הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)אחד מהפיוטים הגורמים לנו להתרגש במהלך ראש השנה ויום הכיפורים הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה בא לידי ביטוי אפסיותו של האדם – 'אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר', ולעומתו בורא עולם 'מלך א-ל חי וקיים'.
כך מודגשת עמידתנו לפני הקב"ה: "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי, ותחתוך קצבה לכל בריה". מילים אלו נכתבו בהשראת המשנה (ראש השנה א, ב): "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם".
האמוראים הציעו שלושה פרושים למשנה: "מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון. (אמר) רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד". רש"י מסביר כבני אמרנא: ככבשים שמונים אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולין לצאת כאחד. כמעלות בית מרון – הדרך קצרה, ואין שנים יכולים לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך. המשותף לשני הדימויים הללו, שאנו באים כיחידים לפני הקב"ה. כל אחד הולך במעבר צר שאינו מאפשר לחבר נוסף הליכה בצדו.
אולם, לפי ההסבר השלישי, שאנו עומדים 'כחיילות בית דוד', הכוונה היא שעמידתנו כקבוצה אחת ולא כיחידים. ההבדל המהותי בין פירוש זה לקודמיו הוא במטרה. בעוד שני הפירושים הראשונים התמקדו בגזר הדין האישי שלנו, הפירוש השלישי מתמקד דווקא בהמלכת הקב"ה. בראש השנה ממליכים אנו את ה' למלך על כל הארץ. לשם כך, עומדים אנו כצבא במסדר ומריעים לכבודו. התרועות של השופר הן לא בכי ויללה, אלא קולות של המלכה. ההבדל בין הפרשנויות השונות ל'בני מרון' משקף את מהותו של ראש השנה. האם ראש השנה הוא יום של המלכת ה' באטמוספירה חגיגית? או שמדובר ביום של דין שבו הספרים נפתחים ועוברים אנו תחת שבטו של הבורא?
מדי שנה חשתי בצורה מאוד חזקה בזמן אמירת הפיוט חיל ורעדה. הפיוט 'ונתנה תוקף' היה רגע של עיסוק בחיי הפרטיים, רגעי החרדה התלוו בשעת אמירת הפיוט, בו בזמן ששלושה ספרים פתוחים לפני הקב"ה ביקשנו כתיבה וחתימה טובה – תחושה של כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו.
אולם, מאז תחילתה של המלחמה וכיום ביתר שאת, שאנו נמצאים במלחמה בחזיתות רבות, יש צורך גם לאמץ את הפרשנות שאנו עומדים "כחיילותיו של בית דוד". אנו עומדים כקבוצה ולא רק כפרטים. צבאו של דוד פועל כמקשה אחת. יעידו על כך הלוחמים בשטח על שיתוף פעולה ממושך בין כוחות יבשה לכוחות האוויר, בין גדודי שריון לגדודי חי"ר. כוחו של החייל הבודד מתעצם כאשר הוא חלק מגדוד שלם. זו העמידה הנחוצה לנו כעם – כאיש אחד בלב אחד.
היום יותר מתמיד, חייבים אנו להיות מאוחדים כנגד כל מי שמבקש להילחם בנו בחזית הקרב ובחזית ההסברה. אנו נמצאים בשעה של סכנה לאומית, ובמלחמה ארוכה, שגובה מחירים כבדים ומלווה בסבל רב. אי"ה אנחנו נצליח וננצח כי חורבן בית שלישי לא יהיה, כפי שאמר הרב הרצוג זצ"ל בשעה שניסו הנאצים ימ"ש לפלוש לארץ ישראל.
נתפלל לשלומם של כוחות הביטחון, שפועלים ממש בשעות אלו, שהקב"ה ישמרם ויציל אותם מכל פגע רע. נאחל לכולנו שנה טובה, רפואה שלמה לפצועים בגוף ובנפש, ותפילה לשחרור החטופים.
