הרב ד"ר שלום שרון (ראש הקתדרה הבין לאומית לחקר יהדות אתיופיה, הקריה האקדמית אונו)במקרים רבים אנו חוטאים כלפי המציאות שאנו פוגשים בכך שאנחנו מנסים להסביר אותה במקום לנסות להבינה. לצערי, מאז שהתחילה ההתעניינות של העולם היהודי ביהודי אתיופיה, הן העולם ההלכה והן עולם המחקר, ניסו להסביר את המסורת שלהם יותר מאשר להבינה. הגבולות בין הסבר להבנה אינם ברורים שכן יש ביניהם תחומים משיקים. עם זאת, כפי שטען אבי שגיא, ההבחנה בין הסברה להבנה היא בסיס למערכת מושגים חשובה: "ההבנה מיוסדת על הנתון כפי שהוא מופיע בפנינו, ופעולת ההבנה היא עקיבה בעקבות נתון זה […]. פעולת ההבנה (בניגוד לפעילות ההסברה) חושפת את מה שנתון 'שם' כמות שהוא. היא אינה מבקשת להשתלט על הנתון אלא להנהירו".
עד כמה תפיסת העולם/מערכת העמדות של יחיד או קבוצה מנחות אותם ביחסם לעולם ולמציאות? בהבחנה שבין פעולת הסברה לפעולת ההבנה יש כדי לספק לנו כיוון אפשרי להסבר כיצד מתפתחת קונספציה. האם אנו בוחנים את המציאות כמות שהיא ומנסים להבינה או שאנו חיים בתוך מציאות דמיונית שהמצאנו לעצמנו?
מה יש לתיאולוגיה האתיופית לתרום לנו בנושא זה? הפעם נספר סיפור שלא היה, אבל אם הוא יהיה, כך הוא יהיה, (את הרעיון לשיח וחלק מהמילים וכמובן ההשראה קיבלתי מהשר אורי אורבך ז"ל), ואז נוכל להבין את ההבחנה הדקה הקיימת בין פעולת ההסברה המגיחה מלמעלה שמובילה אותנו למטה, לבין פעולת ההבנה המגיחה מלמטה ומובילה אותנו למעלה.
תרצו לקבל את פני המשיח?, שואל הקב"ה את עם ישראל. כנסת ישראל משיבה: מי הוא זה ואי זה הוא? מה מוצאו? לאיזה זרם הוא משתייך? מה דעותיו הפוליטיות? כשרצה הקב"ה להביא את המשיח לישראל, בא משיח ממוצא ספרדי תחילה אצל האשכנזים. אמר להם: מקבלים אתם אותי כמשיח? אמרו לו: במה זכית[…]? לבסוף אמרו לו: לא נוכל לקבל אותך וכמותך, שכן לא ייכנסו למוסדותינו בני ובנות פרענקים, ובהם לא נשתדך.
הלך לו המשיח במפח נפש ובאה בפני ישראל המשיחה. אמרה להם: מקבלים אתם אותי כמשיחה? אמרו לה: משיחה? אין אנו מקבלים אותך. שכן אין אנו מקבלים אישה להילך בינינו הגברים. קול באישה ערווה.
הלכה לה משיחה זאת במפחי נפש ובא המשיח העולה חדש מרוסיה. אמרו לו: במה זכית[…]? לבסוף אמרו לו: אין אנו מקבלים אותך ואת שכמותך שכן אנו הספרדים העמלים להחזיר עטרה ליושנה, ולהתקבל למוסדות חרדים אשכנזיים איך נוכל לקבל גויים רוסים. אמנם אשכנזים אתה, זה יתרון אצלנו, אבל יש גבול. אנו ספרדים גאים. לכן, על אחת וכמה, וקל וחומר, לקבלך כמשיח?! ה' יעזור! מי בכלל הביא אותך לארץ!
הלך לו המשיח הרוסי ובא לו המשיח בעל הכיפה הסרוגה. אמר להם: מקבלים אתם אותי כמשיח? אמרו לו הש"סניקים: אין אנו מקבלים אותך, שכן עליך להחליט או שאתה איתם או שאתה איתנו. אמר להם: כולנו בני איש אחד נחנו. אמרו לו: ובכל זאת אין אנו מקבלים אותך. תמיכה פוליטית אין לנו ממך. חוץ מזה יש לנו מחויבות, עניי משפחתך קודמים עלינו לתפור לבני משפחה תקן לתפקיד דיינים, ומינוי רבנים לתפקידיהם תמורת תמיכה פוליטית. לכן על אחת וכמה וקל וחומר לקבלך כמשיח! ה' יעזור! חזור לגבעות ארץ ישראל.
הלך לו המשיח המזרוחניק במפחי נפש ובא לו המשיח ה"חילוני". ראה הקב"ה כי לא רוצים הש"סניקים לקבל את פני המשיח, שלחו אצל האשכנזים החרדים. הם צעקו לו "גיוואלד סאי'ז א גרויסע כפירה". הלך אצל הציונות הדתית. אמר להם: מקבלים אתם אותי כמשיח? השיבו: אין אנו מקבלים אותך. שכן ביישובנו האקסקלוסיבי לציבור הדתי בלבד מתקבלים עם המלצות דרך ועדת קבלה. ועוד לקבלך כמשיח! הגזמת'.
הלך לו המשיח ה"חילוני" במפחי נפש ובא לו המשיח החרדי עם השטריימל. ראה הקב"ה כי אף קבוצה לא רוצה לקבלו, אפילו קבוצות חרדיות שכן גם שם יש חסידיות שונות. לבסוף שלחו אצל הליברליים. אמר להם: מקבלים אתם אותי כמשיח? אמרו לו: במה זכית[…]? אמר להם: בכוח המצווה "והגית בו יומם ולילה". אמרו לו: אין אנו מקבלים אותך ואת שכמותך חסיד מימי הביניים חשוך ולא נאור! לכן על אחת וכמה קל וחומר לקבלך כמשיח!
וכך חוזר חלילה, בא לו משיח והלך לו משיח במפחי נפש. פעם טעה בכתובת ופעם הגיע אחרי שעות הקבלה. פעם לא עמד במבחני האינטליגנציה ואפילו אצל הפמיניזם לא התקבל בטענה ש'לא משיח ייקרא שמו כי אם משיחה'.. מה היה סופו?
אותו יום 'מבצע משה' היה. יצתה בת קול ואמרה: אביא להם משיח שחלמתם עליו. הוא יודע לרכב על חמור, הוא עני, החמור לבן והמשיח שרוכב עליו משיח יהודי אתיופי. זה מה שרציתם כל הזמן, לא? התכנסו כולם יחדיו לקראת בו המשיח. פתאום בא לו המשיח האתיופי. מה תהיה תגובתם? מה אנו לומדים על עצמנו? ואיך ממשיכים מפה? במאמר הבא.
