זוגיות במלחמה

אחד האתגרים הגדולים בעת המלחמה הוא ההתמודדות הזוגית והמשפחתית. היציאה הממושכת מהבית גורמת לשינויים גדולים במישור הרגשי וגם במישור המעשי. כאשר בן הזוג יוצא למילואים כל העול מוטל על האישה. במקביל, קיים קושי אדיר לילדים שחשים חווית נטישה כאשר אבא לא נמצא בבית תקופה ממושכת. כל זה מעמיס עוד יותר על האישה ומקשה על תפקודה.

גם החזרה מהמילואים כרוכה בקשיים. מצד אחד, קיימת ציפייה שבן הזוג יחזור מייד לשתף פעולה במשימות השגרתיות ויוריד מהעומס; אולם, כאשר בן הזוג חוזר לביתו הוא עדיין חש את חוויות המלחמה וזקוק להתאקלמות מדורגת לחיי השגרה. מציאות זאת יוצרת פערי ציפיות משמעותיים, שעלולים להביא למשבר בזוגיות ולפגיעה בשלום הבית.

השבת נקרא על פרשת סוטה, שמטרתה להשכין שלום בין איש לאשתו. איסור חמור הוא למחוק את שמו של הקב"ה, ובכל זאת בסיטואציה אחת ויחידה הותרה מחיקת השם: "אמר ר' ישמעאל גדול הוא השלום, שמצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על שמו שנכתב בקדושה שימחה על המים, כדי להטיל שלום בין איש לאשתו".

הרמב"ם בוחר לחתום את סדר זמנים באמירה ברורה שיש לה גם השלכה הלכתית: "היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו, גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר:  'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום'"

כאשר אין בידו של אדם לקנות גם נר שבת וגם נר חנוכה, קובעת הגמרא שנר שבת עדיף, שכן גדול השלום. נר שבת מייצג את הבית, ונר חנוכה מייצג את החוץ (פרסום הנס), והטיפול במתרחש בבית קודם למה שנעשה בחוץ.

במדרש מופיע סיפור על רבי מאיר שהעביר דרשה ארוכה בליל שבת, ובבית המדרש נכחה אישה, שבשל אריכות הדרשה חזרה מאוחר לביתה וכתוצאה מכך כבו נרות שבת. בעלה כעס עליה ועל רבי מאיר והשביע אותה שלא תיכנס לביתם עד אשר תירק בפניו של רבי מאיר. שכנותיה שכנעו אותה לעשות זאת, למרות הרתיעה הטבעית מלעשות מעשה כזה. ר' מאיר ראה ברוח הקודש את הבעיה שנוצרה, וכדי להגיע לפתרון שיתיר את האישה לבעלה, בצורה שהאישה תחוש שלא פגעה בכבודו של ר' מאיר, הוא מציג את עצמו כחולה בעינו ומחפש אישה היודעת לרפא עיניים באמצעות יריקה בהן. השכנות דוחפות את האישה לבצע את המשימה, אך היא נרתעת ממנה. ר' מאיר משכנע אותה לירוק שבע פעמים. לאחר שעשתה זאת, שלח אותה בחזרה לביתה ואמר לה להגיד לבעלה שהוא דרש יריקה אחת והיא ירקה שבע פעמים. כאשר תלמידיו שאלו את רבי מאיר כיצד הוא גרם לפגיעה בכבוד התורה, ענה להם – אם הקב"ה לא חס על כבודו בשביל שלום בית והתיר את מחיקת שמו, קל וחומר שלמען שלום בית ניתן למחול על כבוד התורה. ובלשונו של רבי מאיר: "לא דיו למאיר להיות שווה לקונו". ר' מאיר הבין שיש לו יד במריבה זו והוא לקח אחריות על כך. הוא יצר סיטואציה שבה תוכל האישה לשוב לביתה לאחר שעשתה את דברי בעלה. רבי מאיר לימד אותנו שמי ששותף לפגיעה, עליו לקחת אחריות.

ברבים מן המקרים קיים קונפליקט שגורם למתח בין בני הזוג, כמו היחס שבין מימוש עצמי ופיתוח אישי לבין הזוגיות. אולם, המתחים המתגלים בין בני הזוג בעת מלחמה נוצרו מתוך מציאות שנכפתה על בני הזוג. האיזונים לא הופרו בשל בחירה של אחד מבני הזוג, ולכן התסכול גדול יותר. אולם, ייתכן שדווקא משום כך קיימת הזדמנות לא רק לשקם את הבית אלא ליצור זוגיות טובה יותר בהמשך, דווקא מתוך העוצמה המוסרית של שותפות בהגנה על עם ישראל.