סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: האם ומתי רשאי חייל לאכול מאכל חלבי, כשעדיין לא עברו 6 שעות מלאות מהארוחה הבשרית שאכל? האם חיילים ששגרת פעילותם מצריכה להקדים את ארוחת הערב באופן קבוע, נדרשים להסתפק בארוחת צהריים לא בשרית, כשאין מרווח 6 שעות בינה ובין ארוחת הערב החלבית? האם חייל שחש עייפות במהלך משמרתו, רשאי לאכול ממתק חלבי או לשתות קפה עם חלב לצורך שמירת ערנותו, כאשר חלפו פחות מ-6 שעות מעת שאכל בשר?
תשובה: שלוש פעמים הזהירה התורה על איסור בשר בחלב, ואחת מהן – בפרשת השבוע, פרשת ראה. חז"ל דרשו מחזרה זו שבשר בחלב אסר באכילה, בבישול ובהנאה. מן התורה נאסרה דווקא אכילת בשר בהמה שהתבשל בחלב, אולם חז"ל אסרו גם אכילת עוף בחלב. כמו כן, קבעו חכמים שאסור לאכול חלב אחרי בשר, ואף שמן הגמרא במסכת חולין (דף ק"ד) למדו חלק מן הראשונים שאין חובה להמתין לאחר אכילת עוף, אלא רק לאחר אכילת בשר, הרי שלהלכה נפסק שחובה להמתין גם אחרי אכילת עוף (שולחן ערוך יורה דעה, פ"ט א').
בטעם האיסור לאכול חלב אחרי בשר נחלקו הראשונים: לדעת רש"י, טעם הבשר נשאר בפה לאחר הסעודה, ואילו לדעת הרמב"ם הטעם הוא מפני בשר שעלול להישאר בין השיניים. האחרונים עמדו על יישומים הלכתיים שונים לשני הטעמים, כגון מי שלעס בשר אבל לא בלע אותו. אמנם, הלכה למעשה נפסק שאנחנו חוששים לשני הטעמים גם יחד.
לגבי שיעור ההמתנה שבין בשר לחלב, נאמר בגמרא במסכת חולין (דף ק"ה), שהיו שהחמירו להמתין 24 שעות, ואולם המנהג לא התקבל, ושיעור זמן ההמתנה הוא "מסעודה לסעודה". הראשונים נחלקו בהגדרה המדויקת לשיעור הזמן הזה: לדעת התוספות, די בכך שיסיים את סעודתו הבשרית, יברך ברכת המזון, ולאחר מכן רשאי לאכול מאכל חלבי. לעומת זאת, לדעת הרי"ף, הרמב"ם ועוד ראשונים, נדרשת המתנה של 6 שעות, משום שזה פרק הזמן המקובל להמתנה בין ארוחת הצהריים לארוחת הערב. ואמנם, השולחן ערוך (יורה דעה, פ"ט א') פסק: "אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה 6 שעות".
הרמ"א השיג על השולחן ערוך וכתב שיש שהקלו כדעת התוספות, לאכול חלב מייד אחרי הסעודה הבשרית, לאחר ברכת המזון ושטיפת הפה והידיים. אמנם, הרמ"א מעיר שהמנהג המקובל הוא להמתין שעה אחת, ודי בזה כדי להגדיר את הסעודות כסעודות נפרדות. אלא שהרמ"א עצמו מציין שיש מדקדקים להמתין 6 שעות, ולדעתו כך נכון לעשות; ורבים מפוסקי אשכנז אכן נטו להחמיר בכך. אמנם, יש מקהילות אשכנז שנהגו כפשט דברי הרמ"א להמתין שעה אחת. יש מן האשכנזים שנהגו להמתין 3 שעות, ואף שאין לכך מקור ברור בספרות ההלכה, הרי שבספרי המנהגים בהחלט מצאנו לכך מקור, ומסתבר שמנהג זה מבוסס על מעין פשרה בין אכילת חלב מייד אחרי סעודה בשרית, למנהג להמתין 6 שעות.
