לקשר שבין הנכדים לסבים יש השפעה ברוכה על התפתחותו של הילד
מסופר על הרב רוזובסקי זצ"ל (מראשי ישיבת פונוביץ'), שבכל פעם שמישהו היה מבשר לו על לידת נכד ראשון, הוא היה מאחל לו מזל טוב ומוסיף: "עכשיו נכנסת למועדון של בני האדם". הסיבה לכך, שלידת ילדים היא לא ייחודית דווקא לבני אדם, אלא גם לבעלי חיים. אולם, סבא וסבתא לנכדים זו זכות השמורה לבני אדם. מעולם לא ראינו עוף שנושא את נכדו על כנפיו.
בפרשתנו קוראים לראשונה על קשר בין סבא לנכדים. זו הפעם הראשונה בתורה, שאנחנו מוצאים שסבא דיבר אל נכדיו ובירך אותם. ההתרגשות הגדולה של יעקב בראותו את יוסף היא בראיית זרעו: "…רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹקִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ". זאת ועוד, יעקב משדרג את מעמד נכדיו באומרו: "…אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" – בני בנים הרי הם כבנים. בסופה של פרשתנו מוצאים אף את הזיקה שבין סבא רבא לנינים שנולדו בחייו. "וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף". התורה מספרת לנו שהילדים של מכיר שהיה בנו של מנשה ונכדו של יוסף "יולדו" על ברכי יוסף. כלומר, יוסף זכה לראות נינים בחייו.
מה פירוש הביטוי "יולדו על ברכי יוסף"? יונתן בן עוזיאל מתרגם: "כד אתילדו גזרינון יוסף". כלומר, שיוסף היה המוהל שלהם ויש אומרים שהכוונה שיוסף היה הסנדק, שכן הסנדק מחזיק את הרך הנימול על ברכיו בשעת הברית. אולם מרש"י נראה שיש כאן מסר אחר, וזה פירושו: "גדלן בין ברכיו". לדבריו, יוסף שהיה "סבא רבא" גידל את ניניו וחינכם לתורה ולמצוות. בתקופתנו שתוחלת החיים ארוכה, זו לא תופעה נדירה, שבמשפחה יש "נינים". המסר הנלמד מיוסף הוא, שקיימת חובה על כל אדם ללמד את צאצאיו תורה. זו חובה תמידית ונצחית כל זמן שכוחותיו של אדם עומדים לו.
לקשר שבין הנכדים לסבים יש השפעה ברוכה על התפתחותו של הילד, כפי שהוכח במחקרים רבים. בעבר, קשר זה היה מובן וטבעי, עד שהיו התינוקות קורין לאבי אביהן – אבא, הנכדים מנעימים את זמנם של הסבים ומשמחים אותם, ובשל כך, חיבת הנכדים עולה לא אחת על חיבת הבנים. כאשר הנכדים הולכים בדרך הסבים זה סימן להצלחת החינוך, קל וחומר אם הנינים הולכים בדרכיו של הסבא רבא. לכן צריך לעשות מאמץ משפחתי, שלא רק סבא ייפגש עם נכדיו אלא גם הסבא רבא והסבתא רבתא יזכו להיפגש וללמוד עם הנינים והנינות, כך שיגדלו על ברכי הסבא וינקו מתורתו – "עֲטֶרֶת זְקֵנִים בְּנֵי בָנִים".
(ויחי תשפ"ב)