שירה סגלכל חניך בשבט הבוגר של בני עקיבא יודע שאין דבר יותר מלחיץ, מרגש ומפחיד מהרגע שבו הקומונרית אומרת לך לאיזה תפקיד השתבצת. תוכנית השיבוצים בבני עקיבא מתחלקת לשיבוצים להדרכה ולשיבוצים לצוות נחשון. חניכות שהחלום על ההדרכה נגדע בן רגע מספרות על התחושות המורכבות: אכזבה ותסכול שלא התקבלו כמדריכות, לצד הודיה על שקיבלו תפקיד בצוות נחשון. למרות הקושי הראשוני, הן נתנו את כל כולן בצוות נחשון, למדו תובנות חדשות על החיים, ובעיקר מאמינות שהדרך שנסללה היא מלמעלה והיא לטובה.
"רציתי מאוד להדרך בשבט מעפילים-מעלות. הרגשתי שאני מוכנה וידעתי מה אני רוצה. כשהיו שיבוצים לא רק שלא קיבלתי את השבט שרציתי אלא לא קיבלתי הדרכה בכלל. קיבלתי צוות נחשון אבל ידעתי שאני מתאימה יותר להדרכה", מספרת תהילה אברהמי בת ה-17, שמסיימת שנתיים בצוות נחשון בסניף בגבעת זאב, ירושלים.
"לפני השיבוצים, הכינו אותנו ואמרו שלא כולם תמיד מרוצים, ולא תמיד אפשר לרצות את כולם וזה בסדר", היא נזכרת. "ביום עצמו של השיבוצים כל אחת נכנסה בתורה לקומונרית, והיא אמרה לכל אחת את השיבוץ שלה, והמדריכות חיכו לנו בחוץ. הקומונרית אמרה לי שקיבלתי צוות נחשון. לא רציתי לבכות לה מול הפנים, אז נתתי לה חיבוק, יצאתי החוצה ובכיתי מרוב הלם. כשחזרתי כולם שאלו איזה תפקיד קיבלתי, והיה מביך להודות שקיבלתי צוות נחשון ולא הדרכה. תהיתי לעצמי: מה הופך את מי שנכנס להדרכה ליותר טוב וראוי ממני?"
הבנות שהתקבלו להדרכה ניסו לעודד את תהילה ואמרו לה "לא נורא", אבל תהילה הרגישה שהן באמת מבינות את המקום שלה. פרט אליה, עוד בנות שובצו בצוות נחשון והתבאסו על כך, אז הן תמכו אחת בשנייה. "בסוף המדריכות באו אלינו ואמרו לכולן, שלא משנה למה שובצנו ואם אנחנו מרוצות מכך – הכי חשוב לתת את הכל בתפקיד שקיבלנו. הסכמתי איתן", מסכמת תהילה את אותו יום.
מה עשית בצוות נחשון? מהם היתרונות בנחשון?
"בצוות נחשון יש רכזים, שנתיים מעלייך, ולכל שנה יש רכז. מאוד התחברתי אליהם, והודות לנחשון הכרתי רכזת מדהימה, שעד היום אנחנו חברות מאוד טובות. אם לא היו משבצים אותי בנחשון, כנראה הייתי מפסידה את החברות הזאת. בנוסף, היתרון של צוות נחשון הוא שאנחנו מרגישים כשבט ולא שני מדריכים על חניכים קטנים. הדבר מאפשר ליצור חברויות בצוות, להתגבש ויש אווירה טובה של צחוקים. זה גם מוריד קצת אחריות כי אין חניכים קטנים לדאוג להם. בנוסף, בנחשון יש התנדבות מדי שבוע ביום שלישי. מחלקים את הצוות לשלוש קבוצות, וכל קבוצה מתנדבת במקום אחר. בשישי בערב אנחנו הולכים לפעולת ערב עם כל החב"ב, ובשבת אנו מצטרפים למפקד. עצם הנוכחות שלנו בסניף בשבת משאירה אותנו חלק מהסניף, והחניכים רואים בנו מודל לדוגמה. בזמן שהחניכים נמצאים בפעולה ביום שבת, לנו יש לימוד תורה עם הרכזים. הכל נעשה באווירה נעימה ונחמדה. כאמור, בכל פעם אנחנו בהתנדבות אחרת בהתאם לחגים ולזמנים. למשל, בסוכות הלכנו לבתים של קשישים ועזרנו להם לבנות סוכה. אין ספק שנהניתי בשנתיים האלו, ונתתי את המקסימום שלי".