שאלה נוספת שדנו בה הפוסקים היא האם נדרשות 6 שעות מלאות. לשון הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות, ט' כ"ח) היא להמתין "כמו ששת שעות", ולדעת רבים מן הראשונים אכן 6 שעות לאו דווקא, אלא פחות או יותר. בתורתם של אחרונים, יש שכתבו שאפשר להמתין אפילו רוב שעה שישית, כלומר קצת יותר מ-5.5 שעות (ראו שו"ת יביע אומר א', יורה דעה ד'); ויש שנטו להקל כבר מתחילת השעה השישית, כלומר לאחר 5 שעות וכמה דקות (ראו שו"ת דברי יציב, ליקוטים והשמטות, ס"ט; שו"ת מלומדי מלחמה, ק"ד). מסתבר, שבשעת הדחק ובמקום צורך, כאשר עקב אילוצי לו"ז משמעותיים נדרש לאכול ארוחת ערב חלבית לפני שחלפו 6 שעות מלאות – יש מקום להקל בכך, ובעיקר אם יש בארוחה החלבית כדי לשפר את הפעילות המבצעית או את סדרת האימונים.
כאמור, הלכה למעשה ההוראה המקובלת היא להמתין 6 שעות מלאות בין אכילת בשר לחלב. אף על פי כן, כתב בחכמת אדם (כלל מ' סעיף י"ג, וכן כתב ערוך השולחן, פ"ט ז') שיש להקל בכך לחולה, ודי בכך שינקה את פיו וימתין שעה אחת בלבד. אף בין הפוסקים הספרדים מצינו שהקלו בחולה, למרות שהשולחן ערוך החמיר בהמתנת 6 שעות מן הדין, וכן פסק הבן איש חי (שנה שנייה, פרשת שלח לך סעיף י"א).
כמובן, חייל שנדרש לבצע משימה צבאית אינו נחשב "חולה", חס וחלילה, ועל כן גם אם הוא מבקש לאכול מאכלי חלב בטרם חלף זמן מספיק – לכתחילה ראוי להחמיר בזה, ולהשביע את רעבונו או לשמור על ערנותו בדרכים אחרות. אף על פי כן, כאשר הדבר משפיע באופן מהותי על סדר היום ועל לו"ז הפעילות או האימון, ניתן להקל בכך יותר לאחר שעברו 5.5 או אולי אפילו 5 שעות בלבד; ובשעת הדחק גדולה וייחודית, ניתן להקל אף בפחות מזה (וראו עוד בתורת המחנה כשרות, פרק ג' תשובה א').
נחלקו האחרונים (ראו פרי חדש, יורה דעה פ"ט ס"ק ו'; ובפרי מגדים – משבצות זהב שם, ס"ק א') האם 6 שעות הן קבועות – 60 דקות; או שמדובר על "שעה זמנית", בהתאם למשך הזמן שבין השקיעה לזריחה. להלכה מקובל להחמיר בכך, ולהמתין 6 שעות רגילות, אך אפשר שבמקום צורך ניתן להסתמך על דעת המקילים, ולכן בימות החורף, כאשר שעה "זמנית" קצרה יותר מ-60 דקות; יש מקום להקל בחלוף 6 שעות "זמניות", גם אם לא חלפו 6 שעות מלאות.
יש מן האחרונים (ראו "דעת קדושים", סימן פ"ט; שו"ת שיח יצחק, סימן שצ"ט) שכתבו שמי שהלך לישון לאחר ארוחה בשרית, רשאי לקצר את זמן ההמתנה לאחר שהתעורר. לפיכך, חייל שהלך לישון לאחר ארוחת ערב בשרית, ובחלוף שעתיים או שלוש קם לשמירה, רשאי להקל ולשתות קפה עם חלב אם הדבר יתרום באופן משמעותי לערנותו בשמירה.
