על מדוכת החוק
ועדת חוץ וביטחון של הכנסת קיימה השבוע שלושה דיונים על חוק ההשתמטות, במסגרת הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. בבורסת ההימורים סביב השאלה האם החוק יובא בסופו של דבר להצבעה, ואם כן – האם יעבור, או בזכות כמה צדיקים בקואליציה שיפרו את המשמעת הקואליציונית ויצביעו נגד החוק הוא לא יעבור – המטוטלת נעה פעם לכאן ופעם לשם, בפערים לא גדולים. הרבה תלוי בעמדת המתבונן. על פניו, נכון לעכשיו, ראש הממשלה הורה לעוזריו לקדם את החוק ולסיימו בתוך חודש.
מעבר לצלילה לפרטי החוק, לסעיפים ולסעיפים קטנים שבו, שאת זה לא נעשה כאן, יש עדיין כמה מכשולים במאקרו. למשל: גם מיעוט קטנטן של רבנים חרדים שבעד גיוס צעירים 'נושרים' (מהישיבות) לצבא, מתנים זאת בהכנסתם לפקודות מטכ"ל של סיכומים שהושגו בדיונים ארוכים בין רבנים חרדים לבין נציגים בכירים של הצבא – בדיוק כפי שמעוגנות שם פקודות ביחס לכל דבר אחר, זז ודומם, בצבא.
בעיניים שלי, דרישה הגיונית. זה אפילו לא תקדים, שהרי גם ישיבות ההסדר הגיעו להבנות בנושא שיבוץ חיילות בפלוגות בני"ש, למשל (גם אם זו לא ממש בפקודה, רק ב'הבנות'). בהתחשב בנסיבות המיוחדות, כאשר באים לשנות סדרי כמעט בראשית (של 78 שנים) שהונהגו מאז קום המדינה, דברים מהותיים ביותר של הציבור החרדי – סביר בעיניי שכך יהיה. בטח אם הייתה על כך הבנה מראש. ואם הטמעת ההסכמות האלה בפקודות מטכ"ל יביאו אלפי ורבבות צעירים חרדים לבקו"ם – הנה מה טוב ומה נעים. שווה.
אם כל כך טוב, אז למה זה לא קורה? כאן יש שני צדדים. לטענת נציגי החרדים, הצבא מתעכב עם הדבר הזה כבר שנה ויותר כי "הצבא לא באמת רוצה חרדים, אלא רק להתנגח בהם". יו"ר ועדת חו"ב, בועז ביסמוט, שלח לפני כחודש מכתב לראש אכ"א, ובו כתב בין השאר: "אישור פקודת המטכ"ל הוא צעד הכרחי וחיוני לקידום המשך הסדרת סוגיית גיוס בני הציבור החרדי, לחיזוק האמון, וליצירת תשתית יציבה ומקצועית שתשרת את צורכי צה"ל לשנים קדימה".
אז, למה זה לא קורה? לפני כשבועיים ההבנות לכאורה בין הרבנים לצבא הועברו לשלושה אלופים לבחינת עומק. מאז, גם אם מתקיימים דיונים, מחכים. דובר צה"ל, בתשובה לאברהם בלוך מ'מעריב', שהעלה את הנושא, הגיב: "החתימה על פקודת מטכ״ל נמצאת בסבב אישורים ותגיע לחתימת הרמטכ״ל בעת הקרובה. מדובר בתהליך שהחל לפני חודשים, ואין לו כל קשר לתהליכי החקיקה שמבוצעים בימים אלה. צה"ל פועל להרחבת אפשרויות שילוב בני הציבור החרדי בשירות במגוון רחב של דרכים. כתיבת פקודת המטכ"ל וההוראות המשלימות הינן חלק ממהלך זה".
ועדת חו"ב, כאמור, הקדישה השבוע הרבה מאוד שעות לדיון בהצעת החוק הזו. עד לאחרונה, אחת מ'אבני הנגף' (או אם תרצו: עוגן ההצלה) בפני קידום חוק ההשתמטות, הייתה היועצת המשפטית של ועדת חו"ב, עו"ד מירי פרנקל שור. לטענת אלה שניסו להאיץ את החקיקה, הגברת פרנקל שור הערימה קשיים והודיעה בהתייחס לסעיפים שונים ולא מעטים, כי לא תיתן ידה לנוסח זה, שכן להבנתה הוא לא יעבור את בג"ץ. דא עקא, בישיבת הוועדה ביום ראשון השמיעה היועצת המשפטית 'הבהרה', כי המטרה של החוק אינה שוויון מלא בנטל: "המטרה היא לצמצם את אי השוויון או להוריד אותו. אנחנו חושבים שמספיק לצמצם, וכך אמרה גם השופטת חיות – לא דיברה על שוויון מלא אלא על צמצום. לא רואה למה לקבוע את הסנקציות בסעיף המטרה". מעניין מה נקרא 'צמצום'. צמצומונצ'יק, צמצום גדול, בינוני, קטן? מי קובע?
