סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: במהלך משימה ממושכת בשעות הלילה המאוחרות, מבקש חייל להפיג את עייפותו באכילת שוקולד או ממתקים אחרים שעליהם מצוין "כשר לאוכלי חלב נוכרי", או "מכיל רכיבי חלב נוכרי". האם הדבר מותר?
תשובה: בגמרא במסכת עבודה זרה (דף ל"ה) למדנו שחכמים גזרו איסור על חלב של נוכרים, מחשש שמא מעורב בחלב גם חלב של בעל חיים לא כשר. נחלקו ראשונים ואחרונים האם החלב אסור מכוח הגזירה גם כאשר ידוע בוודאות שלא מעורב בו חלב טמא (ראו, למשל, שו"ת חתם סופר, יורה דעה ב' ק"ז; שו"ת שבט הלוי, ו' ק"י); או שמא האיסור אינו אלא כאשר קיים חשש, וממילא אם ישנה ידיעה ודאית שאין מעורב חלב טמא, כגון שאין בנמצא בהמות לא כשרות, או כאשר החלב של בהמות כאלה יקר מאוד, וכל שכן כאשר ישנו פיקוח ממשלתי האוסר על עירוב חלב טמא בחלב טהור, אין כלל איסור (ראו סיכום הדעות בנושא בילקוט יוסף – איסור והיתר כרך ב', סימן פ"א הערה ח'-י"א).
גופי כשרות רבים ברחבי העולם נוקטים מדיניות מקילה בנושא. כך, למשל, מקובל בגופי הכשרות בצפון אמריקה להתיר שימוש בחלב שיש עליו פיקוח ממשלתי שלא עירבו בו מינים טמאים, על סמך דעתו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל (שו"ת אגרות משה, יורה דעה א' מ"ז-מ"ט). לעומת זאת, הרבנות הראשית לישראל אינה מעניקה כשרות לחלב נוכרים, גם כאשר ישנו פיקוח ממשלתי הדוק, וברור שאין מעורב בו חלב טמא.
גם בין המחמירים, יש שהקלו במוצרים שאין מעורב בהם חלב ניגר, אלא רק אבקת חלב או מוצרים אחרים המופקים מן החלב. בשו"ת הר צבי (יורה דעה ק"ג) הסביר בהרחבה שאבקת חלב, שהיא מוצר חדש, לא הייתה בכלל גזירת חכמים על החלב עצמו. הסכים עימו בשו"ת ציץ אליעזר (ט"ז כ"ה), בתשובה שכתב הגרא"י ולדנברג זצ"ל לגר"ע יוסף זצ"ל (בהיותו הרב הראשי לישראל), ובה ביקש להתיר יבוא שוקולד שוויצרי לארץ, אף שיש בו אבקת חלק נוכרים.
אמנם, גם בזה ההיתר איננו מוסכם, וכבר החזון אי"ש (יורה דעה, מ"א ס"ק ד') סירב לקבל את החילוק בין חלב ובין אבקת חלב. בתוך דבריו מציין החזון אי"ש שיש מקום להקל במקום שבו יש פיקוח ממשלתי על כך שלא מערבים חלב טמא בחלב טהור, אך מצד עצם השינוי מחלב לאבקת חלב – לדעת החזון אי"ש אין להקל. ואכן, גם בזה, מנהגם של גופי הכשרות למהדרין בארץ ישראל, וכך נוהגים רבים וטובים, להחמיר ולהימנע מאכילת מזון וממתקים שמעורבים בהם רכיבי חלב נוכרי.
זאת ועוד, ישנם רכיבים המופקים מן החלב בתהליך הדומה לגיבון, ולא לייבוש, ולגביהם יש שחששו לאיסור גבינת נוכרים, שהוא איסור העומד בפני עצמו ומהווה איסור חמור יותר מאיסור חלב בסתם או מאבקת חלב (ראו שולחן ערוך יורה דעה, קט"ו ב'; ובמאמרו של הרב זאב ויטמן "חלב נכרים בימינו", בתוך: תחומין כרך כ"ב). המחלוקת בנושא זה לא הוכרעה, ועל כן כל הנוהג כמנהג אבותיו וכמנהג רבותיו, בין להתיר ובין לאסור, תבוא עליו ברכה.
כאמור, המחמירים בעניין זה מחשיבים אבקת חלב ורכיבים נוספים המופקים מן החלב לחלק בלתי נפרד מגזירת חכמים שלא לאכול חלב נוכרים או גבינת נוכרים. לפיכך, לשיטתם הרי זה איסור דרבנן ככל איסור דרבנן אחר, וממילא גם במהלך פעילות מבצעית אין להתיר ולאכול ממתקים שיש בהם רכיבי חלב נוכרי (למעט, כמובן, אם מדובר על מצב של "פיקוח נפש" לאכול דווקא את הממתקים הללו, אך מצב זה נדיר ביותר). על דרך זו, אין היתר לאכול ממתקים מסוג זה במסגרת פעילות חברתית, אף אם הדבר כרוך באי-נעימות.
הלכה נוספת בהקשר זה היא, שמי שמנהגו להחמיר בדבר, אך הוא מבקש לשנות ממנהגו ולעבור לנהוג כדעת המקילים, מחויב לבצע "התרת נדרים". לדעת פוסקים רבים, היות שהאיסור בדבר הוא איסור הלכתי מבוסס, לכאורה גם "התרת נדרים" לא תועיל, ואולם היות שלדעת כמה מגדולי הפוסקים הקלו בעניין זה של רכיבי חלב נוכרי לקטנים ולחולים (ראו ילקוט יוסף הנ"ל), יש מקום לאפשר התרת נדרים על כך, במקום צורך גדול.
אזכיר לסיום, שלקראת חג הפסח האחרון, זכינו בענף ההלכה של הרבנות הצבאית לפרסם בסייעתא דשמיא את הכרך החדש (הרביעי במספר) בסדרת ספרי "תורת המחנה". לאחר שבשלושת הכרכים הקודמים הקפנו את כל חלק אורח-חיים שבשולחן ערוך, עוסק הכרך החדש בהלכות כשרות המצויות בצה"ל, ובין היתר בשאלה שעסקנו בה כאן – בעניין חלב נוכרי ומוצריו, ובעניין "התרת נדרים" למי שמבקש לשנות את מנהגו (תורת המחנה כרך ד', פרק ו' תשובה ז').
פרסומו של הכרך הזה התעכב במשך למעלה משנה עקב מלחמת 'חרבות ברזל', אבל ברוך ה' לקראת חג הפסח האחרון זכינו לברך על המוגמר. בעת האחרונה השלמנו גם את העלאת הכרך כולו במהדורה נגישה למרשתת, וכעת, כמו שלושת הכרכים הקודמים, הכרך מצוי לעיון באתר הרבנות הצבאית בתוך אתר צה"ל. יהי רצון שנזכה בעזרת ה' להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה.
