל אחת ואחד מאיתנו, בתור אנשים שרוצים בטובתנו האישית ובטובתה של החברה בכלל, לעשות ככל האפשר כדי לצמצם ולמתן. גם אם אני יודע שזה לא יעזור לטמפרטורה בעיר מגוריי. שכל אחד יפעל באופן אישי בגזרתו, ושגם המדינה תפעל בתחומה, למען המטרה. לא צריך לקפוץ מעל הפופיק. אם כל אחד יראה מה הוא יכול לעשות בחלקת האלוהים שלו, אפילו משהו קטן – יש בזה ברכה והוא יכול להיות מרוצה מעצמו. ככה נזכה לשיתוף פעולה רחב", מסכם אבנר בחיוך.
