על חטא ההשתמטות
אני מתקשה להאמין שיש מישהו המאמין שניתן יהיה להזיז ולו במילימטר את המנהיגים הרוחניים – ה'גדויילים' – של הציבור החרדי, בדגש על הליטאים, בהקשר הגיוס לצה"ל. ראשית, כי מדובר בקשישים מופלגים (עד 120, כמובן), ואני לא מכיר קשיש שניתן להזיז אותו מעמדות בהן הוא מחזיק עשרות בשנים; שנית, ההתנגדות לשירות בצה"ל זה בדנ"א הגנטי והחינוכי שלהם; ובנוסף, הם מבינים שמתן היתר כלשהו לגיוס יפחית את עוצמת השליטה האבסולוטית שלהם בצאן מרעיתם. אלה, הצאן קדויישים, גם אם ה'גדויילים' יאמרו להם על שמאל שהוא ימין ולהיפך – ילכו אחריהם בעיניים עצומות.
מי שלא חי את העולם החרדי, יכול היה לחשוב או לצפות שפתרון בעניין חוק ההשתמטות יגיע מכיוון הפוליטיקאים החרדים, שהרי אלה (להבדיל מגדולי התורה שלהם) חיים בתוך העם, אולי גם קצת מרגישים אותו, לא לגמרי מנותקים. אך גם אם מי מהם ינסה להציע איזו פשרה שתשלח לצבא אפילו את החלשים שבחבורה החרדית, מייד יקומו עליו חבר מרעיו, והוא יתקפל. כך, שבעיניים שלי, אם המדינה באמת רוצה חרדים בצבא, והרבה (מה שהיא לא רצתה עד טבח 7 באוקטובר), לצד זה שהיא חייבת להתאים בסיסים וכדומה, המדינה חייבת לעשות מעשה רציני, חזק ומורגש.
יגידו, מה חזק ומרתיע יותר ממעצר עריקים ומשתמטים? מתברר שהמעצרים האלה עושים הרבה מהומה על כמעט לא מאומה. להלן דברים שאמר ראש אכ"א, אלוף דוד בר כליפא, בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, בשבוע שעבר:
"אנחנו על קרוב ל -16 אלף משתמטים, היינו על 13 אלף, זה הולך וגדל בקצב מוגבר, זאת (ההשתמטות) הופכת להיות נורמה. זו בעיה גדולה. אין לנו רצון במעצרים, יש לנו רצון בחיילים, כוח האדם שמטפל בהם בא על חשבון דברים חשובים אחרים, השיטה לא עובדת. המעצרים מביאים את האנשים לבתי מעצר, אבל הם לא מתגייסים". אלוף כליפא גם שיתף שגם לאחר שכבר עוצרים כמה מהמשתמטים, "יש פרצות בגודל של שערים בגדר" – עומדים לרשות המשתמטים האלה 'צבא של פסיכיאטרים ועורכי דין שדואגים להם לפטור'.
עוד מדבריו: "כדי להתמודד עם בעיית המשתמטים וההפגנות בנושא, מבקשים לגייס 7 פלוגות מג"ב במילואים! המדיניות: מי שמשתמט "פרקליטותי" מעל 540 ימים, הוא יישפט וייעצר. יש כאלה שנעצרו וכלואים לחודשים. כאשר אנחנו עוצרים מישהו שהוא לא 'משתמט פרקליטותי', הוא יישפט על ידי קצין בדין משמעתי עד 20 ימים. ואז הוא ייצא, ואם הוא לא הצליח להשיג את הפטור בעודו מאחורי הסורג, הוא יוציא את זה אחרי שייצא – עם 'צבא עורכי דין וצבא פסיכיאטרים' שמתנהל לנו מעל הראש".
לסיכום אמר: "הבנו שהאכיפה היא רכיב אחד מתוך מענה שיש כאן, ונדרשים בסוף עניינים לטפל בפרט. מי שבחר לנסוע לאומן או לעבור דרך טאבה – הוא ייעצר. אבל זו 'טיפה בים', ולא ייתן את המספרים שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים להשקיע מיליונים בשביל בסיסים שיותאמו לחרדים, וצריך לשבת ולסדר שאנשים (צעירים חרדים) יפגשו או גיוס או שירות או תרומה או סנקציה משכנעת. אין לנו רצון שיהיו לנו מעצרים; יש לנו רצון שיהיו לנו חיילים".
