פרשת השבוע 'ויגש' מתארת את צורת ההתמודדות של יוסף מול המשבר הכלכלי שפוקד את מצרים בשנות הרעב, ואת סדרת הפעולות שנקט על מנת להתמודד עם התקופה הקשה הזו. בין היתר מפורש שיוסף קובע מערכת של מיסים. בעיתוי מעניין, נחתו עלינו השבוע גזירות כלכליות חדשות: עלו החשבונות השוטפים, המע"מ והמחירים של כמה ממותגי העל בתחום המזון, וכולנו הולכים להרגיש את זה. משפחות מודאגות מתארות את החששות, ונציגת הסברה של ארגון כלכלי מחלקת טיפים איך להיערך נכון
נכון לשנת 2024 ישראל מדורגת כמדינה השלישית הכי יקרה מבין ארגון המדינות המתקדמות בכלכלת העולם. אז נכון שאומרים שאחד מסימני המשיח הוא ש"היוקר יאמיר", אבל עד לאן והאם יש לנו איך להתמודד עם זה?
הנה רק חלק מהגזרות הכלכליות החדשות שהולכות להשפיע על הכיס של כולנו: ארנונה – עלייה של 5.3%, חשמל – 4%-5%, מים – 2%, המע"מ עולה ב-1% ל-18% – וזה כמובן ישפיע על כל המוצרים שנקנה. "אסם" בוחרת גם היא להעלות מחירים ב-4%-9%. זה אומר שאתם הולכים לשלם יותר על שוקולד, מאפים, פתי בר, סלטי צבר, קטשופ ורטבים. אה, וכדאי לכם לצמצם את צריכת הקפה, כי גם הוא כלול בגזירה החדשה של ענקית המזון. גם יונילוור מצטרפת לחגיגה ומייקרת את שני מותגי השוקולד שלה – ורד הגליל וקליק. ההתייקרות תהיה בגובה 12%-16%. שטראוס הודיעה אף היא על זינוק במחירים של השוקולד והמאפים ב-14%-18%! אם זה לא מעודד דיאטה – אני לא יודעת מה כן.
שתי משפחות חושפות את ההתמודדות היומיומית שלהן עם עליות המחירים הבלתי נגמרות. זוג נשוי, בני 40, גרים ביישוב קטן עם חמישה ילדים. האיש עובד בתחום המזון, והאישה בתחום החינוך. בשל חוסר ידע והכוונה בתחום הפיננסי מתחילת ימי הנישואין, תמיד המצב לא היה יציב. שניהם עובדים קשה, אבל לא ממש מצליחים לשרוד.
"ב"ה יש לנו בית משלנו עם משכנתא של מיליון שקלים, ובמשך תקופה ארוכה הצלחנו לעמוד בה ובהוצאות נוספות. מאז שהריביות עלו, אנחנו די בסחרור עם החזרי המשכנתא ועם עוד חובות שהצטברו לנו, כי איבדנו אחיזה ולא הצלחנו לצאת מהסחרור", הם מספרים.
"מסגרות החינוך של הילדים הגדולים בעלות שנתית של כ-6,500 שקלים. המעון כרגע עם דרגה, משלמים באופן חודשי כ-1,700 שקלים, בתהליך לקבלת דרגה מהתמ"ת בהתאם למבחן ההכנסות עפ"י הכנסה לנפש. הילדים לא בחוגים השנה כי ראינו שזה כבד עלינו כלכלית. נופש זה חלום שנראה מאוד רחוק. הילדים רוצים מאוד לנסוע לאילת, אבל כרגע זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית. אפילו בחנוכה יציאות הן לא אופציה מתוכננת, לצערנו. רכב כרגע אין, מסתמכים על טרמפים ותחבורה ציבורית. אולי בבוא היום נוכל להרשות לעצמנו אוטו", הם משתפים.
