הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ
אתגרים מורכבים ניצבים בפנינו בשנים האחרונות בביסוס קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובבניית עתידה: אתגרים זהותיים, ביטחוניים, חברתיים, כלכליים ובינלאומיים. לעיתים קרובות, אתגרים אלה מצטיירים בעינינו כייחודיים וכחסרי תקדים.
כדי לפעול בתבונה, עלינו להיעזר באותם שרידים ש"רוח בהם" – אנשים בעלי ראייה היסטורית וניסיון חיים, המסוגלים להביט על אתגרי ההווה באופן פרופורציונלי.
אבי, ר' משה שנוולד ז"ל, הכ"מ, שנפטר לבית עולמו לפני כשבוע בגיל מאה, היה אחד מאותם שרידים. הוא העניק לי, ולכל מי שזכה להיות בקשר עמו, את האפשרות להיעזר בנסיונו רב השנים, בידע העצום שלו ובראייתו הרחבה, כדי להבין לעומק את אתגרי ההווה, להציבם בפרופורציה ביחס לאתגרי העבר, ועל מה נכון לתת את הדגש בהתמודדות איתם.
אבא נולד בהונגריה בשנת תרפ"ה (1925). בבגרותו למד בסמינר למורים בבודפשט. כאשר פלשו הנאצים להונגריה, גורש לאושוויץ ומשם למחנות הכפייה בגרוסרוזן. לאחר ששרד את השואה בניסי ניסים, הקים עם קבוצת צעירים שורדי שואה, בעלי שאר רוח, את "ארגון הבריחה" של הנוער מהונגריה. לבסוף עלו גם הם לארץ ישראל.
הוא הכיר היטב את האתגרים הביטחוניים. בראשית שנות החמישים היה שותף, יחד עם חלוצים דתיים נוספים בעלי שאר רוח, בהקמת הרבנות הצבאית, תחת פיקודו של הרב גורן זצ"ל, ושירת כקצין דת. אבא השתתף במלחמות ישראל עד מלחמת יום הכיפורים. הייתה זו חבורה קטנה שנדרשה, בראשית ימי המדינה וצה"ל, להתמודד עם אתגרים ביטחוניים, דתיים וחברתיים מורכבים, כאשר לא כל מפקדי צה"ל ראו בעין יפה את פעילותם לחיזוק הזהות היהודית בצבא, ולעיתים אף ניסו להצר את צעדיהם.
כשגם אנחנו נדרשנו להתמודד עם אתגרים דומים, שנראו לנו כחסרי תקדים, התברכנו ביכולתו להעניק לנו את הדגשים הנכונים ואת הפרופורציות בהשוואה לעבר.
הוא הכיר לעומק גם את אתגרי החינוך הדתי. במשך כל שנותיו היה איש חינוך לאמונה לתורה ולמצוות, ויחד עם קבוצה קטנה של אנשי חזון ושאר רוח, היה שותף להנחת היסודות של מערכת החינוך הדתי בראשית המדינה. הם פעלו בענווה ובצניעות, תוך התמודדות עם אתגרים מורכבים ולעיתים אף עם התנגדות מצד גורמים שלא ראו בעין יפה את הקמתה של מערכת חינוך דתי ממלכתית ועצמאית.
באופן רשמי שימש בתחילה כמורה בשדה יעקב ובעפולה, ולאחר מכן נקרא להקים את ביה"ס "שאול המלך" בבית שאן.
גולת הכותרת של מפעל חייו החינוכי והציבורי הייתה בצפת. הוא ואמי, מרת נחמה שנוולד ז"ל, התבקשו לעלות לצפת ולהקים מחדש את התשתית של החינוך הדתי בעיר. בימים של קליטת עלייה וקיבוץ גלויות, נדרש להתמודד עם אתגרים לא פשוטים, לעיתים מול מערכת עירונית שניסתה להצר את צעדיו.
אבא הקים מחדש את ביה"ס הדתי, וקרא לו "בירב". בהמשך השתתף בהקמת ביה"ס התיכון הדתי בעיר, ולימים הקים גם את ביה"ס "האר"י". יחד עם אמא ז"ל גיבשו קבוצה איכותית של מחנכים בעלי שאר רוח, אשר היוו את התשתית של מערכת החינוך הדתי בצפת. כל זאת מתוך ענייניות, צניעות וענווה. על פועלו החינוכי זכה באות "יקיר החינוך הדתי" לשנת תשנ"ג.
הבוגרים השתלבו עם השנים בקהילה ובמערכות הציבוריות של העיר, ותרמו לעיצוב דמותה.
גם כאשר הדור שלנו נדרש להתמודד עם אתגרים דומים, וסברנו שהם חסרי תקדים, התברכנו באפשרות לקבל ממנו פרופורציות בהשוואה לעבר.
יחד עם חבריו שורדי השואה מהונגריה הקימו בצפת את בית הכנסת "אגודת אחים" להנצחת קדושי הונגריה, ובמשך עשרות שנים שימש בו כבעל תוקע. לימים תרם תרומה חשובה להקמת "המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית" בצפת. על תרומתו לעיר ולמערכת החינוך שלה, זכה באות "יקיר העיר צפת" לשנת תשפ"א.
שאר הרוח שבו, הידע הרחב בתורה וביהדות, ובהיסטוריה – זו שראה בעיניו וזו שלמד – אפשרו לו לבחון את אתגרי ההווה בפרופורציה הנכונה, ולהשיב את הרוח בקרב אחרים.
בפרשתנו מבקש משה רבנו על המנהיג שיבוא במקומו: "אִישׁ עַל הָעֵדָה אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" (במדבר כז טז).
רש"ר הירש מדגיש, כי מדובר בתכונות נדרשות ממנהיג ציבורי בכלל, לא רק ממנהיג צבאי: ""אשר – יצא לפניהם וגו'. "איננו מורה רק על הנהגת הצבא בשעת קרב. וכו'. הוא ביטוי לכלל פעילותו של אדם שהועמד בראשו של עם. וכו'. לא רק את סגולת איש החיל במלחמה אלא את הכשרון הכללי לפעילות ציבורית מכל סוג" (שם פס' יז).
על יהושע נאמר: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (שם פס' יח) – "כרוח נושבת הנעלמת מן העין והניכרת רק בתוצאות פעילותה ככח נע ומניע וכו'. וכך גם אנחנו אומרים על אדם שהוא "איש רוח" אם יש בו שאר רוח במידה יתירה. וכו'. שלא נחלשה על ידי החומר העכור של הגוף" (רש"ר הירש שם).
אבא וחבריו ראו בשמחה את הדור הצעיר שהמשיך בדרך והתמודד עם האתגרים מתוך רוח גדולה.
