הקדמה
במעבר ההנהגה ממשה ליהושע אנו עדים לשתי תפיסות שונות של מנהיגות, שכל אחת מהן מותאמת לאתגרים ולמציאות שבה היא פועלת. משה, מנהיגם של ישראל במדבר, מוביל שיטה המבוססת על שיתוף הזקנים ונטילת עצתם, בעוד יהושע מקבל מהקב"ה הוראה ברורה לאמץ גישה תקיפה והחלטית. הפער בין הגישות איננו מקרי, אלא משקף את הצרכים המשתנים של העם בתקופות שונות. במאמר זה ננתח את שיטות ההנהגה, נבחן את יתרונותיהן וחסרונותיהן, ונראה כיצד הן השפיעו על ההיסטוריה של עם ישראל.
שיטת משה – הנהגת התייעצות ושיתוף
משה רבנו, המנהיג הראשון של עם ישראל, מסכם את שיטת הנהגתו במשפט קצר אך משמעותי: "זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן" (רש"י, דברים ל"א, ז'). שיטתו מבוססת על מנהיגות שיתופית, הרואה בחכמי הדור שותפים בקבלת ההחלטות ומעניקה מקום לריבוי דעות.
יתרונות השיטה

יציבות ורוחב דעת: התייעצות עם הזקנים מבטיחה גישה מאוזנת ומבוססת ניסיון.
קבלת החלטות מתוך שיקול דעת רחבה: גישה זו מונעת החלטות פזיזות ומאפשרת שקילה מעמיקה של כל צעד.
תחושת שותפות ואחדות בעם: כאשר ההנהגה מבוססת על שיתוף, ישנה הזדהות רבה יותר מצד הציבור עם ההחלטות המתקבלות.
חסרונות השיטה
סכנת חוסר הכרעה: כאשר יש ריבוי דעות, קבלת החלטות עלולה להתעכב.
פחות התאמה למצבי משבר: כאשר נדרשת תגובה מהירה, היעדר סמכות אחת ברורה עלול לפגוע בתפקוד.
קושי בהתמודדות עם איומים חיצוניים: מודל הנהגה מבוזר עשוי להיות חלש יותר בהתמודדות עם אתגרים צבאיים ומדיניים.
שיטת יהושע – מנהיגות החלטית וריכוזית
הקב"ה משנה את ההנהגה עם כניסתו של יהושע לתפקיד ומצווה עליו: "הכל תלוי בך, טול מקל והך על קודקודם, דבר אחד לדור ולא שני דברים" (שם). גישתו של יהושע מבוססת על סמכות ברורה והכרעה חד-משמעית, המתאימה למציאות של כיבוש והתבססות בארץ ישראל.
יתרונות השיטה
יכולת הכרעה מהירה: מנהיג אחד מקבל החלטות במהירות ובנחישות.
כושר מנהיגות חזק: סמכות ריכוזית מאפשרת הנעת העם קדימה ללא חשש מהתנגדויות מיותרות.
התמודדות אפקטיבית עם משברים: במדינה צעירה, המתמודדת עם כיבוש והקמת תשתיות, יש צורך במנהיג חזק שלא חושש לבצע שינויים מהותיים.
חסרונות השיטה
סכנה לריכוזיות יתר – העדר יועצים משמעותיים עלול להוביל לשגיאות חמורות.
קושי ביצירת שותפות ציבורית – העם עלול להרגיש מנותק מקבלת ההחלטות.
פחות פתיחות לדעות שונות – מערכת ריכוזית פחות פתוחה לשיקולים מגוונים.
דוגמאות היסטוריות להשפעת הגישות
משה במדבר: מנהיגות של שיתוף: כאשר יתרו מייעץ למשה להקים מערכת שיפוט מבוזרת (שמות י"ח), משה מקבל את העצה מתוך הכרה בחשיבות ביזור האחריות.
יהושע בכיבוש הארץ: הכרעות ברורות: בעת כיבוש יריחו והעי (יהושע ו'-ח'), יהושע פועל מתוך גישה תקיפה ומנהיגות יחידנית.
השפעת הגישות על המלוכה בישראל: דוד המלך, כדמות מאחדת, נוקט לעיתים גישה של שיתוף (כגון המלכתו על ידי כלל ישראל), ולעיתים גישה ריכוזית (כגון קביעת מדיניות צבאית ומדינית ללא התייעצות רחבה).
סיכום: איזו הנהגה מתאימה לאיזה שלב?
למעשה, אין שיטה אחת אידיאלית לכל זמן ומצב. במדבר, כאשר עם ישראל היה זקוק לליווי מתון וחינוכי, ההנהגה השיתופית של משה התאימה. בארץ ישראל, כאשר נדרש כיבוש והקמת מדינה, ההנהגה של יהושע – חזקה, ממוקדת ומכריעה – הייתה חיונית. גם בדורנו אנו רואים את האתגר שבבחירת סגנון מנהיגות. לעיתים יש צורך בהחלטות מהירות ונחרצות, ולעיתים יש צורך בגישה משתפת ומכילה. ההבנה כי שני הסגנונות יכולים להשלים זה את זה היא המפתח להנהגה מוצלחת. מנהיג אמיתי הוא זה היודע מתי להיוועץ ולהכיל דעות נוספות, ומתי לקחת את האחריות כולה על כתפיו ולהכריע ללא היסוס.
Benij1965@gmail.com