ההשגחה בארץ ישראל

בתקופה זו של השנה רבים עולים לטייל ולנפוש בצפון.  בשנה שעברה, עקב המלחמה, לא ניתן היה לטייל בצפון שחלקו הופגז. רבים נהרגו, אחרים נפצעו, לא מעט בתים ניזוקו, והנה חלפה שנה וניתן לראות שרבים שבו לביתם, העסקים ברובם פתוחים וישנה תנועה יפה של מטיילים. אולם מצד שני , ניתן לחוש את הבצורת שפקדה אותנו בשנה האחרונה. סימן לדבר, השנה עסקיי הקייקים והאבובים אינם פועלים מכיוון שאין זרימה בנחלים. המים הקרירים של הבניאס זורמים לאיטם, ורבים משתכשכים במים הצוננים שעה שהשמש לוהטת. בשנה זו ניתן להבין לעומק יותר את הפסוקים שבפרשתנו :

"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת  זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק,  וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים … אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם".

מצד אחד, בארץ ישראל אין צורך לשאוב מים אלא ההשקיה נעשית על ידי הקב"ה – 'למטר השמים תשתה'. מצד שני, קשה לתכנן את החקלאות בארץ. לעולם לא נדע מראש את כמות המשקעים הצפויה שכן אין בכך חוקיות, ולכן בארץ ישראל ניתן להרגיש את התלות המוחלטת שלנו בקב"ה. ארץ ישראל היא נחלת ה' וישיבתנו בה מותנית במעשינו.

בארץ ישראל הברכה אינה תלויה רק בעמלו של האדם, לא רק ביצירת תעלות להזרמת מים וגם לא רק בפרויקטים של "התפלת מים". עדיין זקוקים אנו למטר השמים, כי אין תחליף לגשם ולמים הטבעיים. זו ארץ שהקב"ה דורש מאיתנו להתנהל בה בצורה מוסרית.

עצירת הגשמים תובעת מאיתנו תיקון. דווקא משום כך יש להיזהר מגאווה והתפארות עצמית. – "… פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה…  וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ …".

גם ההשגחה בארץ ישראל שונה מכל העולם. בארץ ישראל ההשגחה ישירה כדברי הכתוב : "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד …". ומסביר רבנו בחיי : " עיקר השגחתו בארץ ההיא, כי בוודאי כל הארצות הוא דורש, אבל העניין כי עקר הדרישה וההשגחה שם ומשם מתפשטת לשאר הארצות, כעניין הלב באדם שהוא נתון באמצע הגוף שהוא עקר החיות ומשם החיות מתפשט לשאר האברים".

ההשגחה בארץ ישראל משפיעה על כל העולם כולו. ומוסיף הנצי"ב: "הוסיפה תורה לומר דגם בזה אינו שווה לכל מדינות, אף על גב שנדרשים לגשם להשקות השדות, מכל מקום אין להם דאגה מזה, בטבע המדינה להיות גשם בעתו … בארץ ישראל אינו נותן גשמים אלא עפ"י חקירה לפי המעשים".

קשה שלא לראות את הזיקה שבין עצירת הגשמים והמלחמה הארוכה והכואבת שאנו עוברים למצבנו הלאומי. התורה מדגישה שבצורת אינה מקרה, היא תלויה במעשינו. המלחמה היא לא מקרית. היא פועל יוצא של מצבנו הרוחני. ככל שחולף הזמן הקשיים הולכים ומתעצמים. הפסוקים שבפרשתנו הם קריאת השכמה לעשיית חשבון נפש פרטי ולאומי. כמעט שנתיים חלפו מתחילת המלחמה ועדיין לא הצלחנו לעמוד במשימתנו. כולנו תפילה שנזכה לקיום דברי הפסוק שחותם את פרשתנו: " לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן ה' אֱלֹקֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ …". ומוסיף הספורנו : "אפילו בחוץ לארץ". דם יהודי לא יהיה הפקר לא בארץ ישראל ולא גם ברחבי תבל.