סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשו"ת כיפת ברזל
שאלה: לשטחי הכינוס של כוחות המילואים הגיעה בשבת משאית ובה פחיות שתיה קרות, וציוד להיגיינה אישית. האם מותר להשתמש בציוד זה בשבת?
תשובה: מתחילת מלחמת חרבות ברזל, עם ישראל נרתם בהמוניו, ומעביר מזון ומצרכים ללוחמים בבסיסים ובשטחי הכינוס. האחדות והלכידות החברתית מתגלות בתפארתן. פקודות צה"ל אוסרות לקלוט תרומות מזון ללא אישור, וחובה להישמע להן כבכל נושא אחר. יחד עם זאת, הלכה למעשה מגיעות אל הלוחמים תרומות רבות, לעיתים גם בשבת.
במספר סוגיות בתלמוד נחלקו תנאים בדין "מעשה שבת", כלומר פעולה שבוצעה בשבת באיסור. הסוגיות מבחינות בין חילול שבת במזיד לחילול שבת בשוגג, והראשונים והפוסקים נחלקו בהכרעת ההלכה בדבר. אומנם מוסכם על הכל, שאם מדובר על חילול שבת במזיד, אסור ליהנות ממנו במהלך השבת, אלא רק לאחר צאתה (שולחן ערוך אורח חיים, שי"ח א').
עם זאת, בגמרא במסכת עירובין (דף מ"א) נאמר, שפירות שיצאו מחוץ לתחום שבת – מותרים. יש מן הראשונים שהסבירו, שההיתר נובע מכך שהמלאכה שנעשתה בהם – הוצאה מחוץ לתחום – אסורה מדרבנן בלבד (תוספות עירובין שם). לעומתם, יש מן הראשונים שנקט, שאף אם היה בדבר איסור תורה, כגון הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים, ניתן היה להקל בדבר, משום שלא נעשה כל שינוי או תיקון בגוף הפירות, אלא אותם פירות עצמם הועברו ממקום אחד למקום אחר (רבינו יונה, שדבריו צוטט בריטב"א וברשב"א).
נחלקו האחרונים האם לדעת רבינו יונה יש להקל רק במלאכה שנעשתה בשוגג, או שמא גם במלאכה שנעשתה במזיד. האלוף הרב שלמה גורן זצ"ל הקל בדבר (שו"ת משיב מלחמה, ב' נ"ח), וכך הייתה גם דעתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בשו"ת יביע אומר (אורח חיים, י' כ"ה) ערך הרב עובדיה תשובה ארוכה לחייל השואל האם מותר לאכול ממזון שהוסע בשבת. הוא מורה לו לסמוך על דעת המתירים: "… שהובא על ידי הסעה ברכב בשבת … כיון שלא נשתנה דבר בגופו של התבשיל אין לאסור אכילתו בשבת". ובהמשך דבריו שם מדגיש: "ונראה להוסיף טעם להתיר, שההסעה לא ברור כלל שנעשית במזיד – בכוונה לחלל שבת, שאין אדם חוטא ולא לו, אלא שקרוב הדבר לומר, שחשב שבתנאים אלו הוא כמו הצורך לפיקוח נפש, כיון שהיא שעת מלחמה כנגד אויבי ישראל, ואומר מותר שוגג הוא".
אכן, במצבים שונים במהלך המלחמה מותר לכתחילה לשנע מים, מזון או חפצים אחרים עבור הכוחות הלוחמים. אך גם באותם מצבים שבהם הדבר אינו נצרך באופן חיוני, והרבנות הצבאית לא התירה זאת, בהחלט יש מקום להחשיב את מי שעשה זאת כשוגג, ולא כמזיד.
לפיכך, לכתחילה חובה להקפיד על הנחיות שינוע מזון או ציוד כפי שקבעה הרבנות הצבאית, ולהתיר זאת רק במצבים הנחוצים לצורך מבצעי מובהק. ברם, היות שאיסור מעשה שבת הוא איסור מדברי חכמים ולא מן התורה, אם בפועל הגיעו פחיות שתיה או ציוד אחר, שלא בישלו או הכינו אותם בשבת, אלא רק שינעו אותם אל הכוחות – ניתן לסמוך על הדעות המקילות ולהשתמש בהם גם במהלך השבת.
