קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)פרק י"ב ב'שופטים' מתחיל לאחר סיום מלחמתם של יפתח ואנשי גלעד בבני עמון. אנשי אפרים באים אליו: "וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ".
קריאה זו של אנשי אפרים אינה חדשה לנו. שני דורות קודם לכן, כאשר גדעון מסיים את מלחמתו במואב, גם אז אנשי אפרים באים בטענות: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם מָה הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ, כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן וַיְרִיבוּן אִתּוֹ בְּחָזְקָה".
אותו דפוס חוזר מראה לנו את בני אפרים כקבוצה אלימה וחמומת מוח במשך דורות, אבל את תגובותיהם של יפתח ושל גדעון כשונות לחלוטין. בעוד גדעון מאדיר את חלקם של אפרים במלחמה, משבח אותם על רצונם הטוב ומצליח לפייס אותם, יפתח הורג בהם 42 אלף איש.
לכאורה, ניתן לסכם כי גדעון המנהיג המתון והשקול מוביל לפיוס, ויפתח המנהיג הפוחז פותר את הבעיה בהרג מיותר. יחד עם זאת, כאשר נכנסים לעומק הדברים, רואים שזה לא מסביר את התמונה כולה. בזמן מלחמת גדעון, כאשר אנשי סוכות ופנואל לא מסייעים לו ולאנשיו בלחם ובמים, הוא מזהיר אותם. ואכן, בסוף המלחמה, הוא לא מטיף להם מוסר אלא בוחר, כיפתח, להרוג בהם. אופי המנהיג, עם כך, אינו ההסבר היחידי להבדל בין שני הפרקים.
כאשר בוחנים לעומק את מעשיהם ודבריהם של בני אפרים בשני המקרים, נוכל לנסות ללמוד משהו על שיח מקרב ועל אחדות. במלחמת גדעון, בני אפרים לא השתתפו בתחילת הלחימה, אך כאשר זבח וצלמונע נסים, הם מצטרפים והורגים אותם. לאחר מכן, הם באים לגדעון, "רבים איתו בחוזקה", והוא מצליח לפייס אותם.
יפתח פונה לבני אפרים בדורו ומראה תמונה אחרת: "אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם". לפני המלחמה היו 18 שנים של שעבוד לעמון, ויפתח זעק לבני אפרים, ביקש עזרה ולא קיבל. כעת, הם מגיעים אליו כבר מוכנים לשרוף את ביתו באש.
כאשר יש מריבה בין קבוצות שונות או חלקים בעם, נכון לפעול כגדעון ולנסות להגיע לפיוס ולעמק השווה, גם אם יש פערים גדולים. יחד עם זאת, צריך להבחין האם הצד השני מגיע מתוך מקום של שותפות ורצון לקחת חלק. אנשי סוכות ופנואל מפנים את הגב לגדעון, כמו גם אנשי אפרים בתקופתו של יפתח, מוציאים את עצמם מן הכלל. במקרים כאלה, יש לנסות ולדבר או להטיל סנקציות ולהתרחק.
