מערכת שבתוןעו"ד צבי ארנברג, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג"
"אין צריך לעמוד מעומד בעת שקוראים בתורה", כך נפסק בשולחן ערוך לגבי התנהגות הציבור בעת הקריאה (או"ח קמ"ו ד). הרמ"א מוסיף את מנהגו של מהר"ם מרוטנבורג לעמוד בזמן הקריאה, אך מציין כי זוהי דרך חומרה בלבד.
מנהגם של רבים הוא לעמוד בעת קריאת קטעים מסוימים על מנת להדגיש את חשיבותם, אולם דווקא בקריאת התורה הדבר מהווה בעיה. הגמרא במסכת ברכות (יב.) מספרת כי כאשר העתיקו את נוסח התפילה מבית המקדש אל יתר חלקי המדינה, ביקשו לתקן אמירת עשרת הדיברות בכל יום בקריאת שמע כפי שהיה במקדש, "אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין". רש"י מסביר כי חששו חכמינו שהמינים ילמדו את עמי הארץ שרק עשרת הדיברות, שאותם אמר הקב"ה לעם ישראל בסיני, הם אמת ושאר התורה איננה מן השמיים.
taylor-wilcox
אכן רבים מן הראשונים התנגדו לעמידה בקטעים מסוימים בקריאת תורה. הרמב"ם התבטא בחריפות נגד המנהג הזה: "בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה ומה שמדמים שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאוד" (שו"ת הרמב"ם רס"ג). בעקבות הרמב"ם צעדו רבים. מרן הרב עובדיה יוסף כתב: "שאין ראוי לעשות בצבור עדיפות כל שהיא לפרשת עשרת הדברות… כדי שלא לתת פתחון פה למינים" (יחוה דעת א כט). מעניין לדעת כי גם את המנהג לעטר את בית הכנסת בדגם או בציור של עשרת הדיברות, היו שביקשו לבטל מאותה הסיבה.
עם זאת, יש מבעלי המנהגים שצידדו במנהג זה. בספרו "טוב עין" כתב החיד"א כי אין לחשוש למחשבה שיש מדרגות בתורה, שהרי בקריאת התורה באותה השבת אנו קוראים עוד קטעים מהתורה, והעמידה באה רק להזכיר שעשרת הדיברות נאמרו לכל העם ביחד ומהווים את יסוד התורה. הרב משה פיינשטיין התיר גם הוא והוסיף שאין להרחיב את גזרת הגמרא מקריאת שמע, וכן שהמנהג לעמוד בקטעים נוספים כמו שירת הים מסיר את החשש לתרעומת המינים. הרב שלום משאש ציין כי מנהג העמידה בעשרת הדיברות הוא "עתיק יומין במרוקו… וראוי לחזק המנהג". כאשר נשאל פעם הרב עמיטל זצ"ל על מנהג זה, ציין שראוי לזכור את דברי הרמב"ם על כך שאין "מדרגות" בתורה, ורק משזוכרים זאת היטב, ניתן לקיים המנהג ולעמוד.
מה יעשה מי שמתארח בבית כנסת שבו נוהגים הפוך ממנהגו? הרי מדין "לא תתגודדו", לא ראוי לשנות ממנהג המקום. יכול הוא לעמוד כבר מתחילת העלייה או אף מתחילת הפרשה, ובזה יימנע מלהראות כביכול יחס מיוחד לעשרת הדיברות.
