למה חוגגים פורים משולש?

כאשר ט"ו באדר חל בשבת בני הכרכים חוגגים פורים משולש, משום שמצוות החג נעשות במשך שלושה ימים. י"ד באדר – קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; יום שבת, ט"ו באדר – קריאת המפטיר היא הקריאה המיוחדת לפורים "ויבוא עמלק", ואומרים 'על הניסים'; יום ראשון, ט"ז באדר – מקיימים מצוות משלוח מנות וסעודת פורים. מדוע יש צורך בחגיגה של שלושה ימים? מדוע המגילה אינה נקראת בשבת? מדוע היה צורך להפריד את מצוות מתנות לאביונים מסעודת פורים ולהקדימה ליום שישי?

נקודת המוצא לדיון, שאין כל אפשרות לבני הכרכים לחגוג ביום י"ד, שכן המלחמה בשושן הבירה נמשכה ביום י"ד, ולכן תיקנו שהשמחה תהיה רק בט"ו. לכן, סעודת פורים אינה יכולה להתקיים ביום שישי. כמו כן, סעודת פורים אינה נעשית במהלך השבת כי יש צורך להפריד בין סעודות שבת לסעודת פורים (ירושלמי מגילה א, ו). לכן, הסעודה ומשלוחי המנות נדחים ליום ראשון. המגילה אינה נקראת בשבת. לדעת רבה, שמא יטלטל את המגילה ברשות הרבים.

אולם, רב יוסף מסביר שהטעם משום: "שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה" (מגילה ד ע"ב) כלומר, העניים מצפים ומייחלים, כמדי שנה, לקבל מתנות לאביונים לאחר שקוראים את המגילה, ולא רצו חלילה שתיגרם להם אכזבה, שכן לא ניתן להביא מתנות לאביונים במהלך השבת ולכן הוקדמה קריאת המגילה ליום שישי.

הציפייה למתנות לאביונים קבעה סדר יום מיוחד לפורים משולש. אל לנו לגרום אכזבה לאלו שמצפים מאיתנו לעזרה, וכפי שמנסח המאירי (מגילה ב ע"א)  "…אבל עכשיו שהעניות מצויה אם לא יגבו אותם ביום הקריאה, הרי העניים מתייאשים והולכים להם". אמנם קריאת המגילה היא המצווה המרכזית בפורים, אבל זמן קריאתה מושפע בעיקר ממועד חלוקת המתנות לאביונים. דברים אלו עולים בקנה אחד עם דבריו המפורסמים של הרמב"ם, הל' מגילה (ב, יז): "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים…".

פורים הוא יום שמחה, כנאמר במגילה: "…לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". שמחה אמיתית של פורים מותנית בשמחתו של הציבור כולו, ובכללם אלו שפרנסתם דחוקה. לכן, דווקא בפורים נותנים מעות לכל פושט יד, וכפי שמסביר הריטב"א  בבא מציעא (עח ע"ב): "… נותנים לכל אדם שיבא ויתבע, שאין יום זה מדין צדקה בלבד אלא מדין שמחה ומנות, שהרי אף בעשירים כתיב ומשלוח מנות איש לרעהו…". לאמור, ייחודה של מצוות מתנות לאביונים בפורים הוא בשמחה שמעניקים אנו לכל אחד מהקהילה, ללא בדיקה מיוחדת על מצבו הכלכלי. ניתן להפליג עוד ולומר שאחת מהמטרות של שתיית היין בפורים הוא כדי לשמוח ולעורר יותר את הצורך לעזור למי שאין לו, וכפי שכותב הכלבו סימן מה: "וחייב אדם לבסומי בפוריא לא שישתכר… אך שישתה יותר מלימודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח האביונים וינחם אותם וידבר על לבם וזו היא השמחה השלמה".

דווקא בתקופה כה קשה של מלחמה ממושכת, בו בזמן שהמצב הכלכלי נהיה קשה יותר, שלצערנו הצטרפו רבים למעגל הנזקקים, פורים משולש מזכיר לנו שיש לתת דגש מיוחד למתנות לאביונים ולאפשר לכולם לשמוח ולקחת "פסק זמן" מדאגות השגרה. רצוי וראוי שכל אחד ינסה לקבל על עצמו לפגוש אדם נזקק, ולתת לו את המתנות דרך מפגש אישי ובאמצעות שיחה תומכת.