קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)פרשת 'בחוקותי' ידועה בקללות הרבות המופיעות בה. בניגוד לקללות עצמן, החטא המוביל אליהן פחות ברור ודורש עיון: "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי." אם אנו הולכים אחרי מצוות ה' במקריות, הוא ילך עימנו באותה מקריות בחזרה. מה הכוונה?
פירוש ראשון מתכוון להתייחסות שלנו לקללות עצמן. כאשר אנו נכשלים או קורה אסון, אסור לנו להתייחס לכך כמקרה, עלינו לחשוב איך שגינו ולנסות לתקן. אם נתייחס לשגיאה או לחטא כמקרה, לא נלמד ממנו ונגיע לאסונות דומים בהמשך. אם פרויקט בעבודה נכשל, המינימום הנדרש הוא להבין שזה לא מקרי ולנסות לשפר להבא.
בפסיכולוגיה חברתית, "הטיה לטובת העצמי" היא מנגנון שמגן עלינו בכך שאנחנו נוטים לראות הצלחה כתוצאה של מעשינו הטובים ואת הכישלון כתוצאה של מקריות. ההטיה מגינה עלינו מהלקאה עצמית מוגזמת, אך כשהיא פועלת ללא בקרה, היא לא מאפשרת לעשות תשובה. עלינו להיזהר מסוג כזה של קרי.
הפירוש השני מתייחס ל"קרי" מכיוון אחר. עם ישראל מקיים את דבר ה', אבל עושה זאת במקרה. הוא נמנע מעבודת זרה כי כרגע זה לא באופנה, הוא שומר שבת כי הוא רגיל לכך וזקוק למנוחה, מקיים מצוות אך עושה זאת במקרה, בלי כוונה או אמונה. עולה השאלה למה העונש על כך כה חמור?
על המעסיק לחשוב מעבר ולראות איך מחברים את העובד לאופי המשימה או למטרות הארגון
אם מוציאים את אלוקים מהמצוות, אנחנו לא נתמיד בהן וברגע שהעבירה תהיה חזקה יותר, מושכת יותר או פופולרית יותר – נעבור אליה. הכוונה היא קריטית להתמדה. בהסתכלות זו הקללות הן סיבה ותוצאה. אנחנו פועלים במקריות, אז גם הטבע יפעל במקריות וינסה להסיט אותנו חזרה וליצוק תוכן למעשים שלנו.
גם בעבודה, עובד שמבצע את המשימות מתוך שאיפה למשכורת נוחה או צורך ביציבות ובשגרה, הוא בהחלט לא עובד רע. יחד עם זאת, יש בו סכנה: אם הוא הגיע במקרה, הוא יעזוב במקרה. כאשר יחווה קושי גדול, הוא עשוי לחפף או לפזול למקומות אחרים. לכן, על המעסיק לחשוב מעבר ולראות איך מחברים אותו לאופי המשימה או למטרות הארגון.
יחד עם זאת, הקללות הקשות נאמרות לעם ישראל כולו בלשון רבים. כאשר יש אדם שנמצא בתקופה שבה הוא מאבד את המשמעות לדברים ועושה אותם מתוך הרגל, הסביבה יכולה לסייע לו למצוא את החיבור מחדש, בדרכים רכות וללא עונשים. עם זאת, כאשר חברה שלמה הולכת ב"קרי", אין התמדה, חיבור, ניסיון לעשות תשובה או ללמוד מטעויות. ואז כנראה שלא תהיה ברירה, והעונשים הגדולים יגיעו כדי לעורר את החברה לעשות תשובה.
