הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)מוקדם לסכם את מבצע "עם כלביא" שב"ה פגע באיראן –"ראש התמנון". פגע באיום הקיומי שנשקף ממנה: בתוכנית הגרעין, בנשק הבליסטי ובבכירי המערכת. הוא היווה שלב מכריע בתוך המכלול של המלחמה שהחלה בשמחת תורה תשפ"ד, מלחמה שפגעה בזרועות התמנון של "הציר האיראני": העזתי, הלבנוני, הסורי, החות'י, וזה שביהודה ושומרון. כבר כעת ניתן להבחין שההישגים ב"ה חסרי תקדים, אף כי נותרו סימני שאלה בנוגע לחלק מהם.
אחד ההישגים החשובים שהושגו בתקיפה באיראן הוא שבירת מחסום הפחד מפני המדינה שנתפסה עד כה כמעצמה – חזקה, רחוקה, בלתי נגישה ובעלת יכולות אדירות לפגוע בישראל. האומץ להילחם במדינה ענקית, דומה לאומץ התנ"כי הנדרש כדי להילחם בענקים כמו גוליית או עוג מלך הבשן.
מסמכים חשובים שנמצאו בבונקר של מפקדי חמאס, ובהם תוכניות ותכתובות עם חיזבאללה והאיראנים, מלמדים כי יציאתו של חמאס למלחמה נועדה ליצור "גל ניפוץ" שיסחף את כל מרכיבי טבעת הלפיתה האיראנית על ישראל – מכל החזיתות ומתוכה – במטרה להשמיד את מדינת ישראל. הפגיעה באיראן, שהייתה היוזמת, המובילה והמממנת של המהלך, מהווה מעין סגירת מעגל.
סגירת מעגל נוספת: יומיים לאחר אסון שמחת תורה, לשכת ראש הממשלה הוציאה הודעה ובה נאמר בין היתר: "אנחנו הולכים לשנות את המזרח התיכון". ואכן, מאז פעל צה"ל, בסייעתא דשמיא, בצורה שיטתית מול כל חזית, אחת-אחת – פירק אותן ויצר בהן שינויים דרמטיים, עד שהגיע לאיראן. בכך שינה את מעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל באזור ובעולם, ואת מפת האיומים – לבלי היכר.
כדי לסיים את המלחמה ב'ניצחון מוחלט', כפי שהובטח, יש להשלים את המשימה בעזה: לפעול בנחישות להשמדת חמאס – הצבאי והמדיני – ולהחזיר את החטופים היקרים שלנו לביתם. אנו מקווים כי משימה זו תושלם בקרוב.
arisa-chattasa
בסופה של פרשתנו, אנו למדים דבר נוסף וחשוב על דמותו של משה רבנו, נותן התורה, הנביא אשר לא קם כמותו, העניו מכל אדם ומנהיגו הראשון של עם ישראל. משה רבנו היה גם מצביא ואסטרטג צבאי, אשר השלים – במצוות ד' – מהלך לחימה וכיבוש אינטנסיבי מול: מלך ערד הכנעני, יַעְזֵר ובנותיה, סיחון מלך האמורי, ולבסוף, ניצחון מזהיר על עוג הענק, מלך הבשן.
סיחון ועוג היו האויבים הקשים והמאיימים מכולם: "קשים היו סיחון ועוג לישראל יותר מפרעה וחיילותיו! וראויים היו לומר שירה על מפלתם של סיחון ועוג, אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה: "לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן" (שוח"ט קל"ו, יא, וילק"ש כאן). סיחון ועוג שלטו בעבר הירדן המזרחי כראשי הציר של ממלכות כנען: "כי היו סיחון וחשבון ארצו יותר חזקים מכל שאר המלכים יחד וכו'. וחז"ל אמרו (תנחומא חקת, כג), שכל מלכי כנען היו מעלים מס לסיחון, כדי שיהיה שומר שלא יעברו גייסות עליהם. ולכן יצא סיחון להילחם עם ישראל, כי בטח בגבורתו וחוזק עמו" (אברבנאל כאן).
נפילתם של סיחון ועוג הכריעה את המערכה כולה. היות שהם שימשו חגורת הגנה לעמי כנען שבעבר הירדן המערבי, כיבושם פתח את הדרך לנפילת כל עמי כנען: "שאם סיחון ייכנע אליהם וישמע אליהם, כל מלכי כנען לא יעמדו בפניהם למלחמה. כי היו סיחון וחשבון ארצו יותר חזקים מכל שאר המלכים יחד, ותהיה הארץ אם כן נכבשת לפניהם כולה בשעה חדא" (אברבנאל כאן).
עוג הענק (כמתואר בדברים ג יא) היה חזק ומסוכן אף יותר מסיחון. לכן, הכתוב מזכיר את החשש מפניו: "וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי: וַיֹּאמֶר ד' אֶל-משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן" (במדבר כא, לג). חז"ל דייקו שלא היה חשש כזה מסיחון: "מאי שנא מעוג דקמסתפי, ומאי שנא מסיחון דלא קמסתפי? (למה מעוג היה ירא ומסיחון לא היה ירא?) (נדה סא א).
המלחמה נגד עוג הענק והמרתיע הייתה מעין סגירת מעגל ותיקון של חטא המרגלים, שהורתעו מלהיכנס לארץ ולהילחם עליה, מפחד מהענקים: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת. וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהם" (במדבר יג, לב). עתה, מצווה הקב"ה לא לפחד מהענקים. משה רבנו והעם מתייצבים מול עוג – נלחמים ומנצחים: "וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וגו'" (שם פס' לה).
הניצחון וההכרעה פתחו את הדרך: "ואחרי שתי המלחמות המופלגות האלה, נסעו בני ישראל מן הגיא אשר בשדה מואב, ויחנו בערבות מואב, שם ישבו עד מות משה" (אברבנאל שם). על הניצחון וההכרעה, שורר דוד והודה לקב"ה: "לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קלו, יז-יט).
