הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')עניין גדול ביותר עשו חז"ל ממצוות הביכורים שפותחת את פרשתנו. ראשית, הם אמרו על "'בראשית ברא' – בזכות ביכורים שנקראו 'ראשית' נברא העולם" (ב"ר, א, ד). שנית, ציינו חכמים על המילים: "והיה כי תבוא" – בשכר מצוות ביכורים תיכנסו לארץ" (פסיקתא זוטרתא, כי-תבוא, מה, א), ושלישית הם אמרו כי "צפה משה שעתיד בית המקדש להיחרב, והביכורים עתידים להיפסק – עמד והתקין להם שיהו מתפללין שלוש פעמים ביום" (תנחומא כי-תבוא א). מדוע הבאת הביכורים זוכה למעמד כה גבוה שהעולם נברא בזכותה, הכניסה לארץ היא שכרה, ושלוש תפילות ביום נדרשות למלא את מקומה?
מעמדה המיוחד של מצוות הביכורים משתקף גם בתיאור המפורט של ביצועה שמופיע במשנה. מסכת ביכורים מתארת תהליך ארוך בקיום מצווה זו שמתחיל מאדם שרואה תאנה שביכרה ומסתיים בתהלוכות שמחות ומפוארות כשמעלים את הביכורים לירושלים. מעלת המצווה באה לידי ביטוי נוסף בהלכה ייחודית שקובעת כי "כל בעלי אומנויות בירושלים עומדין בפני מביאי ביכורים ושואלים בשלומם". לא מצאנו שצריך לקום ולעמוד לכבוד עושי מצוות אחרות, ומה אפוא פשר קימה זו?
נוסיף עוד ונזכיר שווידוי הביכורים נפתח בדברים על "אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה", והכל תמהים מה עניין לבן הארמי, למצוות ביכורים ולשם מה יש לספר בהזדמנות זו על "וירעו אותנו המצרים" וכו'?
התשובה לכל שאלותינו נעוצה באחד מערכי היסוד של היהדות: הכרת תודה. הבאת הביכורים היא בראש ובראשונה הודיה של המביא לבורא עולם על שזכה לחלקת אדמה בארץ ישראל, ועל שזכה לראות פירות בעמלו, בהצלחתו ובצלחתו. מעתה כל תמיהותינו יתיישבו להפליא. הכרת תודה לבורא עולם עומדת ביסוד בריאת העולם, כדברי הרמב"ן: "שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה… מלבד שידע האדם ויודה לאלוקיו שבראו" (שמות יג, טז).
הכרת תודה על תנובת הארץ היא שמקנה לעם ישראל את זכות הישיבה בה כדרך שברכות הנהנין מקנות את זכות האכילה. הכרת התודה שהתבטאה בהבאת ביכורים הייתה, כאמור, תהליך ארוך ומושקע שבמהלכו החקלאי חשב וחווה יום-יום הכרת תודה. משבטל תהליך זה, יש צורך בשלוש תפילות ביום בהן מודים אנחנו לה' על חיינו ונשמותינו, על נסיו ונפלאותיו, כדי שנחשוב ונחווה את תודתנו.
ההלכה מחייבת לעמוד בפני מביאי הביכורים מפני שבכך כל הרואים נהיים שותפים להכרת תודה לה', וערך ההודיה נטמע בחברה כולה. מעלת הביכורים יתירה על הודאות אחרות בכך שהיא לא רק מבטאת הכרת תודה אישית, אלא גם תודה לאומית. ווידוי הביכורים נפתח בלבן הארמי שביקש לאבד את אבי, ובעם המצרי ששיעבד את אבותינו, משום שאלו היו ביטויים מובהקים של כפיות טובה – של לבן כלפי יעקב ושל פרעה כלפי יוסף. אנו מכריזים בזאת שדרכנו הפוכה משלהם: "ואמרת אליו'"- "שאינך כפוי טובה" (רש"י).
הכרת תודה לה' עומדת ביסוד כל המחויבות שלנו לעבודת ה', כפי שכתבו רבים מגדולי ישראל. בהיותנו לפני הימים הנוראים נזכיר לעניין זה את המשך דברי הרמב"ן שכותב כי "כוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפילת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לא-ל שבראם והמציאם ויפרסמו זה".
בסופה של שנה זו, שבה הקיום היהודי בארץ ישראל אותגר ועמד בפני סיכונים, קשיים ומכאובים, עלינו לחוש גם הכרת תודה גדולה לה' על חיינו כיחידים וכאומה. היה זה ערב שבת 'כי תבוא' אשתקד כשהחל מבצע 'חיצי הצפון' שהביס את החיזבאללה, בהמשך הגיע מבצע 'עם כלביא' שהצלחה גדולה מול איראן הוא הביא. במהלך כל השנה טילים רבים, שנורו ממזרח מדרום ומצפון, יורטו או הסבו פגיעות ונזק מצומצמים יחסית. וכך, כשמתרחש פיגוע או קורית תקלה מבצעית, אנו שמים לב כמה תודות מגיעות על כל אותם פיגועים שסוכלו ותקלות שנמנעות.
בנוסף להכרת תודה ל-ה' מתבקשת הכרת תודה לאנשים הראויים לכך, ובראשם חיילי צה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים, לכל אנשי כוחות הביטחון, ולמשפחות אנשי המילואים הנושאים בנטל ההגנה על העם והארץ. הכרת תודה היא מחווה אנושית אלמנטרית שערכה ביחסים בין בני אדם לא יסולא בפז, אך מעבר לכך היא מתגמלת את המודה לא פחות מאשר את מי שמודים לו. מחקרים רבים הוכיחו שהכרת תודה אינה רק ערך דתי וחברתי אלא תורמת תרומה רבת ערך לבריאותו הנפשית והפיזית של מי שמורגל בה. לכן בהכנה לשנה החדשה ובמחשבות על מה שעלינו לקבל על עצמנו מומלץ לחזק ולהטמיע הכרת תודה כלפי הבורא וברואיו – ברגש, במחשבה ובאורחות החיים.
