מכונה אוטומטית לממכר מזון חם או שתייה חמה שפועלת בשבת

שאלה: מכונות אוטומטיות לממכר שתייה חמה פרוסות במקומות ציבוריים רבים, וגם במחנות צה"ל. מכונות חדישות יותר מציעות מכירה של פיצה שנאפית במקום, מרק חם, משקאות ו"שייקים" שנסחטים ונטחנים במקום וכן הלאה. פשוט וברור, שאסור להשתמש במכונות כאלה בשבת, שכן הפעלתן כרוכה באיסורי תורה רבים של בישול, אפייה, סחיטה וכן הלאה. אך האם מותר להשתמש במכונה מסוג זה ביום חול, גם אם המכונה עצמה מייצרת מזון או משקאות חמים בשבת?

תשובה: במספר סוגיות בתלמוד נחלקו תנאים בדין "מעשה שבת", כגון מזון שבושל בשבת. להלכה, פסק השולחן ערוך (אורח חיים, שי"ח א') בעקבות הגאונים והרמב"ם כדעת רבי יהודה, שמי שבישל בשבת במזיד – אסור לו לאכול מן המזון לעולם; ואולם אדם אחר, שלא עבר על האיסור, רשאי לאכול מן המזון הזה במוצאי שבת. הגר"א (שם) הקל יותר, וקבע שהעיקר להלכה הוא כדעת רבי מאיר, שגם מי שבישל במזיד – המזון נאסר עליו רק עד מוצאי שבת, אבל לא נאסר לעולם.

המגן אברהם (על השולחן ערוך שם, ס"ק ב') דייק מתשובה של הרשב"א (א' קע"ה), שלא רק המזון שבושל בשבת במזיד נאסר לעולם, אלא גם הכלי שהשתמשו בו לבישול אותו מזון. המשנה ברורה פסק כדעת המגן אברהם, שהכלי זקוק להגעלה לאחר השבת. יש מן האחרונים שחלקו על המגן אברהם, וקבעו שגם לדעת השולחן ערוך שאסר מזון שבושל בשבת במזיד – האיסור הוא רק במזון עצמו, אבל לא בכלי הבישול (ראו בהרחבה בספר "לוית חן" של הרב עובדיה יוסף זצ"ל על המשנה ברורה שם, שפירט את דעות המתירים).

כמובן, גם לדעת המגן אברהם והמשנה ברורה, מסתבר שהאיסור להשתמש בכלים בלי הגעלה – מוטל דווקא על המבשל, בדיוק כפי שהמזון עצמו שבושל אסור באכילה דווקא למבשל, ולא לאחרים. ואכן, בספר שמירת שבת כהלכתה כתב בפירוש שעבור אנשים אחרים – אין כל איסור להשתמש בכלים שבישלו בהם בשבת. לפיכך, מכונה שהופעלה בשבת, תוך חילול שבת במזיד, וביצעה פעולות של הרתחת מים, בישול או אפייה – מותר לאנשים אחרים להשתמש בה ביום חול לכל הדעות.

המגן אברהם (שם) מחדש חומרה נוספת, והיא: אדם שבישל בשבת במזיד עבור חברו, ולא עבור עצמו – המזון אסור לעולם לאותו אדם שבישלו עבורו. כמובן, הוא עצמו לא חילל שבת, אבל היות שחיללו שבת במזיד עבורו ולמענו – אסור לו לאכול מן התבשילים שבושלו בשבת. גם החומרה הזו אינה מוסכמת (ראו שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה שם), אך יש מן האחרונים שחששו לה, וקבעו שיש בכך גם החזקת ידי עוברי עבירה. לכן, אסור לאותו אדם שחיללו עבורו את השבת במזיד ליהנות מחילול השבת הזה.

