ההשקעה הנכונה

יהושע יא'

לאחר שעם ישראל סיים את המלחמה עם מלכי הדרום בפרק י', בפרק י"א מתוארת המלחמה עם מלכי הצפון. בקריאה ראשונית, מדובר על אירוע מאוד דומה. פרק י' מתחיל- "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם". פרק י"א מתחיל- "וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר." המלך שומע על עם ישראל, מתאגד עם מלכים נוספים למלחמה, הקב"ה מבטיח כי יתן אותם ביד ישראל ואז במלחמה מעורבת בניסים, ישראל מנצחים, הורגים את המלכים ומחרימים את עריהם.

עם זאת, עיון נוסף בפרק הביא אותי לחזור דווקא לפרשיית המרגלים בספר במדבר. הפרק מתאר ערים גדולות ובצורות, אנשי מלחמה גדולים ומסיים בכריתת הענקים. המרגלים בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים, ראו את המחזות הללו והביאו מפירותיה הגדולים של הארץ כדי להוכיח לעם שהערים והאנשים שהם הולכים לפגוש הם בסדר גודל אחר לגמרי.

גם לאחר הניצחון המזהיר במלחמה, אנחנו רואים שהענקים עוד נשארים בשטח- בעזה, בגת, באשדוד אך למרות הכוח העצום של הגויים הגדולים, מוזכר בפרק כי הם היו צריכים זריקה של אומץ כדי להיכנס למלחמה על ישראל- "כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן הַחֲרִימָם, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה."

תמונת המצב הטקטית של יחסי הכוחות לא השתנתה משמעותית בין ספר במדבר לספר יהושע. עם ישראל עדיין עם של נוודים מול גדולים וענקים בערים מבוצרות ויחד עם זאת מהותית יחסי הכוחות השתנו לגמרי- עם ישראל לא חושש מהקרב, העמים הגדולים לא ממש רוצים להתעסק איתם.

הניצחון וודאי נובע מהשגחה והחלטה אלוקית. יחד עם זאת אני רוצה לשים דגש על דבר נוסף- "יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה. לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן  אֶת הַכֹּל, לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה."

העם אשר חווה את יציאת מצרים, עשר המכות וקריעת ים סוף לא הצליח לדמיין לעצמו ניצחון וכיבוש הארץ וכעת העם החדש מצליח להתמיד במלחמה ימים רבים. ניסים רבים וודאי היו שם אבל זו הייתה בכל זאת מלחמה ממושכת מול אתגרים לא פשוטים. נראה שכדי לצלוח מלחמה ארוכה מבחינה רוחנית ונפשית, ניסים לא מספיקים אלא צריכים הרבה אמונה בצדקת הדרך. אמונה שמבוססת גם על הבטחת הקב"ה אבל גם על הניצחונות הקודמים, על תחושת השייכות בתוך העם ובין העם לארץ ועל תחושת הפחד בקרב האויב.

כאשר אנחנו מתכוננים רוחנית למלחמה ארוכה, נכון, לצד התבוננות בניסים, להשקיע בעבודה הפנימית והחברתית בתוך העם.