אז מה השורה התחתונה? בעיניים שלי, המעצרים הם בזבוז זמן ואנרגיה. אני לא מחדש כלום; רק סנקציות כלכליות. ממש לא ענישה. הידבקות לכלל: התגייסת – קיבלת; השתמטת – דאג לעצמך. וזה אומר: כל תשלומי הביטוח הלאומי, סובסידיות למעונות, קצבאות אברכים – הכל מכל כל. לא רטרואקטיבית, אלא לקבוע 'יום האקס', יום התחולה, וממנו והלאה, כל מי שגילו בין 17 ל-30 לא יקבל אגורה שחוקה מהמדינה, אלא אם כן יתגייס לצה"ל. ברור מאליו שאחד שכזה אסור שייהנה מכל מיני העדפות ברכישת נדל"ן ששרי הבינוי והשיכון מהמגזר החרדי השכילו לשווק להם. אין לקבל משתמטים כאלה לעבודה בשירות המדינה, בטח שלא במסגרת ההעדפות שנקבעו בחוק. כך גם לגבי לימודים. כלום. ייקח זמן, יהיה קשה, בסוף החברים שם יבינו את הכלל הפשוט וההוגן: ייתנו – יקבלו; לא ייתנו – לא יקבלו (הזכויות להיגד של ביבי נתניהו).
התפתחות לא נעימה: יונתן רייס, מייסד רשת ההסדר החרדיות "חדוותא", כועס מאוד על הצבא שבגלל מצוקת כוח אדם דרש שההסדרניקים החרדים החדשים יתייצבו מייד עם חיולם לשירות בצבא ולא לשנת לימודים בישיבה, כפי שהיה מקובל. הוא שלח מכתב לבחורים: "אבקש מכם להנחות את כלל תלמידי רשת 'חדוותא' שלא להתייצב בבקו"ם ביום החיול הקרוב". אני מעריך שיגיעו להבנות, ובכל זאת, חבל.
ועוד: יו"ר ועדת חו"ב בועז ביסמוט עובד קשה כדי להביא איזה משהו בתום חופשת החגים הארוכה של הכנסת. בשבוע שעבר הוא נפגש גם עם מוטל'ה קרליץ, לשעבר ראש עיריית בני ברק וכיום מי שמלווה את רה"מ נתניהו בסוגיית הגיוס. הם ישבו כמה שעות על גיבוש מתווה מוסכם לחוק. מוסכם? על מי? גם על חברי כנסת מהקואליציה שהודיעו כי לא ייתנו יד להמשך השתמטות רבתי?
ובתשובה לחבריי מימין שישאלוני בארוחה המשותפת: "חכם על החרדים. והערבים הצעירים?" אותם, אני סבור, שהמדינה לא רוצה בצבא מסיבות מובנות. לחייב אותם בשירות בקהילה חובה בקהילה שלהם? אדרבא ואדרבא. בהחלט.
מיהו חרדי
צה"ל: "במהלך העברת משתמטים שנעצרו למחבוש, רכב צבאי נתקל בהפגנה בצומת כפר יונה. המפגינים יידו אבנים וריססו גז מדמיע לעברו, ושני חיילים נפצעו קל. אחד מהעצורים נמלט". עד כאן ציטוט מילה במילה של הודעת דובר צה"ל. "נתקל בהפגנה", "המפגינים", "אחד מהעצורים נמלט".