"הילדים לא בחוגים השנה כי ראינו שזה כבד עלינו כלכלית. נופש זה חלום שנראה מאוד רחוק. הילדים רוצים לנסוע לאילת, אבל כרגע זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית"
מה החששות שלכם לגבי עליית המחירים?
"אנחנו חוששים שניכנס לבור שיכריע אותנו סופית ולא נצליח לצאת ממנו. החרדה הכי גדולה היא שנאבד את הבית שלנו. למצב שבו כרטיס האשראי לא עובר לצערנו התרגלנו, אבל המחשבה שנאבד את הנכס שנקנה בעמל רב היא קשה מאוד".
לקראת עליית המחירים המתקרבת, המשפחה נערכת באמצעות תהליך ליווי כלכלי במסגרת תוכנית 'נושמים לרווחה' שפועלת ברשויות רבות. "בתוכנית מלווים אותנו עו"סית ויועץ כלכלי מדהימים, רגישים ולא שיפוטיים", הם מסבירים, "ברגישות ובאסרטיביות הם בנו איתנו כבר תקופה תהליך של שיקום כלכלי שכולל שיקוף, מיצוי זכויות. בין היתר עלתה בו הסוגיה של הגדלת הכנסה. אנחנו בוחנים כעת כל אחד באילו דרכים נוכל להגדיל את ההכנסה, כולל בחינת משרות באזורים מרוחקים ועוד. אנחנו מקווים שהליווי שזכינו שיש לנו, יעזור לנו לעבור את עליית המחירים בצורה כמה שפחות מטלטלת ממה שאנחנו חוששים, ושנצליח לעמוד בהתחייבויות שלנו ואפילו לנשום קצת מעבר".
גל, מרפאה בעיסוק בת 42, אם יחידנית לשניים מהמרכז, מתפרנסת כרגע ממענק שבתון. "ההוצאות שלי הן בעיקר צרכים שוטפים: רכב, משכנתא – שזו ההוצאה הגבוהה ביותר, ארנונה, חשמל, מים, גז, אוכל, טיטולים ומטרנות לילדים. כרגע אין עדיין מסגרות חינוך ולא יוצאת לחופשות, כי אין אפשרות", היא מספרת.
מהם החששות שלך בעניין קפיצת המחירים?
"החשש הכי גדול שלי הוא שיחסר משהו לילדים, בגלל העובדה שאני מפרנסת יחידה. הכי חשוב לי שהם יקבלו את כל מה שהם צריכים, ואם תהיה אפשרות אוכל לדאוג גם לעצמי. אבל הם בעדיפות ראשונה. אני מתכוונת להתייעץ עם בן משפחה שמבין בנושא כדי להיערך לעליית המחירים".
"החשש הכי גדול שלי הוא שיחסר משהו לילדים, בגלל העובדה שאני מפרנסת יחידה. הכי חשוב לי שהם יקבלו את כל מה שהם צריכים, ואם תהיה אפשרות אוכל לדאוג גם לעצמי"
לגזור ולשמור
שוחחתי עם שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון "פעמונים" שמעניק ליווי פיננסי ומספק ידע, כלים ומיומנויות להתנהלות כלכלית ליותר מ-13 אלף משפחות בשנה ומדריך 18 אלף משתתפים בקורסים ובהרצאות. שרון מסבירה שעליית המחירים והגזירות הכלכליות שנכנסים לתוקף בפרוס השנה הלועזית החדשה, השבוע, הם חלק מהתוכנית הכלכלית של הממשלה לכסות את העלויות הגבוהות של המלחמה.
אז איך שורדים את זה? הנה כמה טיפים מעשיים והמלצות של ארגון "פעמונים":
תקציב עדכני: בנו תקציב עדכני לחודשים הקרובים, הכוללים את כל סעיפי ההוצאות. היעזרו בנתונים מתוך העו"ש ומידע מאפליקציה של כרטיס האשראי.