תהילה ממשיכה ומשתפת בתחושת המשמעות ובתובנות לחיים שהיא הפיקה מצוות נחשון. "אחד הדברים המשמעותיים בעייני שלמדתי בנחשון, זה שאם אני לא אקום ואעשה מעשה, אף אחד אחר לא יעשה את במקומי. בנחשון הרגשתי שאני מיישמת את זה על מלא. למשל, התנדבות עם ילדים עם צרכים מיוחדים כדי להקל מעט על ההורים בבית. הכי קל להגיד שמישהו אחר יעשה את זה, אולם אנחנו דאגנו להם והוספנו עוד טוב בעולם, ולא חיכינו שאחרים יפעלו במקומנו. גם בחיים אני לוקחת את זה שאם יש לי יכולת לעזור למישהו אז אני מסייעת לו ולא מחכה שהאחר יעשה, או אם יש לי הרגל שאני רוצה לשנות אני מבינה שזה בידיים שלי בלבד ואף אחד לא אחראי על זה במקומי".
"תזכרו שזה שאתם לא בהדרכה, לא אומר שאתם לא טובים או לא שווים. אתם אפילו יכולים לעשות את התפקיד שלכם יותר טוב מהמדריכים. העיקר הוא להשקיע בתפקיד ולתת את המקסימום"
במבט לאחור, תהילה שמחה על השיבוץ בנחשון. "בהתחלה התבאסתי והתאכזבתי מהמדריכות ומהקומונרית שלא הכניסו אותי להדרכה", מודה תהילה, "כי ידעתי שיש לי את היכולת להדריך ואני לא שונה מאף אחת אחרת שקיבלה הדרכה. אבל היום אני מבינה שזאת הייתה החלטה טובה. לו הייתי בהדרכה, לא בטוח שהייתי מקבלת את הערכים והדברים הטובים שהרווחתי מנחשון. אני מודה על זה, ומאמינה שהכל מה' ושצריך לסמוך על התהליך ולזרום עם זה".
מה היית אומרת לחניכים שמקבלים תשובה שלילית ולא נכנסים להדרכה?
"זה בסדר להתבאס ולהיות עצוב שלא קיבלתם את מה שרציתם, אבל לדעת לקחת את זה בפרופורציות ולזכור שיש דברים יותר גרועים בחיים. גם אם אתם לא מרוצים מהשיבוץ שנתנו לכם, עדיין שווה לנסות ולתת את המיטב שלכם ולקוות שיהיה טוב. בנוסף, הכי חשוב לזכור שזה שאתם לא בהדרכה לא אומר שאתם לא טובים או לא שווים. אתם אפילו יכולים לעשות את התפקיד שלכם יותר טוב מהמדריכים. העיקר הוא לקחת את התפקיד בידיים, לתת את המקסימום ולא לוותר. אם בסוף תגלו שלא התחברתם לתפקיד, אפשר לעזוב, אבל כאמור לתת מעצמכם את הכי טוב ולתת צ'אנס לתהליך".
ראויה להדרכה
סיון דנציג היא בת 21 ומתגוררת בנתניה. היא סטודנטית להוראת תנ״ך וספרות על יסודי במכללת תלפיות. לדבריה, היא אוהבת לכתוב ולהיכנס לעולם הפנימי של הנוער. היא אף חיברה שיר שמתאר את ההתמודדות שלה עם ניפוץ חלום ההדרכה.
סיון הייתה חניכה מסורה ועקבית בבני עקיבא סניף ותיקים בנתניה. כבר מהיום הראשון שיכלה הצטרפה לסניף, עד ליום האחרון כחניכה – אולם, למרבה ההפתעה היא לא התקבלה להדרכה. "זכיתי להעביר את תקופת ילדותי מכיתה ד'-ט' בסניף. בחסדי ה', המדריכים שהדריכו אותי היו מלאים באהבת הארץ ובאהבת האדם. בהמשך, כשהייתי מדריכה בשירות לאומי, הייתי מתייעצת איתם כשהיו לי שאלות חינוכיות וערכיות".