בשו"ת כתב סופר (אורח חיים, סימן נ', המחבר הוא בנו של החתם סופר), חידש הלכה נוספת לאור דברי המגן אברהם. הוא נשאל על בית הארחה או מסעדה שמפעילים מטבח בשבת. לכאורה, המזון שבושל בשבת במזיד – אסור רק למבשלים עצמם, אבל אין איסור על אנשים אחרים לקנות מן המזון הזה לאחר השבת. עם זאת, הכתב סופר מסביר שאותו מטבח באופן מהותי מבשל עבור אחרים; עבור לקוחות פוטנציאליים שיקנו ממנו בשבת או ביום חול. לדעת הכתב סופר, היות שהמטבח פועל בקביעות תוך חילול שבת – בזה יודו כולם שאסור לקנות ממנו ביום חול: "אבל בנידון שלנו שמבשל הפונדק בקביעות מידי שבת בשבתו לאחרים דמקפידים לאכול מבושל בן יומו, וזה פרנסתו של פונדק זה תמיד בחול ובשבת, בוודאי קנסא קנסו רבנן לאלו שנתבשל בשבילם כמו להמבשל עצמו".

אמנם, בהמשך התשובה שם מבהיר הכתב סופר, שלא היה מחמיר לאסור את הכלים של אותו מטבח. כלומר, המזון עצמו אסור באכילה לעולם, אבל גם לפי שיטת הרשב"א והמגן אברהם – האיסור יחול במקרה כזה רק על המזון, ולא על הכלים. לפיכך, בנוגע לענייננו, גם אם נחשיב מכונה אוטומטית לממכר שתייה חמה או מזון מבושל כמטבח שפועל בשבת בקביעות, תוך חילול שבת במזיד, מסתבר שהמכונה עצמה לא תיאסר, ומותר יהיה להשתמש בה ביום חול.

אלא שאף שהשיקולים להתיר ברורים, מבוססים ומוסכמים, יש מפוסקי הזמן שהחמירו בדבר. כך, למשל, הרב בנימין זילבר (שו"ת אז נדברו, ב' כ"א) פסק שמטבח של בית מלון שמבשל בשבת – אסור לקנות ממנו מזון גם ביום חול, עד שלא יבצעו הגעלה לכלים. כך פסק גם הרב מרדכי אליהו זצ"ל (מאמר מרדכי – שבת, כרך ה' פרק קכ"ב). מסתבר שעל אף השיקולים הברורים להתיר, הפוסקים הללו הבינו שיש בכך פגיעה בכבוד השבת ובצביונה, ולכן לא נכון להקל ולהשתמש בכלים שבישלו בהם בשבת במזיד.

חלק גדול מחנויות הנוחות בתחנות הדלק ברחבי הארץ – פתוחות גם בשבת, ומפעילות את מכונות הקפה במקום, תוך חילול שבת במזיד באיסור דאורייתא. לאור דברינו, מעיקר הדין פשוט שמותר לקנות קפה בחנויות אלה בימות החול, ויש בזה ארבעה צדדי היתר שונים: 1) דעת הגר"א (בניגוד לשולחן ערוך), שלהלכה גם המבשל בשבת במזיד – האיסור הוא רק עד מוצאי שבת ולא לעולם; 2) פוסקים רבים קבעו שגם אם יש איסור לעולם, הוא רק במזון שבושל בשבת, אך לא בכלים; 3) גם אם נחמיר לאסור את הכלים לעולם, האיסור הוא רק למבשל עצמו ולא לאחרים; 4) גם אם נחמיר כדעת הכתב סופר בעניין מסעדה המבשלת לקהל הרחב בשבת, הרי שהוא עצמו חידש את החומרה רק באוכל ולא בכלים.

עם זאת, רבים מבקשים להחמיר על עצמם בנושא הזה, וככל שהדבר מתאפשר – לקנות "קפה לדרך" דווקא בחנות שמכונת הקפה שבה שובתת בשבת; או במכונה אוטומטית שאינה פועלת בשבת (יודגש שמדובר דווקא על מכונה שמרתיחה מים או מבשלת בשבת, וזאת בניגוד למכונות לממכר פחיות שתייה, גלידות או כריכים, שבהן מעבר לקנייה מצד עצמה ולפעולה החשמלית הכרוכה בה, אין במכונה מנגנון שכרוך בבישול או באיסור תורה אחר, ולכן גם אם המכונה פעילה בשבת, אין סיבה לא להשתמש בה ביום חול). למרות צדדי ההיתר הברורים, נראה שבהחלט יש מקום להחמיר בזה במידת האפשר, ולהימנע משימוש בכלים שבישלו בהם בשבת כדי לכבד את השבת, שהיא אות ברית בין כנסת ישראל לאבינו שבשמיים.