הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)לאחר שהבחינו בני ישראל במצרים הרודפים אחריהם במדבר, הם רטנו על משה שהוציאם ממצרים ובקשו לחזור לעבדות במצרים. משה ניסה להרגיעם ואמר להם: "אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' … ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן". מדוע מצטווים ישראל להחריש? מדוע שלא ייצאו במלחמה נגד המצרים?
לשאלה זו נדרש האבן עזרא וכך הוא עונה:
"יש לתמוה, איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם, ולמה לא יילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להילחם עם אדוניו…".
לדעתו, אעפ"י שישראל יצאו ממצרים עדיין העריצות המצרית היתה במעמקי תודעתם. לא היה בכוחה של היציאה הפיזית ממצרים להטמיע את רעיון החירות והעצמאות של העם. לשם כך, היה צורך בתהליך, שרק בסופו פרעה וצבאו ייעלמו מתודעתם של ישראל. בינתיים נדרשו ישראל רק לבטוח בהקב"ה שיילחם את מלחמתם.
מסביר רבי שמואל בורנשטיין בספרו "שם משמואל":
"דהענין 'אתם תחרישון' להיות בוטח בה' … וע"כ בזה עצמו שאתם תחרישון ותהיו בטוחים בישועת ה', זה עצמו ימשכו הישועה, ואם כן 'אתם תחרישון' אין בזה שלילה אלא מצווה".
מלחמת עמלק היא המודל שיידרשו ישראל לאמץ לדורות. לא עוד להחריש אלא להילחם
לאחר שהמצרים טבעו בים וישראל המשיכו ללכת במדבר תקף עמלק את ישראל. אולם בשונה מהתגובה מול מצרים, כאן נדרש העם להילחם – " וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק…". מלחמת עמלק היא המודל שיידרשו ישראל לאמץ לדורות. לא עוד להחריש אלא להילחם. רק באותו האירוע של נס בקיעת ים סוף נדרשו ישראל להיות פאסיביים אבל מאז אותו אירוע מוצג לפנינו עולם ראלי שבו מגיח האויב וכופה עלינו מלחמת חוסר ברירה. כאן אין ה' נלחם לישראל ואילו ישראל מחרישים אלא יש צורך לבחור אנשים מתוך ישראל ולהילחם.
רבי מאיר מפרמישלן מחדד את המסר הזה לדורות דווקא דרך הפסוק: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" – אם אתם תחרשו את האדמה, ה' ייתן לכם לחם. בדרשתו, שהיא הפוכה מפשט הפסוק ביקש לומר, שאין לסמוך רק על הקב"ה אלא נתבעים אנו לקחת קודם אחריות, ולאחר מכן לצפות לישועת ה'.
מלחמת עמלק חוללה תפנית. לאחר שהאויב זינב בנחשלים שבקצה המחנה, עם ישראל צעד צעדים עצמאיים ראשונים ולקח אחריות. במקביל עלה משה לראש הגבעה וידיו נישאות השמיימה. בכך, נוצר חיבור בין חומר לרוח, בין מעשה האדם הנעשה באופן טבעי לבין ציפייה לישועת ה'.
"ויהי ידיו אמונה" – מתרגם אונקלוס שידיו היו פרושות בתפילה. כך גם במלחמתנו הנוכחית. במהלך שמחת תורה הגיחו מחבלי חמאס ובצורה מפלצתית פגעו בכל מי שנקרה בדרכם. הם נכנסו ליישובי העוטף רצחו תושבים ובזזו את בתיהם. מאותו הרגע אימצנו את המודל של מלחמת עמלק הראשונה. חיילים ואזרחים חרפו את נפשם ללחום באויב המרושע, ואלו שנמצאים בעורף נושאים במקביל תפילה לאבינו שבשמים, שיושיע אותנו ויעזור לנו במלחמתנו כנגד האויב האכזר. נתפלל שהקב"ה יושיע אותנו ובעזרתו גם ננצח.
