כשהייתי מחנך של כיתה ט', שמעתי על ר"מ אחד שהיה לו מנהג מקסים: בכל יום הוא היה שולח להורים מחמאות ונקודות טובות על הבן/הבת שלהם, והמנהג הזה היה פשוט המיס אותם.
הורה שפניתי אליו כמה פעמים בשבוע מפני שהבן שלו אתגר את כל המערכת שלנו, אמר לי פעם: "תגיד, יש גם דברים טובים שאתה רואה בילד שלי או שהכל תמיד רע?". חשבתי על השאלה שלו. וואלה הבן אדם צודק. כשהילד שלו מתנהג בסדר, אני לא אומר לו כלום, כי למה שאגיד בעצם? מה, הוא רוצה פרס על זה? תודה רבה באמת שהילד שלו לא הופך את בית הספר. ואז ניסיתי להיכנס לנעליים של ההורה ולהבין מה הוא באמת מרגיש כאשר המחנך של הבן שלו לא מפסיק לפמפם לו כמה שההתנהגות של הילד שלו גרועה וכמה שהוא חייב תיקון. איזה הורה מסוגל לשמוע כל היום תוכחות על הבן שלו?
בעזרת מילה טובה אנחנו יכולים לברוא עולמות ולנפוח באנשים חיות
אז החלטתי לעצור רגע ולחפש נקודות טובות על הילד שלו. אפילו אחת, קטנה. רק תפרגן ותיתן להורה איזה קצה חבל שהוא יוכל להיאחז בו. שהוא ידע, ויותר מזה ירגיש, שהמחנך של הבן שלו מצליח לראות גם את התכונות הטובות שלו ולא רק לעדכן אותו כל היום במה צריך שיפור.
יום אחד עשינו ערב כיתה, וכמו בכל ערב כזה צריך בסוף לנקות את הכיתה. לפני שניגשתי ואמרתי לאחד מהתלמידים לקחת מטאטא, הבחנתי באותו תלמיד מטאטא את הכיתה במרץ. הסתכלתי עליו: הוא היה שקוע כולו בפעולת הניקוי. בלי יח"צ, בלי קולות וברקים, פשוט ניקה. הייתי חייב לצלם את התמונה ולשלוח אותה בווטסאפ להורים שלו, והוספתי: "תראו את הילד המדהים שלכם! הראשון שהחליט לנקות את הכיתה מבלי שאמרתי לו כלום". ראיתי וי כחול וחיכיתי לתגובה שהתמהמהה. רק בלילה אמא שלו התקשרה ואמרה לי שהם כל כך התרגשו מהווטסאפ ששלחתי להם. "זה המתיק לנו את כל היום…".
***
נזכרתי בר"מ הנהדר הזה שיחי' ועל מנהגו, כאשר שמעתי על נפילתו של המנהל הנערץ של תיכון 'אורט פלך' בנים, יוסי הרשקוביץ הי"ד.
יוסי הכניס לבית הספר שלו את האפליקציה 'נקודה טובה', שכל תכליתה לעודד את המורים והמחנכים לשלוח כמה שיותר מילים טובות וחיזוקים לתלמידים שלהם. האפליקציה שולחת את הפרגון אוטומטית לתלמיד ולהוריו, עם גרפיקה של מתנה מרגשת.
סיון רהב מאיר מביאה את דבריו של חיים נחמן קובלסקי, מחנך בבית הספר שאותו ניהל יוסי הרשקוביץ הי"ד, על האפליקציה של יוסי:
"לא ניתן לתאר את הרוח החיובית שהדבר הקטן הזה הכניס לבית הספר ולכל היחסים בין המורים לתלמידים להורים. בדרך כלל, אם ההורים רואים שמחפשים אותם מבית הספר, הם רגילים לשאול את עצמם 'מה קרה הפעם?'. עכשיו הם שומעים באמצע היום שהילד שלהם הבריק בשיעור פיזיקה או עזר לחבר בהפסקה. וכשהילד חוזר הביתה, הם כבר מעודכנים בנקודות הטובות שלו מהיום. וגם אנחנו המורים מרגישים שאנחנו לא עוסקים כל הזמן בלהעיר, אלא גם בלהאיר. אני חושב לעצמי לאילו תחומים נוספים בחיים אפשר להרחיב את הכלי הזה…"
חשבתי על כל המילים הטובות שנאמרו בעולם הזה הודות להחלטתו של יוסי הרשקוביץ להכניס את האפליקציה של 'מילה טובה' לבית הספר שהוא מנהל, ואיך אנחנו יכולים בעזרת מילה טובה לברוא עולמות ולנפוח באנשים חיות. כולנו יודעים שבשביל להרוס אנחנו לא צריכים יותר מאשר מילה אחת לא במקום, רק חבל שחלקנו שוכחים שלפעמים שגם בשביל לבנות וליצור לא צריך יותר מאשר מילה אחת.
יוסי הרשקוביץ הי"ד כבר איננו. המילים הטובות שלו עוד יהדהדו ויבנו וייצרו וייפחו חיים עוד שנים רבות אחריו. יהי זכרו ברוך.