סיון חלמה להדריך את שבט נבטים-ניצנים או את שבט מעלות-מעפילים. כמו כולם, גם היא רצתה להנהיג, להוביל ולהשפיע. את היום שבו "קרו השיבוצים" סיון זוכרת היטב: בחרדת קודש היא ניגשה לשיחה עם הקומונרית, וזו בחיוך קטן אמרה: "שיבצנו אותך לנחשון".
איך הרגשת כשהבנת שחלום ההדרכה לא יתגשם?
"באותו רגע רציתי שהאדמה תבלע אותי. אני? נחשון? מה הקשר?? הרגשתי סוג ב', שאני פחות ראויה וטובה משאר החברות שלי, החברה הכי טובה שלי נכנסה לשבט שחלמתי עליו", היא מודה "בנוסף, כעסתי על הקומונרית במשך תקופה ארוכה, והיה לי נוח לחשוב שהיא אחראית לעוול שנעשה לי, ולא חשבתי אולי זה רצון ה', אולי זה המקום שמיועד לי".
במבט לאחור ולאור התרומה של צוות נחשון למלחמה, היא מודה ורואה את הטוב בהחלטת הקומונרית. "היום אני יכולה להגיד בפה מלא שנחשון אצלנו בסניף הוא אימפריה של חסד ועשייה אין-סופית. בחודש ארגון האחרון פתחו עוד סיירת בנחשון בסניף על שם סמל נתן חי ליאר הי"ד, חבר בשבט הנני (השבט שלי) ומדריך נערץ בסניף שנפל בגבורה במלחמה בשמחת תורה, תוך כדי שהוא מציל את חברי קיבוץ כרם שלום. חברי 'סיירת נחשון נתן' הם חניכים של נתן, ובכך העשייה תמשיך לפעם בסניף ולהרחיב אופקים", היא אומרת בגאווה.
איך התמודדת עם האכזבה?
"האכזבה היא בעיקר מעצמי שאני לא מספיק טובה או ראויה, אולי עשיתי משהו לא בסדר שלא בחרו אותי להיכנס להדרכה. מתלווה לכך המחשבה שעכשיו אני מנותקת מהסניף שהיה לי כבית במשך שנות ילדותי, ושחברות שלי נכנסו להדרכה והן ימשיכו להיות בקשר עם אנשי הסניף, להדריך ולהעביר מסרים לדור הצעיר", היא אומרת בצער.
התחושות הלא נעימות הללו המשיכו ללוות את סיון, וכשפנתה לשירות לאומי בחרה בתפקיד שקשור להדרכה, אולי כמעין פיצוי לא מודע על ההדרכה בסניף שלא זכתה לעשות. "חשבתי הרבה באיזה תחום אני אוכל להביא את עצמי לידי ביטוי בצורה הכי טובה, הרי אני מאמינה שלכל אדם יש שליחות בעולם ואף אחד לא יכול למלא אותה במקומו. כששאלתי את עצמי מה השליחות שלי ומה האור שלי בעולם, קפצה התשובה 'הדרכה', אך מייד סתרתי את עצמי: אני? הדרכה? הרי הקומונרית החליטה לפני כמה שנים שמדריכה את לא תהיי, איך את יכולה להחליט עכשיו שאת כן ראויה להדרכה? מישהי יותר מבינה וגדולה ממך כבר קבעה לך את העתיד. ככה חשבתי, אבל הקול המשיך וקרא בתוכי: 'לכי להדריך. את יכולה ואת ראויה'. כך היה – הגעתי להדריך את שכבת ח' באולפנית 'אמונה אלישבע' בפרדס חנה. ה׳ הפגיש אותי עם נשמות גדולות מאוד. זכיתי להביא את האור הגנוז שהיה בתוכי בעוצמה ובמלאות בתוך התפקיד של ההדרכה".
