פה סח – יש עם מי לדבר

מצוות היום בפסח – היא בפה. לדבר והרבה. הרמב"ם כותב (בהלכות חמץ ומצה פרק ז' הלכה א') "חייבים לספר ביציאת מצרים, וכל המאריך בדברים שאירעו ושהיו הרי זה משובח".

מצוות סיפור יציאת מצרים אינה מיועדת רק לחינוך הבנים, שהרי המצווה תקפה גם כשאין בן. המצווה אף לא נועדה ללמוד כדי לדעת, שהרי החיוב קיים אף כשכולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים את התורה כולה. מה תכלית ההגדה למי שיודע? ולמה להרבות במילים?

במשנה מסכת פסחים (פרק י' משנה ה') מצינו "רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח – לא יצא ידי חובתו. ואלו הן: פסח, מצה ומרור. פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים". כלומר, כדי לצאת ידי חובה לא די לדעת מהו פסח אלא צריך גם לומר זאת. על כן כתב רבי חיים ויטאל בשם האר"י (בספר פרי עץ חיים שער חג המצות פרק א', ושער הכוונות דרושי פסח דרוש ג') כי החג נקרא פסח, מלשון פה-סח.

מה פשרה של חובת דיבור זו? מדוע צריך לדבר כל כך הרבה?

הסבר מרהיב לסוגיה זו מצוי בספרו של רבי לוי יצחק מברדיטשב "קדושת לוי". הקב"ה עשה עמנו ניסים והכה את מצרים (שמות ט', ט"ז) 'למען ספר שמי בכל הארץ'. ה' שידד את מערכות הטבע ועשה בהם כרצונו כדי להראות שיש מנהיג לעולם "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". ה' מנהיג את העולם ולא הטבע והנהגת ה' שונה במהותה מכל הנהגה אחרת המוכרת לנו.

שופט בשר ודם חורץ משפט. אך אם קם מכיסאו אין בידו לשנות את פסק הדין. דין שעבר לביצוע אין להשיב למכונו ושולט מנגנון בלתי חוזר. לעומת זאת, הקב"ה לעולם לא קם מכיסאו ואין מקום הפנוי ממציאותו (בלשון הזוהר, תיקון נ"ז "לית אתר פנוי מיניה"). המשפט שה' עושה נתון בידו ונשאר בשליטתו בכל עת. על כן, בכל מכות מצרים ידע פרעה כי הוא יכול להסכים לשלח את ישראל, משה יעתיר אל ה' "ויסר מעלי רק את המוות הזה". גם במכת בכורות יצא פרעה אל משה בחצות הלילה לגרש את ישראל ממצרים כדי להפסיק את הרג הבכורות.

ההנהגה שנגלתה בעת גאולת מצרים הבהירה שהקב"ה שולט בעולמו ואין כדבר הזה "מאוחר מידי", שהרי ה' יכול להשיב חץ ממעופו ולמעשה החץ נשאר בכל רגע ורגע בידי ה', וממשיך לעוף רק אם ה' ממשיך לרצות בכך.

בנוסף, למדים אנו ממכות מצרים כי ישראל צעקו אל ה' ונענו. משה העתיר אל ה' וה' שמע אליו. ה' נוכח עמנו בכל עת, וניתן תמיד לדבר עם המלך, שהוא כאן, חי וקיים ושומע. אך לא די לדעת אמיתות אלו. אמונה זו צריך להטמיע ולהפנים!

סיפור יציאת מצרים בליל הסדר נועד להשריש בנו ובילדינו בכל דור ודור, את האמונה שה' הוא א-ל חי וקיים, הנוכח עמנו בכל זמן, בכל עת, בכל משעולי חיינו ואנו – מדברים עימו! "פה-סח" – הקב"ה נוכח ותמיד, תמיד, יש עם מי לדבר.