כך או אחרת, היו שראו בהצהרה זו מעין חצי אור ירוק להתקדם בתהליך החקיקה. ואם עניין זה היה סיבה להרמת כוסית 'לחיים' בקרבת ראש הממשלה, לא חלפו אלא שעות ספורות ונכנסה 'עז' חדשה. אפילו שתיים, שלוש וארבע.
אחת: בייעוץ המשפטי של הכנסת סבורים כי את החרדים שישרתו בשירות הלאומי האזרחי אין לכלול במסגרת המכסות; שתיים: בייעוץ המשפטי של הכנסת גם סבורים שיש לדון בחוק הגיוס לפחות חודשיים, ולא כמה ישיבות ארוכות במהלך חודש, זאת על מנת להוכיח רצינות בפני שופטי בג"ץ. הבעיה – החרדים לוחצים שנאל, שנאל, מהר. הם מתנים את תמיכתם בתקציב המדינה בכך שחוק הגיוס יושלם לפני כן. הם כבר שבעים מהבטחות בעלמא. אבל את תקציב המדינה אי אפשר למשוך מעבר למרץ. סוף מרץ אין תקציב – הלכה הממשלה; עז שלישית: דרעי מאיים באי תמיכת ש"ס בתקציב, אם הם לא יקבלו את 'פרויקט תלושי המזון', שכידוע הבייס שלהם אמור להיות המרוויח העיקרי שיקבל את התלושים.
ואם גם זה לא מספיק, באה העז הרביעית: בבעלזא ממשיכים להחריף את הקו נגד הקואליציה, ואייכלר השאיר בישיבת הסיעה פתק בו הבהיר "אין שום הצדקה לחזור ולהצביע עם הקואליציה כל עוד רודפים את לומדי התורה". ואייכלר (עם פורוש) היו עד כה הצמד הגמיש יותר באגודת ישראל, לעומת גולדקנופף וטסלר.
עוד משהו? פרסום של שילה פריד ב'ידיעות אחרונות': חבר קונגרס אמריקני, מייק לולר, פנה במכתב לנתניהו ודרש שהסנקציות על עריקים לא יחולו על חרדים בעלי אזרחות אמריקנית, וגם לא תוגבל יציאתם מהארץ. העקבות הוליכו לח"כ פורוש, שיזם את המכתב ואמר: "זה חלק ממכלול הצעדים שלנו ואף נחריף אותם". תודו שמעניין פה.
בתכל'ס, סביר שבסוף יתגברו על הקשיים, גם אם באמצעות מכבסת מילים וניסוחים שלא תהא כוונה לעמוד מאחוריהם. החוק יגיע להצבעה לאחר שינויים מינוריים בו, ואז נחזור לנקודת ההתחלה. כמה מבין חברי הקואליציה יצביעו נגד. נכון לעכשיו, קשה לדעת כי כמה מהם כבר דיברו בעבר גבוהה-גבוהה, אך בשעת מבחן מצאו את התירוצים להסביר למה וכמה. אבל הערכה רווחת היא כי גם אם הכנסת תאשר את החוק הזה, בג"ץ יעמוד בפרץ וישלח אותו לכל הרוחות. ואז, שוב נחזור לממשלה והיא תצטרך להתמודד עם הבעיה: מה עושים עם רבבות חרדים משתמטים? הממשלה הזו הוכיחה כי אין לה תשובה רצינית. מי לידינו יתקע שממשלה אחרת תדע להתמודד?!
הם יחזרו גדולים יותר
כדרכן של ישיבות ועדה, אפשרו גם הפעם לדוברים 'מבחוץ' להשמיע קולם. לתפיסתי, בעיקר בשביל לסמן וי וכדי להוכיח אח"כ לבג"ץ: כן, קיימנו דיונים רציניים, אפשרנו להביע דעות. במקרה הטוב – שמעו; הקשיבו – לא.
הרב אהד טהרלב, אב שכול וראש מדרשת לינדנבאום, התייחס בדיון, בין השאר, לטענות הנשמעות בצד החרדי על זה שהצבא 'מקלקל' את הרמה הדתית של הבאים בשורותיו. "אמרו לי 'אנחנו חוששים איך הילדים שלנו יחזרו' – הילד שלי לא חזר!!!. הם יחזרו (מהצבא) גדולים יותר, עם יראת שמיים. כמי שעוסק בהקמת מסלולים לבנות בצבא, אני יכול לומר שהעבודה עם הצבא יוצאת מהכלל. הבנות נשארות דתיות, עוסקות בתורה ומקדשות שם שמ,ים. לא יכול להיות שחלק קבורים בהר הרצל וחלק לא", אמר הרב טהרלב. "יש פה כשל מוסרי עמוק. אני באתי לזעוק את זעקת בני ואת זעקתם של מי שקבורים בבתי העלמין ולא יכולים להשמיע את קולם. ההיסטוריה לא תסלח לנו. עברו הימים שאפשר לדחות עוד טיפה ועוד טיפה".