"באותו רגע רציתי שהאדמה תבלע אותי. אני? נחשון? מה הקשר?? הרגשתי סוג ב', שאני פחות ראויה וטובה משאר החברות שלי. בנוסף, כעסתי על הקומונרית במשך תקופה ארוכה וחשבתי שהיא אחראית לעוול שנעשה לי"
לאחר שנתיים של שירות לאומי, סיון מכריזה בלב שלם שהיא ראויה להדרכה, והיא מסתכלת על השתלשלות האירועים מנקודת מבט אמונית: לדבריה, הקומונרית הייתה רק שליחת ה׳ להגיד לה לחכות כי ה' מכין לה משהו טוב יותר, ובשל כך היא צריכה לעבור דרך ותהליך עם עצמה עד שתהיה ראויה ומוכנה להדרכה.
לדעתכן, צריך לשנות את הנהלים או את אופן השיבוץ?
תהילה: מי שאחראי על השיבוץ צריך להתחשב בבקשות החניכים. בנוסף, המדריכים הם שמכירים את החניכים שלהם, אז לדעתי הם צריכים לבצע את השיבוצים – ולא הקומונרית, שלא מכירה אותם אישית. וגם, אולי אפשר להוסיף עוד תקן של מדריך לשבט, ובכך להגדיל את מספר החניכים שנכנסים להדרכה. בכל אופן, לא הייתי מוותרת על צוות נחשון בסניפים".
סיון: "במבט לאחור וכבוגרת התנועה אני יכולה להעיד מנקודת מבטי שצריך לשנות את הנוהל ולאפשר יותר מרחב של בחירה בנושא. למשל, לשבת עם הקומונרית שבוע אחרי השיבוצים, לאחר שנרגעים, ולהגיד לה מה אני חושבת ואולי יש לה רעיון לתפקיד אחר בסניף שיכול לבטא את היכולות שלי. הרי, הנושא של ההדרכות פוגע בדימוי העצמי של הנערים והנערות מתוך מחשבה שאם לא נכנסתי להדרכה אני פחות ראויה או סוג ב׳, אך הדבר לא נכון. כרגע, את מתאימה לתפקיד ולמקום אחר שצריך אותך.
"החניכות האהובות שלי קיבלו שיבוצים לא מזמן ודיברתי עם כמה מהן, והמסר שלי אליהן היה 'מה שקיבלת שם צריך אותך, שם תביאי את האור שלך במלאו ובשמחה'", מוסיפה סיון. "אני תפילה שאזכה דרך הכתבה הזו להיות כלי לשליחותו של ה' ושל הנוער. מי יודע, אולי עברתי את התהליך שעברתי כדי לעזור לנוער, בתפילה שהניסיון שלי יהיה גלגל הצלה למישהו אחר".
מהפכה בתנועה
יגאל קליין, מזכ"ל תנועת בני עקיבא, מסביר על השינוי שהתרחש בתנועה בכל הקשור לתהליך השיבוצים. "זה כמה שנים שאנחנו בתהליך שדרוג של תוכנית השיבוצים של חבריא ב', זאת לאחר שכונסה ועדה ציבורית מעולמות מגוונים, וכך בני עקיבא השיקה תוכנית מהפכנית להעצמת חבריא ב'".
יגאל מסביר שתנועת בני עקיבא חרטה על דגלה את האפשרות לתת לכל חניך לתרום את חלקו ולהרגיש שייך לתנועה ולקהילה, לא משנה באיזה תפקיד בחבריא ב'. "בני עקיבא פתחה מנעד רחב של תפקידים שבו הנוער יכול לקחת חלק, בין אם בהדרכה ובין אם בצוות נחשון. כל תפקיד הוא חשוב, בכל תפקיד הנוער משנה עולם. השבט החדש בבני עקיבא נקרא שבט 'רעים', על שם הטבח הנוראי בשמחת תורה, ועל שם הרעות והאחווה של עם ישראל. החניכים קיבלו שיבוצים במגוון תפקידים, שהיום במיוחד יש להם חשיבות רבה. צוותי נחשון עזרו למשפחות מילואימניקים, פעלו אצל חיילים מגויסים, התנדבו בבתי חולים, וסייעו בכל מה שקשור בחמ"ל הקהילתי וברשויות. אין ספק שצוות נחשון הוא תנועת הנוער במיטבה ומחולל שינוי ענק. כאמור, התפקידים השונים של הנוער משמעותיים. לא מזמן סיימנו סמינריון הדרכה של סוף כיתה י', ובמקביל סמינריון נחשון. ועוד לא הזכרנו את נושא המדריכים המשלבים של חניכים בשבטי יובל עם צרכים מיוחדים, ואת המהפכה ביחס לשמיניסטים בסניף עם מגוון תפקידים ואחריות, כולל סמינריונים ייעודים עבורם".
