השבוע דיברתי עם אבא מודאג שאת הבת שלו לימדתי לפני יותר מארבע שנים. הוא שיתף אותי שהשנה הם אמורים לחגוג בת מצווה לילדה שלהם, אלא שבמקום להתרגש ולשמוח הוא ואשתו אובדי עצות – הם לא מסוגלים לעמוד בהפקות המטורפות של ההורים הראשונים שכבר חגגו בת מצווה לבנות שלהם, ולא יודעים מה לעשות.
בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר, ושאלתי: "מה זאת אומרת מטורפות? כולה בת מצווה – שוכרים אולם, כיבוד, שירים ומיצינו, לא?". הוא הסביר לי שהיום יש הפקות ענק שכוללות עיצוב אולם, מנות מושקעות, בר, בוק ודי ג'יי. אני שומע אותו ולרגע חושב שהבת שלו הולכת להתחתן, כי זה אשכרה נשמע כמו חתונה…
ובגלל שרצה הגורל וכל חמש הנערות שכבר חגגו נולדו כנראה להורים ששדדו בנק או מגדלים בהצלחה עץ דולרים בחצר הבית שלהם, הילדה שלו בלחץ ובחששות שהיא הולכת להתפדח באירוע המשמח שלה בגלל שלהורים שלה אין עכשיו 60 אלף שקלים פנויים להוציא על הבת מצווה שלה, ומבחינתה כבר לבטל הכל. שאלתי אותו אם הוא ניסה לדבר עם המחנכת והוא ענה לי שכן, אבל לצערה אין לה מה לעשות, כי ההשפעה של בית הספר מוגבלת ואנחנו חיים בסופו של דבר במדינה חופשית. כל הורה רשאי לחגוג לילדים שלו איך שהוא רואה לנכון.

נזכרתי בהורה אחד, אמיד במיוחד ובעל מפעל גדול בירושלים, שחגג את הבת מצווה של הבת שלו באולם ממוצע לגמרי. שמענו מהמחנכת שכל האירוע היה בסימן פשטות גדולה ביותר, למרות שכולנו ידענו שמצד המשאבים שלו הוא היה יכול בקלות להטיס את כל החברות של הבת שלו ליורודיסני. ההורים תירצו זאת כך: "כשאנחנו חושבים על הרף של הבת מצווה של הבת שלנו, אנחנו גם חושבים על ההורים שאין להם את אותם משאבים להרים עבור הבת שלהם את אותו אירוע. אז אנחנו מעדיפים שהאושר והשמחה של הילדה שלנו יגיעו בדרך אחרת, ולא יהיה סחוט מהדמעות של הילדות שאין להן".
האב הסכים לפרסום המקרה לתועלת הרבים.
***
אמנם לבית הספר באמת אין השפעה על עיצוב המדיניות של התלמידים אחרי שעות בית ספר, אבל להורים יש. ובדיוק כמו שההורים מתארגנים על שבתות קהילה וכל מיני דברים שקשורים לילדים שלהם בשעות אחר הצהריים, יש מקום לחשוב על התארגנות שקשורה לכל מיני נורמות שיהיו מקובלות על כולם ולא יעוררו מפח נפש להורים שאין להם. ברור לי שיהיו כמה הורים שירימו גבה ויזעקו: "אבל אנחנו במדינה חופשית! מה זה השטויות האלו? ואם בא לי שהבת שלי תצא מתוך צדפה בבת מצווה שלה, או תשתלשל מתוך מסוק – אז ככה יהיה, ואף אחד לא יכול להגיד לי כלום!" ובכן, הכל נכון, אף אחד באמת לא אמור או יכול להכריח.
ובכל זאת, אשאל את ההורים האלו: האם אתם מוכנים לוותר על המתנה הגדולה ביותר שאתם יכולים להעניק לילדים ולילדות שלכם? מתנת המודעות וההטמעה של התובנה הכל כך פשוטה ועוצמתית הזו: למרות שההורים שלנו יכולים ומסוגלים לקנות לנו את השמיים והירח, הם בכל זאת בחרו להפיק אירוע הרבה יותר סולידי וצנוע מתוך התחשבות וראיית האחר. הורים יקרים, תהיו בטוחים שאת המתנה הזו הילדים שלכם ייקחו עד 120.
מזל טוב!