מחירים משפחתיים

פרשתנו מתארת פגישה מרגשת בין יתרו למשה, בין החותן לחתן. הרקע לפגישה הזו היא ההתרגשות הגדולה של יתרו, כאשר הוא שומע על הניסים הגדולים שאירעו לישראל. המפגש מתנהל בעיקר בין יתרו למשה. שלוש פעמים בתוך חמישה פסוקים מפרטת התורה שציפורה ובניה מגיעים עם יתרו אל המדבר. אך נכונה לנו אכזבה בפסוק האחרון, שמתאר את המפגש עצמו. וכך נאמר: "אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם". מדוע משה אינו מנשק את בניו?
לכאורה, נראה הדבר כהתעלמות של משה ממשפחתו. לדעת אבן עזרא, הכתוב מתאר את המפגש כפי שהיה מקובל באותם הימים: "ויצא לקראת חתנו בעבור כבוד יתרו וחכמתו, ולא לאשתו ובניו, כי אין מנהג לאדם נכבד לצאת לקראת אשתו או בניו". לעומתו, הנצי"ב מסביר שמשה מחבק את יתרו משום שחש צורך מיוחד בכך בשל היותו חמיו וגר: "לא מחמת אשתו ובניו אלא מחמת חותנו, שכך הדין לכבד חמיו, גם לחבב את הגר ולכבדו בישראל, והודיע והראה לכל שאינו פונה אלא לחותנו ולא לאשתו ולבניו".

אולם, מתוך פשט המקראות נראה לכאורה שיש נתק בין משה למשפחתו. אין באותה פגישה אפילו רמז לחיבוק ולנישוק של משה למשפחתו. שלוש פעמים מדגישים הכתובים את הגעת ציפורה והבנים, ומנגד התיאור המפורט והאוהב של המפגש עם יתרו. תיאורים אלה נראה שמספרים סיפור של משבר משפחתי. יתרו מתאמץ לאחות את שברי משפחת בתו, אך משה מתקשה לחדש את הקשר עם בניו. משה התמסר לשליחות הציבורית של יציאת מצרים והובלת העם במדבר לקראת מעמד הר סיני. אך ילדיו של משה הושארו במדיין. המשמעות היא, שילדיו לא היו חלק מיציאת מצרים ולא חזו בניסים הגדולים שליוו את ישראל ממצרים.
כוונתו של משה הייתה חיובית: הוא לא רצה שילדיו ייחשפו למעשי הפשע הנוראים שביצעו המצרים לעם ישראל. אולם, בשל כך נאלץ משה לשלם מחיר כבד. נוצר נתק מאשתו ומילדיו למשך תקופה ארוכה, ובפרט בתקופה שבה עוצבה זהותו של עם ישראל.
גם כאשר עמדו ילדיו בתוך בני ישראל בזמן מעמד הר סיני, הם לא היו שותפים לחלוטין לחוויה הקולקטיבית של הפנמת "אָנֹכִי ה' אֱ לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". הם מעולם לא היו בבית עבדים ומעולם לא ראו את יציאת מצרים. הם מצטרפים לעם לאחר כל החוויות המשמעותיות הללו. בכל זאת, יתרו חש צורך להיפגש עם משה לאחר ששמע על הניסים הגדולים ולעורר את העם להתרגשות ולהכיר טובה לקב"ה.
במלחמת 'חרבות ברזל', שבה אנו נמצאים, רבים התגייסו ועזבו את משפחתם לתקופות ממושכות. אנשי המילואים יצאו לשליחות לאומית ממדרגה ראשונה. הם נקראו שוב ושוב ועשו מאות ימי מילואים, תוך מחיר משפחתי גבוה. השליחות הציבורית הזו יצרה מורכבות משפחתית עם מחירים לא פשוטים. מדי שבוע אנו עדים לשחרורם של חטופים ממנהרות החושך של חמאס. בדרכם אל החופש, בעוד חטופים אחרים עדיין שבויים בעזה, הם עוברים רגעי השפלה נוראיים. מראה החטופים קשה, ניכרים בהם העינויים הרבים שעברו באותה תקופה. אבל אין רגע יותר משמח מרגע המפגש עם בני המשפחות. גם לאחר סבל כל כך גדול הצליחו החטופים לשרוד ולחיות. ילדים מחובקים עם הוריהם יחד עם שאר בני המשפחה.
זו תחושה מרוממת, אולם גם פה היה נתק ממושך של החטופים מבני משפחתם, כך שיידרש שיקום משפחתי ארוך טווח. בצד ההודאה על הניסים הגדולים, יש לזכור את הכאב ואת המחיר ששילמו משפחות רבות בשנה האחרונה.