שאלה: כיצד ניתן לכבד את השבת ולהיערך לקראתה בתנאי שטח? כיצד ינהג לוחם שאין באפשרותו להחליף את מדיו לקראת שבת? ומה הדין כאשר לא ניתן להתקלח לכבוד שבת?
תשובה: נאמר בגמרא במסכת שבת (דף כ"ה), שיש מצווה לרחוץ את ידיו ורגליו לקראת שבת. הגמרא מוסיפה ומתארת את מנהגו של רבי יהודה ברבי אלעאי שהיה לובש את בגדי השבת החגיגיים "ודומה למלאך ה' צבאות". כך סוכמו הדברים ברמב"ם (הלכות שבת, פרק ל' הלכה ב'): "איזהו כבוד זה שאמרו חכמים? שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת, ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש, מייחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך. וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך".
בהלכה הבאה שם הביא הרמב"ם את דברי חז"ל בגמרא במסכת שבת (דף קי"ג) על המצווה להחליף את הבגדים לקראת שבת וללבוש בגדים נקיים ומכובדים. כך פסק גם השולחן ערוך (אורח חיים, רס"ב ב') וכתב המשנה ברורה (ס"ק ו', בשם החיי אדם) שאפילו מי שנמצא במקום מבודד חייב להחליף את בגדיו, משום שהבגדים הנקיים אינם "לכבוד הרואים", כלומר לכבוד האנשים שסביבו, אלא לכבוד השבת. עוד כותב הרמב"ם, כי ראוי לאדם לסדר את ביתו ושולחנו לפני כניסת השבת, כדי לזכות לברכתם של שני מלאכי השרת המלווים את האדם בכניסת שבת, ומברכים על הבית המסודר והשולחן הערוך (על פי הגמרא במסכת שבת, דף קי"ט).
בתנאי שטח בדרך כלל לא ניתן להקפיד על הלכות אלה, משום שאין מקלחת זמינה, לא ניתן ללבוש את בגדי השבת, ולא תמיד ניתן לערוך שולחן חגיגי מבעוד יום. פשוט וברור שמצוות המלחמה, שדוחה שבת, דוחה גם את המצוות הללו. אף על פי כן, לוחמים ומפקדים רבים מרגישים שדווקא הכנה – ואפילו קלה – לקראת שבת, תורמת מאוד לחוסן הרוחני ולאווירת השבת במחנה הצבאי, גם במצב שבו במהלך השבת יידרשו לפעול כרגיל ביום חול כדי להתמיד במצוות המלחמה.
לפיכך, מי שבכל מקרה מחליף את מדיו מדי כמה ימים, ישתדל ללבוש זוג מדים נקיים לקראת שבת. בשו"ת ציץ אליעזר (י"ד ל"ד) העיר שלא נכון לפספס תפילה במניין לשם החלפת הבגדים, ועל כן מי שלא הספיק להחליף את מדיו, וחבריו כבר החלו בתפילת שבת – יצטרף לתפילה, ויחליף את המדים לאחר מכן.
כאשר לא מתאפשר להחליף מדים, כדאי לנסות לצחצח נעליים או להחליף את הכיפה לכבוד שבת, ובכך לתת ביטוי לעצם החובה והזכות להתכונן לקראת שבת. אם גם זה לא מתאפשר, ראוי לסדר מעט את הבגדים, ובכך "לשפר הופעה" לקראת שבת. אגב, במצב שבו לא מחליפים בגדים לקראת שבת, יש להקפיד יותר על דברי הגמרא (מסכת שבת, דף י"ב) "למשמש בבגדיו", ולהוציא מן המדים חפצים שאינם נצרכים לשבת או שאינם נצרכים לצורך מבצעי.
מקלחת גם היא לא מתאפשרת בשדה הקרב, ודאי שלא במים חמים. עם זאת, ככל שאין מחסור במים, ראוי לשטוף לפחות את פניו וידיו במים קרים, כדי להתכונן לקראת שבת. כמו כן, מי שיודע לא שלא יוכל להתקלח בערב שבת, אך יש לו אפשרות להתקלח ביום חמישי – כך נכון לנהוג, ויש גם בזה משום כבוד שבת (משנה ברורה, סימן ר"ס ס"ק ה').
ראוי לסדר ככל שניתן את מתחם המגורים או הפעילות שבו מתכוונים לשהות בשבת, כל עוד הדבר אינו פוגע בכוננות ובמשימה המבצעית. אם הגיע באספקה מאכל מיוחד, ראוי לשמור אותו לשבת ולקיים בו את מצוות עונג שבת. כאמור לעיל, "הפרטים הקטנים" לעיתים משרים אווירה של שבת, שתורמת מאוד לרוח, לחוסן ולרציפות התפקוד המבצעית.
גם כאשר חיילים עסוקים בלחימה עצימה, ואין באפשרותם לבצע אף לא אחת מן ההכנות הנ"ל, ראוי לפחות לקבל את השבת סמוך לשקיעה באמירת "בואי כלה שבת מלכתא", ובכך יזכרו ויכבדו את שבת קודש, יחד עם חובתם להתמיד במלחמת המצווה שעוסקים בה, עד לניצחון בעזרת ה'.