חנניה בן שמעון, מארגון 'כתף אל כתף', נפגע פעולות איבה, אמר: "החוק הזה הופך את התורה של הציונות הדתית לנמוכה יותר. הוא מבדיל בין תורה לתורה. מי אתם שתשתמשו בתורה כקרדום לחפור בו?"
כל הנכתב דלעיל מתייחס לישיבה שנערכה ביום ראשון. ועדת חו"ב עסקה בחוק ההשתמטות גם בימים שלישי וחמישי, מתוך אותה התחייבות של ביסמוט לנתניהו: עליי. אביא לך את החוק. יעבור? לא יעבור? כך או אחרת, מה שנראה בטוח זה שהחוק הזה יהיה נושא מרכזי של הבחירות הבאות לכנסת. להערכתי, אם מתנגדי החוק יתאגדו לפעולה משותפת, חכמה ויעילה, נושא זה עשוי להכריע את הבחירות ולשלוח את כל מי שנתן יד להעביר את החוק המפלה הזה, לספסלי האופוזיציה במקרה הטוב, ואת חלקם למנוחה בבית במקרה העוד יותר טוב.
חוק ההשתמטות, בצירוף הדרישה הכל כך צודקת לוועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר (כן, כולל כל מה שקדם לו לאורך שנים וממשלות), אמורים, חייבים, להיות ה'גיים צ'יינגר' של הבחירות הקרובות. ואם לא זה – אז שום דבר.
חסינות לאשכנזים?
פה ושם הצבא עוצר כמה (מספר זעום) של עריקים. לא שהוא חושב שמשהו יעיל ייצא מזה, אבל זה החוק, אז לפחות למען מראית עין, פה ושם. אבל ממש בהכי קטנה שאפשר, לוכדים עריקים ומביאים אותם אחר (אי) כבוד למשפט ולמעצר של כמה ימים עד חודש. אם אמנם יש ממש בטענה זו, ובמכוון עצרו רק עריקים בני עדות המזרח, זו שערורייה שאסור להסכים איתה.
הרב יצחק יוסף, לשעבר הרב הראשי לישראל, התבטא בעניין באחד משיעוריו ואמר: "הם עוצרים בעיקר ספרדים, יודעים שהאימא חלשה, האבא חלש. צריכים לחזק אתכם. מה זה פה, רוסיה? יש פה שלטון קומוניסטי? בולשביקים?". מיהר החרה אחריו חבר מועצת חכמי התורה, הרב יהודה כהן, ראש ישיבות באר התלמוד: "תשמעו: כל העצורים הם ספרדים בלבד! רק ספרדים! ידעו נאמנה אלו שבוחרים בהם בכל המפלגות 'האלה' כמה אוהבים את הספרדים. הם לא מעיזים לעצור אשכנזים, רק ספרדים… אני כבר לפני שנתיים אמרתי – הם אשכנזים, אף פעם לא ייגעו בהם, רק הספרדים. חושבים שאנחנו כלום, שום דבר".
אני הקטן מתקשה להאמין שיש בצה"ל כוונת מכוון לתפוס רק עריקים ספרדים. אבל בעיניים שלי, גם אם שלא במתכוון זו התוצאה, שיחפשו גם כמה עריקים ווזווזים וישימו על ידיהם אזיקים, לפחות למען הנראות.
"חוק ההשתמטות, והדרישה הכל כך צודקת לוועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, אמורים, חייבים, להיות ה'גיים צ'יינגר' של הבחירות הקרובות"
חוצפנים עלובים
אז, אחרי שבאתי להגנת הספרדים, הגיע זמן לרדת קצת על המפלגה שמתיימרת לייצגם – ש"ס. בביטאון 'הדרך', של ש"ס, במאמר מערכת של יום ראשון, נכתבו הדברים הבאים: "בראש נושאי הקולות הצורמים ניצבים חובשי כיפות, אבל המסרים היוצאים מפיהם דוחים ומחליאים פי כמה וכמה לעומת כל צר ועוין מהמגזרים האחרים.