מה החזון של בני עקיבא, בפרט בתוכנית השיבוצים?
"החזון של בני עקיבא הוא האחריות לקדם את מדינת ישראל. לצערנו ולכאבנו, פגשנו את זה בשדה הקרב בכאב ענק על הבוגרים שלנו שנפלו. אנו גאים במסירות הנפש שלהם ובחבריהם שמסתערים בקרב. רוח בני עקיבא זו אהבה לתורה, לעם ולקיחת אחריות על המדינה שלנו. את הדברים האלו אנו רוצים לקדם. מכיוון שמדובר בשני מסלולים, הדרכה ונחשון, יש לזה משמעות. יש רכזים שמלווים צוותי הדרכה, ויש רכזים שמלווים צוותי נחשון, שנמצאים בקשר עם הרשויות למען צרכים קהילתיים. בנוסף, הקמנו חמ"ל 'הנני', לאור דמותו של הרב דרוקמן זצ"ל. צוותי נחשון היו הראשונים להיות במשימות. הנני יהפוך ל'הננו', כלומר, לכולנו האחריות על מדינת ישראל, על התורה, על העם ועל הארץ. כל אחד בתפקיד שלו ישפיע ויתרום מעצמו לחברה כולה".
"תנועת בני עקיבא פתחה מנעד רחב של תפקידים שבו הנוער יכול לקחת חלק, בין אם בהדרכה ובין אם בצוות נחשון. כל תפקיד הוא חשוב, בכל תפקיד הנוער משנה עולם"
בנוגע לתלונות של חניכים או מדריכים על שיבוצם, אומר יגאל: "באופן טבעי, יש הורים שמתוסכלים או חניכים עם כאב לב על השיבוץ לצוות נחשון ולא להדרכה. לכן, בתוך הליך השיבוצים יש אפשרות לערער על השיבוץ, ואנו לוקחים זאת בתשומת לב ובוחנים את הנושא מחדש. בנוסף, אני מקבל פניות רבות מחניכים שרוצים להיות דווקא בנחשון, וחשוב לי להגיד שאנחנו לא מוותרים לאף אחד ומאפשרים לכל חניך למצוא את השייכות שלו בבני עקיבא בתפקידים השונים. יותר מכך, צוות נחשון לא מהווה שום מחסום, אלא נקודת זינוק לתפקידים של קומונרית או רכזים בתנועה שאליהם מגיעים הן צוותי הדרכה והן צוותי נחשון, ללא העדפה או הבדל ביניהם".
הוא ממשיך ומוסיף: "נחשון הוא לא פרס תנחומים למי שלא נכנס להדרכה, אלא שני מסלולים שמאפשרים לכל חניך להיות במקום המדויק והנכון עבורו. אמא אחת פנתה אליי ואמרה לי: 'מה שבני עקיבא עשתה זו בשורה חדשה, מכיוון שלאנשים שונים כוחות שונים. לכל אחד יש כישון ויכולות בתחום אחר, צבע מיוחד, ולכן נדרשת מניפת משימות ואפשרויות לכל אחד לבטא עצמו'. לשם כך, בנינו תהליך מוגדר עם שאלונים ושיחות עם החניכים, כדי למצוא את התפקיד המשמעותי לכל חניך, בתוך שלל התפקידים שיש. על החניכים לבוא בתודעת שליחות, במאור פנים, מכיוון שכל אחד שייך לבשורה הענקית שנקראת 'תורה, עם ישראל וארץ ישראל'. כל אחד הוא חלק נצרך בפאזל".