מה באמת היה שם? צעיר "חרדי" שנעצר כעריק (ונשפט בבית דין צבאי ל-20 ימי מעצר) הוסע ברכב צבאי לבית הכלא הצבאי הסמוך לכפר יונה. הבחור היצירתי הזה שלח במכשיר הסלולרי שלו את מיקומו בווטסאפ (מה שאומר שהסלולרי שבידו אינו מהדגמים ה'כשרים'?, ואם כך, מה זה אומר על ה'חרדיות' שלו?), מה שסייע לעשרות חרדים שהפגינו בסמוך לבית הכלא לאתר את הרכב הספציפי הזה, להסתער עליו תוך כדי שהם מתיזים גז פלפל חריף לעבר החיילים שאמורים היו לשמור על הבחור הזה.
במקום התפתחה תגרה. הצעיר העצור כנראה צפה בחייו הרבה סרטי פעולה. הוא ביקש מהנהג לעצור בטענה שהוא צריך להקיא – ואז קפץ מהחלון ונמלט. הצעיר הזה התראיין בערוץ 14 אצל יהודה שלזינגר וטען שמפגין מהפלג הירושלמי 'ענק כזה' שלף אותו מהחלון. נו, שויין (ראיה נוספת שחרדי הוא לא – המפגינים שם היו חסידי גור, לא הפלג הירושלמי. גם ילד חרדי בן 3 יודע להבחין מי הוא מי, והבחור הזה בן ה-21 – לא). כך או אחרת, גם עיוור שצפה בריאיון עימו וחירש ששמע אותו מתראיין, יכול היה לקבוע בוודאות כי הצעיר הזה – חרדי הוא לא, אפילו לפי ההגדרה הכי מינימלית. אלא אם כן, די בחתיכת בד לבנה עגולה על הראש כדי להימנות עם בני הקבוצה הזו.
ואחרי כל ההקדמה הזו הגענו ל'בעיניים שלי': הצעיר הזה לא מעניין אותי, אבל דרכו אני תוהה: איך זה שחלפו 16 שעות (נכון לשעת כתיבת הטור) ולא שמענו גינוי מראש הממשלה/ שר הביטחון/ שרים אחרים ששלטון החוק כאילו חשוב להם, על קומץ המפגינים החרדים שתקפו פיזית חיילים? ולמה, אם מפגינים, חרדים או אחרים, תוקפים פיזית חיילים, הם לא חוטפים בו במקום מכת בואש כזו, שהסירחון לא יירד מהם עד תום תקופת החגים? ועוד אחת: אם מדינת ישראל מתקשה כל כך להתמודד עם החבורה המיליטנטית הזו, באמת ניתן לצפות שננצח בכל החזיתות האחרות, מול האויבים מבחוץ?
ונקנח קטע זה בנימה קצת אופטימית: להערכתי, האינטרס של המפלגות החרדיות בנושא חוק הגיוס הוא שהרוחות יירגעו, שלא יהיו מאבקים פיזיים בין מפגינים חרדים לכוחות הביטחון. שכן, הציבור הרחב לא מבחין בין חרדי כזה לחרדי אחר – כולם אותו דבר. ככל שהשנאה כלפיהם בציבור תעלה, כך יש סיכוי (או חשש, תלוי בנקודת ההסתכלות) שגדי איזנקוט, שהכריז כי לא יצטרף לממשלה בה יהיו גם המפלגות החרדיות, לא יהיה ראש מפלגה היחיד שיכריז זאת. בתקווה שגם יעמוד בהבטחה. אבל גם להכרזה כזו כשלעצמה יש משמעות. אני מכיר כמה וכמה חברים, המכריזים שלא יצביעו למפלגה שלא תתחייב שלא לשבת בקואליציה עם המפלגות החרדיות. והכל בגלל חוק הגיוס/ההשתמטות. לכן, לענ"ד זו תהא טעות קריטית של המפלגות החרדיות אם לא יקדמו ומהר חוק גיוס שגם הציבור שאינו חרדי יוכל לחיות איתו.
זיני לשב"כ
מינוי של אלוף במיל' דוד זיני נדון ביום חמישי שעבר בוועדת גרוניס, אך שמיעת אלה שביקשו להופיע בפני הוועדה, שאמורה להמליץ עליו (או לדחות) בפני הממשלה, לא הסתיימה, כיוון שאחד מחברי הוועדה נאלץ לעזוב בשל עניין משפחתי. לפיכך, הראיונות אמורים היו להסתיים ביום ראשון השבוע, המלצת הוועדה תתקבל אחרי החג, והמינוי יאושר בישיבת הממשלה הקרובה.
