הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה, וכל כישלון הוא הזדמנות להצלחה בעתיד. כדי שזה יקרה, יש בראש ובראשונה להפיק את הלקחים הנכונים מהמשבר ומהכישלון – ללא מורא וללא משוא פנים.
הוויכוח הציבורי סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמת "חרבות הברזל" מתנהל בעוצמה רבה, ומשקף את חוסר ההסכמה שקיים בציבור בנוגע למתכונת של גוף החקירה שיש להקים לחקירת אירועי המלחמה. נדמה שיש קונצנזוס ציבורי על כך שחייבים להקים גוף חקירה ציבורי ממלכתי, עצמאי ואובייקטיבי לחלוטין, שמטרתו העיקרית תהיה חקר האמת, ללא טיוח. גוף זה יידרש לבחון בצורה נוקבת את היערכות המדינה ומערכותיה הביטחוניות למלחמה, את תהליכי קבלת ההחלטות ואת תפקוד המערכות השונות. עליו יהיה להצביע על הכשלים, וגם להצביע על מה ומי הציל את המדינה בפרוץ המלחמה כאשר המערכות לא היו ערוכות, להפיק לקחים, ולהציע פתרונות ותיקונים למניעת הישנות הכשלים, לצד מתן המלצות כיצד לשפר את תפקוד המערכות הלאומיות בעתיד.
גוף זה יצטרך לחקור בצורה נוקבת את אירועי המלחמה, כשליה והצלחותיה, אולם, גם מהם שורשי האירועים ומה גרם להם לקרות. הגוף החוקר צריך להיות מצויד בסמכויות משפטיות מלאות וביכולת לחקור את כל הגורמים המעורבים – החל מהדרג המדיני והצבאי ועד מערכת המשפט והתקשורת. עליו להיות מסוגל לכפות עדות אמת, עם סנקציות משמעותיות כנגד מי שימסור עדות שקר, ולהבטיח שהמסקנות שיגבש יהיו ישימות, בלתי תלויות ויזכו לאמון הציבור הרחב.
בשונה מוועדות חקירה מן העבר, שחקרו רק את הדרגים הצבאיים והמדיניים, יש הדורשים שהגוף הזה יבחן גם סוגיות כמו השפעת התקשורת על מה שקרה. בין היתר, האם הסיקור התקשורתי תרם ליצירת דימוי של קרע פנימי וחולשה בעיני אויבינו. כמו כן, נדרשת בחינה של תרומת המחאות הציבוריות לערעור הלכידות הלאומית, ועד כמה השפיעה התנהלות המחאות על יכולת קבלת ההחלטות במדינה. בנוסף, יש לבדוק כיצד הן השפיעו על קבלת ההחלטה של החמאס לתקוף בעיתוי שתקפו.
אולם, קיימת מחלוקת לגבי ההרכב של הגוף הזה, מי יבחר אותו, ומי יעמוד בראשו. יש המביעים ספקות בנוגע לגוף חקירה במתכונת של ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון, בשל תחושתם ששופטי בית המשפט העליון משקפים גישה פוליטית מסוימת ונוקטים צד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסיקותיהם. יתרה מכך, יש הסוברים שגוף זה צריך לבדוק גם את תפקוד מערכת המשפט עצמה, במיוחד בנוגע להחלטות שעשויות היו להגביל את פעולות מערכת הביטחון, ליצור אקלים של היסוס או לתרום לחוסר היציבות הציבורית שהוביל למלחמה.
כדי שוועדת חקירה כזו תצליח במשימתה ומסקנותיה יזכו לאמון של רוב הציבור, עליה לעמוד בכמה קריטריונים חיוניים. ראשית, יהיה צורך בהסכמה על הרכבה (או בהסכמה קואליציה-אופוזיציה, בהצבעת רוב בכנסת, או במשאל עם). הרכב הוועדה חייב לכלול מומחים בעלי ניסיון בתחומים הרלוונטיים, כגון ביטחון, משפט, חברה ותקשורת. שנית, עליה להיות מאוזנת פוליטית ומקצועית, כדי שלא ניתן יהיה להטיל ספק באובייקטיביות שלה. כמו כן, יש להבטיח לוועדה גישה בלתי מוגבלת לכל המידע הנדרש, כולל מידע סודי ורגיש, הן של צה"ל והן של האויבים, כדי להבטיח חקירה מקיפה ואמינה. עבודתה חייבת להיות שקופה ככל האפשר, עם פרסום מסקנות ביניים לציבור. אם כל זה יקרה, יש בהחלט סיכוי שהמשבר הגדול שעברנו בשנה האחרונה יהיה ראשיתו של תהליך צמיחה, והכישלון יהפוך למנוף להצלחה גדולה בעזרת ה' בעתיד.
בחנוכה אנו חוגגים את ניצחון החשמונאים, וגם זוכרים שבסוף מלכותם כשלה והסתאבה. הרמב"ן בוחן את שורש כישלונם במעין תחקיר היסטורי-רוחני: "וזה היה עונש החשמונאים, שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל. ואעפי"כ נענשו עונש גדול וכו'. אלא בעבור זה שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מידה כנגד מידה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום" (רמב"ן, בראשית מט, י). לאחר התייצבות השלטון היה עליהם להעביר את המלכות לשבט יהודה, עפ"י מצוות התורה.
יש בתורה מקרים רבים של הפקת לקחים מכישלונות, ותיקון שהפך את הכישלון לצמיחה ולהצלחה. בפרשתנו יוסף מתנכר לאחיו ומצווה לקחת אחד האחים כבן ערובה להבאת בנימין אליו. כתגובה לכך, מציין הכתוב את חשבון הנפש של האחים: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ. עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת" (שם, פסוק כא). על כך, אומר המדרש: "שהיו מפשפשים בעצמם למה אירע להם תפיסת מצרים, ולא מצאו אלא זה בלבד" (במד"ר יג, יח). האחים פשפשו בכישלונם והפיקו את הלקח באופן מיידי, הם תיקנו את התנהלותם במסירותם לבנימין בפרשה הבאה.
