צבי ארנברג (עו"ד, מחבר הספר "על מנהג שבת וחג", Alminhag@walla.co.il)השבת היינו אורים לברך את חודש תשרי שעומד להתחדש עלינו, אך לא כך אנו נוהגים. בשבת זו לא מברכים את החודש ולא מזכירים אותו כלל. יתרה מכך, גם בראש חודש תשרי עצמו, שהוא גם ראש השנה, אנו כמעט לא מתייחסים לראש חודש אלא רק לראש השנה.
כמה טעמים ניתנו לכך:
החפץ חיים, בהערות שער הציון על המשנה ברורה, מסביר כי מטרתה של ברכת החודש היא לפרסם את מועד תחילתו של החודש כדי שכל הקהל ידע ויקפיד על מנהגי ראש חודש. אולם, מועד ראש השנה הוא ידוע ומפורסם ולכן אין צורך בהכרזה זו.
סיבה אחרת היא העניין המיוחד בכך שהחודש יהיה מכוסה ונסתר. הטעם לכך מופיע אצל בעלי המנהגים: "כדי לערבב את השטן". אנו חוששים שהשטן יקטרג עלינו ביום הדין, ועל כן מעוניינים להסתיר ממנו את מועדו המדויק ואיננו מכריזים עליו. אסמכתא להסתרת יום חלותו של ראש חודש תשרי מובאת במדרש על הפסוק בתהילים "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" – החג בו תוקעים בשופר יהיה מכוסה ולא גלוי.
טעם שלישי כותב הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, בספרו 'ערוך השולחן': מאחר שראש חודש תשרי הוא גם ראש השנה, הרי שלא ראוי לברך את ראש החודש בלי להזכיר בברכה גם את ראש השנה. מצד שני, אם נזכיר גם את ראש השנה, הרי שברכת חודש תשרי תהיה שונה משאר ברכות החודש במשך השנה, ודבר זה עלול לעורר בלבול.
בשמו של הבעל שם טוב מובא שראש חודש תשרי מתברך על ידי הקב"ה בעצמו, ועל כן עם ישראל לא צריך לברך אותו. הקב"ה מברך את החודש הראשון בשנה, ומכוח ברכתו זו אנו מברכים את שאר החודשים בשנה.
והיכן היא ברכתו של הקב"ה לחודש תשרי? היא נמצאת בפתיחת פרשת השבוע, שנקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה – פרשת ניצבים. הפרשה מתחילה במילים "אתם ניצבים היום כולכם". על פי תורת הסוד, מקובל שהמילה "היום" מכוונת לראש השנה. אם כך, מברך הקב"ה שגם ביום הדין אנחנו נישאר ניצבים ועומדים כמי שזכו בדין.
שבת שלום ושנה טובה ומוצלחת!