"הציטוטים הארסיים והנוראיים הנשמעים בימים אלו בכלי התקשורת הכלליים, בניצוחן של נשים חובשות כיסוי ראש, המדברות בשם התורה נגד עמלי תורה, הם חסרי תקדים בחציפותם. אין להם שום רתיעה ממסכת המכשלות הרוחניות הקשות האורבות לבעליהן ולבניהן שומרי התורה והמצוות בשירות הצבא. ניצבים ביהירות חצופה ממשיכי דרכם של דתן ואבירם, בני דורנו. הללו לא מוכנים אפילו לשמוע על לומד תורה אחד ויחיד. זו אותה שנאה עזה שהייתה מנת חלקו של עקיבא בטרם היה לרבי עקיבא. מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. הם מנצחים בימים אלו על מדורת ההסתה. הם שופכי השמן והנפט על תבערת השנאה הפורצת בראש חוצות".
בעיניים שלי, יתכבד אותו כותב לפקוד כמה קברים של חללי צה"ל מהמגזר אותו הוא משמיץ, ולבקש סליחה וכפרה מאותם שוכני עפר ששם. יתכבד אותו כותב לשוחח עם כמה אלמנות מלחמה ויתומים מאותו מגזר. יתכבד הוא להיכנס לישיבה או שתיים של ה'מזרוחניקים' להעמיק בסוגיות אביי ורבא עם תלמידים ורבנים שם, וייווכח שאינם נופלים ממנו ומרבותיו בכלום. ובעיקר – שיואיל להיישיר מבט אל מול המראה וישאל עצמו כמה שאלות – על מלחמת מצווה, על ערבות הדדית ובכגון אלה.
לענ"ד, זו לא רק זכות של נשים וגברים מהמגזר הציוני דתי להיות ראש החץ בתביעה שכולם, אבל כולם – חרדים, מסורתיים וחילוניים כאחד – ייכנסו מתחת לאלונקה. אלא זו גם חובה שלהם לנהוג כך – חובה מוסרית, דתית וחברתית כאחת. אם תרצו – אפילו חובה קיומית.
האם משה נסים יביא את הנס?
חברי הכנסת התומכים בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, קיבלו השבוע תנא דמסייע משר המשפטים לשעבר משה נסים, שהוזמן לוועדת החוקה בראשות חה"כ שמחה רוטמן, לדיון בסוגיית פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
נסים, בן ה-92, חד כתער ועם זיכרון של נער בן 18, מי שכיהן בשנות ה-80 כשר משפטים מטעם הליכוד והשלים אז את חקיקת 'חוק יסוד: השפיטה', חיזק את חברי הכנסת הפועלים לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ואמר בין השאר: "המציעים גאלו את מדינת ישראל מנושא כואב בעל חשיבות לאומית חוקתית בלתי נדלית – אחרי הזנחה ורשלנות, אפילו פושעת, של ממשלות ישראל. מה שקרוי היום יומע"ש הוא חילול הדמוקרטיה. היועמ"שים הפכו אימפריאליסטים, הם נוטלים לעצמם סמכות שאינה קשורה למהות הכהונה. מערבים שיקולים ועמדות אישיות… אתם מבינים מה זה שאותו אדם צריך לתת ייעוץ לממשלה והוא גם ראש התביעה? זה גרם לכך שהמצב הפלילי בישראל ירוד. לו היה אדם מיוחד לנושא הפלילי, המצב היה שונה. אני נכלם מההזנחה של כל הממשלות שלא טיפלו בבעיה הקשה. אני משתומם מכך שזו הצעה פרטית במקום הצעה של הממשלה. המצב בלתי נסבל". ניסים הציע לוועדה כל עזרה שיבקשו בנושא.
אבל מבחינת חלק מחברי הוועדה, הייתה להופעתו בפניהם גם חצי כוס ריקה. בהתייחס לרפורמה המשפטית, ששר המשפטים יריב לוין ויו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן מנסים לקדם ולדחוף כמה שיותר, אמר השר לשעבר נסים:
"השמעתי ביקורת קשה על מה שאתם קוראים לו 'רפורמה משפטית'. אני חשבתי שזה בלתי נסבל. לא מקיימים דיון בממשלה קודם? לא מקיימים דיון בתקשורת? ישר לוועדת החוקה. זה בזוי. יש שם דברים שמעידים על אי הבנה, ואני לא רוצה להשתמש במילה בורות". נסים הבהיר כי לדעתו "פתרון הרפורמה המשפטית צריך להיות תיקון של סעיף אחד בלבד – צמצום הזכות לעתור לבג"ץ. למה לנו להתפצל? לריב? להגיע עד כדי פילוג?".
לאחר הדיון שוחחו נסים וחה"כ רוטמן, שסיכם עם השר לשעבר על המשך עבודה משותפת לבחינת פתרונות משפטיים ודרכי תיקון הנדרשים בסוגיות המרכזיות הנמצאות על סדר היום.
יש לי הרגשה שמשה נסים, באישיותו, בניסיונו, בידע הרב שלו ובהיכרותו את המערכת על כל צדדיה, יכול לעשות הרבה טוב במדינה. אם רק יקראו לו וייעזרו בו.
