סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: האם ניתן לצאת ידי חובה בארבעת המינים שמספקת הרבנות הצבאית לחיילי צה"ל ביום הראשון של חג הסוכות, ובשאר ימי החג?
תשובה: ארבעת המינים שאותם מספקת הרבנות הצבאית נבדקים בדיקה קפדנית על ידי רבני וחיילי ענף ההלכה בסדיר ובמילואים, והינם כשרים למהדרין. עשרות אלפי לולבים ואתרוגים נבדקים אחד-אחד בבתי האריזה ובמחסנים, וההדסים והערבות נבדקים בבדיקה מדגמית, וכאמור כולם כשרים למהדרין. נדרש להקפיד לשמור על ארבעת המינים באופן נאות בעת ההובלה והשינוע, וכך להבטיח טריות, רעננות וכשרות בימי החג. הרבנות הצבאית מספקת גם ערבות נוספות, לצורך רענון והחלפה בימי החג, ולקראת הושענא רבה.
במשנה במסכת סוכה (דף מ"א) נאמר שביום טוב הראשון של החג אדם יוצא ידי חובה רק בלולב שלו, ודרשו חז"ל: "ולקחתכם לכם ביום הראשון – לכם, משלכם". לפיכך, חייל שאין לו ארבעת המינים משלו ומבקש לצאת ידי חובה בארבעת המינים של חברו, נדרש לקבל אותם במתנה גמורה, ולאחר שיצא ידי חובה – לחזור ולהקנותם לבעליהם או לחייל אחר שמבקש גם הוא לצאת בהם ידי חובה.
לאורך מאות שנים בקהילות ישראל בחו"ל (בעיקר באירופה, אבל לא רק) היה מחסור משמעותי בארבעת המינים, ולעיתים בכל העיר היה רק סט כשר אחד. הדבר הוביל את הראשונים והאחרונים לדיונים רבים על אודות קיום מצוות ארבעת המינים ב"אתרוג הקהל", כלומר בסט של ארבעת המינים שנרכש במשותף עבור כל בני הקהילה.
הרא"ש והטור (אורח חיים, תרנ"ח) מצטטים מחלוקת בנושא: רב שרירא גאון פסק שאחד מבני הקהילה יקנה את ארבעת המינים לעצמו, וביום הראשון של החג, לאחר שיצא ידי חובה, יקנה את ארבעת המינים לחברו, וחברו לחברו, וכך יקנו מאחד לשני כדי שכל אחד יברך על ארבעת המינים שלו. בעלי התוספות (סוכה דף מ"א, רשב"ם בבא בתרא דף קל"ז ועוד) חלקו על כך, ודעתם שהיות וארבעת המינים נרכשו מראש מכספי ציבור עבור הקהילה כולה, כל בני הקהילה יוצאים בהם ידי חובה. גם המנהג השולחן ערוך מצטט מנהג זה (אורח חיים, תרנ"ח ט'): "מה שנוהגים במקום שאין אתרוג מצוי, שכל הקהל קונים אתרוג בשותפות, הטעם מפני שכיון שקנאוהו לצאת בו, מסתמא הוי כאילו פירשו שכל הקהל נותנים חלקם לכל מי שנוטלו לצאת בו על מנת שיחזירוהו להם". הווי אומר – אין צורך בקניין פרטי של פלוני או אלמוני, אלא מניחים מסתמא שארבעת המינים נרכשו מראש עבור כולם, וכוונת הקהל כולו שכל אחד ואחד יוכל לצאת ידי חובה.
המשנה ברורה שם (ס"ק ל"ט) העיר שיש חשש הלכתי מסוים ב"אתרוג הקהל": "שמא יש באחד מהם מי שאין בדעתו להקנות חלקו לחבירו". כלומר, מדובר על מנגנון הלכתי ייחודי שבו כולם מתכוונים מראש לזכות עבור כולם, אך די בכך שאחד מבני הקהילה אינו מודע לכך, והדבר עלול לפגום בבעלות על ארבעת המינים. לפיכך, המלצת המשנה ברורה היא לעשות כל מאמץ כך שלכל אחד יהיו ארבעת המינים משלו, אלא שכפי שהוא עצמו מעיר, עיקר הדין הוא כמבואר בשולחן ערוך, ובוודאי שיש לסמוך על כך כאשר אין מספיק ארבעת המינים לכל אחד ואחד מן המתפללים.
מסתבר שבצה"ל החשש שמזכיר המשנה ברורה – פחוּת, משום שלא מדובר על ממון הקהל במובנו הפשוט (ובהקבלה להלכות אתרוג השותפים – שנידונו במסכת בבא בתרא בדף קל"ז, ובשולחן ערוך לעיל שם בסעיפים ז'-ח'), אלא על ממון המדינה כולה, שהוקצב למשרד הביטחון ומיועד באופן ספציפי עבור חיילי צה"ל. ארבעת המינים נרכשו בהליך מכרזי כחוק או שהתקבלו בתרומה מאושרת על ידי הגורמים האמונים בצה"ל, והוקנו מראש עבור כל חייל וחיילת שיבקשו ויתכוונו לצאת בהם ידי חובתם. אמנם, סוגיית ההגדרה ההלכתית המדויקת של הבעלות על ממון המדינה היא סוגיה עצומה ורחבה, אך הלכה למעשה, ודאי שלעניין ארבעת המינים יכולים כלל החיילים להשתמש בארבעת המינים שמספקת הרבנות הצבאית, ולברך עליהם ללא חשש גם ביום הראשון של חג הסוכות.
כמובן, חייל שיעשה מאמץ ויביא ארבעת המינים מביתו – יש בכך הידור, וכך גם יוכל לאחוז בהם לאורך התפילה, ההלל וההושענות. אך דווקא בעת הזו, כאשר חיילינו לוחמים בכל החזיתות ואף מעבר לקווי האויב, לרבים לא תהיה אפשרות להביא את ארבעת המינים מביתם, וכאמור הם יוכלו לצאת ידי חובה בארבעת המינים שמספקת הרבנות הצבאית.
וכדרך שאמרו חז"ל (סוכה דף כ"ז) "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", כך יסמכו כולם גם על סט אחד או שניים של ארבעת המינים שתספק להם הרבנות הצבאית בכל מקום שבו יימצאו, והדבר יוסיף ללכידות ולאחדות סביב המטרה המשותפת: השבת אחינו ואחיותינו שבשבי האויב, חזרת כל התושבים המפונים לבתיהם בבטחה ובשלווה, והבטחת שלומה וביטחונה של מדינת ישראל. בכך יתקיימו בכולנו בעזרת ה' דבריו המאלפים של בעל "שפת אמת" (סוכות תרמ"א): "דאין כלי מחזיק ברכה אלא השלום, והיא הסוכה ד"כל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת", ונקרא חג האסיף. וגם מינים שבלולב שמקרבין בני ישראל להיות אחד, ונקרא כנסיה שהיא לשם שמים, וסופה להתקיים".
חג שמח לנו ולכל בית ישראל!
