אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)האם מערכת החינוך מעריכה יותר מקצועיות או ערכים? למה אני שואל? כי שמעתי על הורים שמוכנים לשלם הרבה כסף על שיעורי תגבור ברובוטיקה, טיסנאות, מחשבים, מתמטיקה ואנגלית. עוד לא שמעתי על הורים שמוכנים לשלם על שיעורי תגבור בשמירת הלשון או במוסר. יש אמנם הורים בחמ"ד שמשלמים על שיעורי תגבור תורניים, אבל בעיקרון נראה שההישגיות תופסת מקום נכבד בתעדוף של ההורים.
בשבוע שעבר קיבלתי את המכתב הבא מאמא בשם מיכל, שסיפרה לי על הטרמפ שקיבל הבן שלה ועל התובנות שהיא הסיקה כתוצאה מהסיפור שסיפר לה:
"היום בבוקר הבן שלי פגש בטרמפיאדה ליד 'הר חומה' את המורה שלו לאנגלית, שפוטר מבית הספר בגלל שלא לימד בקצב שסיפק את רצון ההורים. בגלל שהמורה כבר לא מלמד בבית הספר, הוא עצר לבן שלי טרמפ (אם הוא היה ממשיך להיות מורה זה היה אסור). אחרי שהבן שלי נכנס לאוטו, המורה שלו לשעבר ראה חייל מילואים עם תיק ענק שגם חיכה לטרמפ והיה על אזרחי. כשהמורה לאנגלית שאל את החייל מבעד לשמשת המכונית לאן הוא צריך, ענה לו החייל שהוא צריך להגיע לבית שלו בפני קדם.
הבן שלי ידע שהמורה שלו גר ביישוב אלעזר, שהוא נמצא כמה דקות מהיישוב אפרת שאנחנו גרים בו. הוא חשב שהמורה יקדם את החייל לכיוון פני קדם, אבל בוודאי שלא ייסע לשם בעצמו… המורה לאנגלית אמר לחייל בחיוך: 'אין בעיה, אני אקח אותך' והוא שאל את הבן שלי אם הוא ממהר, כי אם כן הוא יכניס אותו קודם כל ליישוב. הבן שלי אמר שהוא לא ממהר, וככה הוא ראה איך המורה נסע במיוחד לפני קדם ועשה ג'סטה מטורפת לחייל הזה.
אחרי שהוריד את החייל, הבן שלי סיפר לי שהחייל אמר לו בהתנצלות ובחיוך מבויש: 'אין לי מילים להודות לך. עזרת לי להגיע למשפחה שלי מהר, אחרי שכל כך הרבה זמן לא ראיתי אותם'. המורה ענה לו: 'אתה צוחק עליי? עזבת את העסק שלך ואת המשפחה שלך, לא ראית את הילדים, סיפרת שחזרת אחרי 40 יום בעזה, ואתה מרגיש שלך אין מילים להודות לי? אתה הגיבור כאן… זה המעט שאני יכול לעשות'.
אלא שבחזור, ליד אפרת, הבן שלי והמורה ראו בתחנה עוד בחור צעיר על אזרחי עם תיק ענק ורובהM16 , ושוב המורה עצר ושאל לאן הוא צריך. 'לירושלים', ענה הצעיר. הבן שלי נדהם לראות שהמורה מחייך אל הצעיר ועונה לו: 'אחלה, אחי, תעלה'. הוא אמר לבן שלי שהוא יוריד אותו בבית בדרך לירושלים, והסביר לו שמבחינתו החיילים ובעיקר המילואימניקים הם גיבורים, קדושים והדבר הכי נשגב שיצא מהעם שלנו. כל שירות או עזרה שהוא יכול להעניק להם – זה יהיה מבחינתו לכבוד.
כשהבן שלי הגיע הביתה הוא אמר לי: 'אמא, אולי ההורים ביקשו לפטר את המורה לאנגלית הזה כי הוא לא עמד בקצב לטעמם, אבל את השיעור שהמורה ההוא לימד אותי בנסיעה הזו אני בחיים לא אשכח'. חבל שמערכת החינוך, שאני מעריכה אותה מאוד, ואני יודעת שהיא מנסה ועושה גם דברים טובים, לא הפעילה במקרה הזה יותר שיקול דעת ומפטרת מורים כאילו מדובר ב-AI. אולי הם יקבלו מורה טוב יותר, אבל אין ספק שהם החמיצו בן אדם נדיר".