דבר אחד בטוח: לחלק מהמתנגדים למינויו הפריע התיוג שלו עם הימין (הקיצוני מדי לטעמם) והדתי. לא עניינים במהות פעילותו בצבא, אישיותו כפי שהתבטאה שם, אמינותו וכדומה. אותי זה החזיר כמה עשרות שנים אחורה, שרבים מאנ"ש הלכו עם כובע טמבל, כי ללכת עם כיפה סרוגה ברחוב היה מזמן התגרות. נגמרו הימים, ב"ה. זיני ייבחר וייכנס לתפקיד, בתפילה ובתקווה שיעשה אותו כל כך טוב, עד שהמתנגדים היום ייהפכו לתומכים הכי נלהבים בתוך זמן קצר. משיחות עם כאלה שמכירים את זיני מקרוב, אני מאמין כי גם כראש השב"כ הוא יהיה ענייני ב-100%, בלי הנחות לאף אחד, גם לא לחברים. כך גם צריך להיות. בהצלחה. השב"כ זקוק לטלטלה.
השליטה אצלו
כבר בזמנו, כשבצלאל סמוטריץ' הקים את המפלגה שלו, בשם 'מפלגת הציונות הדתית', הוא קרא לכל ה'סרוגים' להיכנס תחת כנפיה ואף קיים פריימריז פתוחים. כל מי שרצה והתאים לו, יכול היה להתפקד ולהשפיע על הרכב הרשימה לכנסת. בהמשך נחתם הסכם איחוד מפלגות עם מה שהיה פעם המפד"ל, ולימים הבית היהודי, בראשות חגית משה, סגנית ראש העיר ירושלים, במסגרתו הובטח, בין השאר, לצרף 80 מאנשי 'הבית היהודי' למרכז 'מפלגת הציונות הדתית'. לטענת אנשי 'הבית היהודי', רשימת מועמדים כזו אף הועברה לסמוטריץ' ולאנשיו, אך הדבר לא קודם. לאף אחד לא בער, חלקם היו אולי עסוקים בדברים אחרים, חשובים יותר.
דא עקא, ברביעי שעבר נתקבלה במרכז המפלגה החלטה חשובה, שאת הרשימה הבאה לכנסת יבחר מרכז המפלגה, ולא דרך פריימריז. מה שאומר שהשליטה הכמעט מוחלטת תהיה בידי סמוטריץ' (שכבר נקבע לגביו כי יעמוד גם בראש הרשימה לכנסת הבאה, וכן יש לו שריון אחד בכל חמישייה – ונראה שלא יהיו להם בכנסת הרבה חמישיות…). ב'סרוגים' נחשף כי מאותה הרמת כוסית שהתקיימה בשבוע שעבר לרגל השנה הבעל"ט, נעדרו מרבית נציגי 'הבית היהודי', הן בגלל התנגדותם לשינוי בשיטת בחירת הרשימה (וברור למה הם מתנגדים) והן כי ה-80 שלהם עדיין לא נכללו במרכז המפלגה. מהמפלגה נמסר כי ההחלטה על השינוי מבחירה בפריימריז לבחירה במרכז נדרשה מכיוון שרבים מחברי המרכז נמצאים בשירות מילואים ממושך, כך שיתקשו לבחור.
בעיניים שלי, הסבר מפוקפק מאוד, שכן בצעדים טכניים מינהליים פשוטים, ניתן היה להתגבר על קושי זה, מה גם שהצבא מאפשר לחיילי מילואים לצאת לחופשות בתדירות גבוהה. אז למה כן לשנות ולתת בידי המרכז את זכות הבחירה? מן הסתם, קשור לסקרים לא מחמיאים, ומהם נובע הרצון של הבוס לבחור אנשים כריזמטיים בעלי 'בייס' רחב, שיגדילו את הסיכויים לחצות בשלום ובבטחה את מחסום אחוז החסימה.
