זהירות, יהדות!

שנים בודדות לאחר סיום הקדנציות של הציונות הדתית הפוליטית במשרד החינוך, בשנת 2000, קם איש העסקים לב לבייב – איש עתיר ממון וזכויות במעשי חסד – וביקש לסייע בהנחלת לימודי יהדות בבתי הספר של החינוך הממלכתי ברחבי הארץ. התקציב שהעמיד לבייב לנושא זה, היה כמעט בלתי מוגבל ובלשונו, "כמה שצריך" הבהיר.

זכיתי והייתי שותף להוביל פרויקט איכותי, יהודי ולאומי זה, לאחר פרישתי ממשרד החינוך. במסגרת התוכנית גויסו סטודנטיות שנה ד' של מכללה דתית להכשרת עובדי הוראה, אשר קיבלו הכשרה מיוחדת להנחלת לימודי וערכי יהדות בבתי הספר של החינוך הממלכתי. הזרוע הלוגיסטית בהפעלת התוכנית היו ראשי הערים, אשר בסמכותם להפעיל בשעות אחה"צ כל פעילות בתחומי בתי הספר, אף ללא מעורבות של משרד החינוך. עפ"י התוכנית, פעילות זו נועדה לפעול כמסגרת חוץ בית ספרית בין כותלי ביה"ס ולאחר יום הלימודים, תוך הדגשה, רק מי שליבו ולב הוריו חפצים בכך.

כפיילוט לתוכנית, נבחרו שש ערים, אשר העומדים בראשן ספגו את גרסת ינקותם ב"חיידר" ובדומה לו, אף שבהמשך הדרך לא שמרו על אורח חיים כבילדותם, אך נותרה בהם זיקה לבית אבא ולערכי יהדות. כאמור, ראשי הערים הם "בעלי הבית" על רוב מוחלט של מבני החינוך בעירם. לאחר עבודת הכנה של צוותי חינוך והוראה, גובשה תוכנית לימודית לשעות אחה"צ, אשר החלה לפעול. עד כאן נראתה התוכנית מבטיחה, וביקוש רב היה לה, מעל ומעבר למצופה, כאשר ראשי רשויות נוספים ביקשו אליה.

דא עקא, חלפו מספר חודשים והחלו "מהומות" מצד קודקודי משרד החינוך ועסקנים פוליטיים מקומיים, כאשר החיצים כוונו אל ראשי הערים שנתנו ידם למעט "יידישקייט". ראשי הרשויות, הקשורים בעבותות בתקציבי משרד החינוך, נרתעו וביטלו זה אחר זה את הסכמתם להפעלת תוכנית חינמית להחדרת ערכי יהדות במדינת ישראל! את הנימוקים של משרד החינוך אז לביטולה לא אעלה כאן, כדי שלא לבייש! אך אגדיר אותה בשלוש מילים: מגוחכת, עצובה וכואבת.

חלפו להם כחצי יובל שנים, והפעם משרד החינוך יזם תוכנית כמעט זהה בתוכנה ואשר עקרונותיה זהים לתוכנית לב לבייב. רק כאשר הועלה שמה של התוכנית – שוב עלו "מהומות" כבראשונה יהדות בבתי הספר הממלכתיים? לא ולא! מוזר מאוד! אנו בעיתות מלחמה, חיילים ואנשי מילואים מחרפים נפשם למען העם והארץ – ויש המוצאים לנכון להילחם נגד תוכנית יהודית לאומית! ערכי יהדות! העם היהודי – דורות על גבי דורות נלחמו ומסרו את נפשם על חינוך יהודי, ואתם מבקשים למנוע מילדיכם רק לדעת יהדות. מדוע ולמה?

מטרת התוכנית ביקשה שילד הגדל במדינת ישראל, ידע מנין שאבו אבותינו את הכוח במשך אלפיים שנות גלות ומסרו את נפשם על קידוש שם שמיים וחינוך הדור הבא. מעניין, מניין שואבים, בעת הזו, המקנטרים והמקטרגים וראש עיר בראשם את כוחות הנפש והעוז כדי לעמוד מנגד ולהילחם כנגד הפעלת התוכנית, תוך הפצת אמירות חסרות שחר: "היא על חשבון שיעורי אנגלית ומדעים", כאשר משרד החינוך מכחיש זאת בתוקף.

אני מקווה מתוך ציניות, כי הסיבה לכך היא רק כדי לקבל במה ומיקרופון. סיבות אחרות אינן נסתרות מבינתי, אך לא אעלה אותן כאן. יתרה מזאת, ממש לא ברור לי מדוע כלי תקשורת נאורים נגררים ומלבים אש זרה כנגד תוכנית לימודים יהודית. האם הדבר במסגרת עולם הליבה שלכם? לכם אומר רק: "הסירו רוע מעלליכם ואל תיגעו בילד"!

במשך כשנתיים כולנו מדברים וזועקים "אחדות", "עם אחד", "רק לא מלחמת אחים", ואני שואל: אחדות – במה? האם בניתוק ילדי ישראל מידיעות בסיסיות ביהדות? כך תובילו לעם אחד? כך תימנעו מלהזהיר אותנו על "מלחמת אחים"? ליבי, ליבי דווי עליכם. אעפ"כ ולמרות הכל, המגזר של הציונות הדתית – לא פוליטית –  עשה, עושה ויעשה את הכל למען אחדות בעם ישראל באהבה ובקירוב לבבות.

"אם יש את נפשך לדעת את המעיין ממנו שאבו…"