הגדלת הכנסה: סעיפי ההוצאות כנראה יגדלו. בדקו אם תוכלו להגדיל הכנסה במקום העבודה (ע"י בקשה להעלאה בשכר, הוספת משמרת, או עבודה נוספת) חפשו הכנסות זמניות שיעזרו לצלוח את התקופה הקרובה.
בדקו זכויות והטבות למילואימניקים/ות וממשו אותן: אם עשיתם מילואים (או עדיין עושים), בדקו הטבות ומענקים בביטוח לאומי ובקרן הסיוע.
חשמל: השוו מחירים של ספקי החשמל החדשים. זה יכול להוזיל עלויות של כ-7% או יותר.
התנהלות מול בנק וניהול חשבון העו"ש: השוו מסלולים, התמקחו בבנק כדי להוריד עמלות או ריביות ובדקו אפשרות של מעבר לבנק אחר שבו תשלמו פחות.
תהיו "על זה": בדקו בחשבון העו"ש שאין חריגות או הוצאות שלא מוכרות לכם, ודאו שכל החשבונות שולמו.
שימוש באשראי: נסו לרכז את ההוצאות בכרטיס אשראי אחד, גם אם זה דרך אפליקציה. זה עוזר בשליטה על ההוצאות.
תשלומים: השתדלו לא לשלם בתשלומים, כדי לא להעמיס על ההוצאה החודשית. החלוקה לתשלומים עלולה ליצור חוב מצטבר, לגרום לאשליה שהקנייה שביצענו זולה יותר ממה שהיא באמת, וכמובן לעלות לנו בעמלות גבוהות ויקרות, בעיקר במקרה של קרדיט.
הלוואות 1: אל תיקחו הלוואה בקליק, מבלי לבדוק את העלויות הנלוות, הריבית והעמלות שתשלמו. בקשו לדעת מה העלות ההחזר החודשי ולא רק מה גובה הריבית, וודאו שיש לכם את היכולת להחזיר.
הלוואות 2: אם בכל זאת אתם צריכים לקחת הלוואה, בדקו היכן הכי משתלם: השוו בין בנקים או חברות האשראי. בדקו אפשרות להלוואה מהמעסיק או כנגד קרן השתלמות או קרן הפנסיה או מהמשפחה.
נהלו את החסכונות: אם יש לכם קושי תזרימי, שקלו לעצור הפקדה לחסכון. אם יש לכם חסכונות נזילים, שקלו לפדות אותם – זה בדיוק הזמן להשתמש בהם במקום להגדיל את החובות לבנקים בריבית יקרה.
קניות: היזהרו ממבצעים ומפיתויים – גם בקניות ברשת. קנו בצורה בטוחה וחכמה מה שאתם צריכים ולאו דווקא מה שמציעים לכם. לא כל מבצע משתלם. בדקו מדיניות ביטולים והחזרות.
מזון: קנו מזון במידה ולפי מספר הנפשות בבית. המחקרים מעידים שאנו זורקים כ-30% מהמזון שקנינו. חבל לזרוק 300 שקלים מקנייה של 1,000 שקלים סתם כך.
מנויים: בטלו או הקפיאו מינויים מיותרים או שאינם בשימוש. בדקו והשוו מחירים של ספקי תקשורת.
התייעצו עם גורמי מקצוע: תשאלו ותבררו כך שתוכלו לקבל החלטות כלכליות מושכלות.
עוד כמה דברים שכדאי לדעת: ייתכן שתהיה עליית מחירים נוספת. הגזירות הכלכליות נקבעו לשלוש שנים הקרובות, כך שזה ישפיע עלינו לאורך זמן. מדובר על הקפאת מדרגות המס, הקפאה של קצבאות הילדים, תשלום גבוה יותר בדמי ביטוח לאומי (722 שקלים בשנה – לכל מי שעובד), הפחתה של 2 ימי הבראה בשנה – בצד ההכנסות.