שירה סגלהטכנולוגיה החכמה כבר מנהלת את חיינו ביומיום במגוון תחומים. גם עולם ההלכה מתחיל להתאים עצמו למציאות המשתנה. בין חיישנים, בשר מתורבת ובינה מלאכותית, אני משוחחת עם שני רבנים שמנסים לתת מענה לדילמות במציאות מתקדמת – בגבולות ההלכה
שניהם מגיעים מעולמות שונים אך מדברים אותה שפה: שפה המבקשת לאפשר ליהודי שומר מצוות לחיות במציאות מודרנית, בלי לוותר על איכות חיים ובלי לוותר על ההלכה – האחד הוא ראש מכון צומת, שחוללה תמורה של טכנולוגיה כשרה לשבת כבר לפני עשרות שנים; האחר הוא מהנדס תוכנה בכיר ורב מלמד הלכה, המציע לחשוב כבר היום על השאלות שעוד רגע קט יוגשו לשולחן הפוסקים.
"העולם משתנה – ואנחנו איתו"
בעולם שבו חשמל, אינטרנט וטכנולוגיה חכמה מנהלים כמעט כל פעולה בחייהם של מיליארדי אנשים, מן הסופר המקוון ועד הדלתות האוטומטיות, גם ההלכה נדרשת להתחדש. את החזון הזה מוביל בשנים האחרונות הרב מנחם פרל, העומד בראש מכון צומת – הגוף ההלכתי טכנולוגי המרכזי בישראל.
הרב חי ונושם תורה וטכנולוגיה כבר עשרות שנים. לפני שמונה שנים הוא גויס לעמוד בראש מכון צומת, כממשיך דרכו של מייסד המכון, הרב ישראל רוזן זצ"ל. הרקע של הרב פרל משלב את שני העולמות המדוברים: רב יישוב, אחראי תחום ההלכה ברבנות הצבאית, ובמקביל עיסוק ארוך שנים בטכנולוגיה ובמודיעין בצה"ל. לדבריו, 100 השנים האחרונות הביאו למהפכה שאיש לא יכול להתעלם ממנה. "החיים שלנו תלויים בטכנולוגיה", הוא מסביר בפשטות. "התחבורה, הקניות, החשמל, האינטרנט. אם נופל אינטרנט, הקופה בסופר נעצרת. רמזורים מפסיקים לעבוד. הכל קשור להכל".
לכן, גם העולם ההלכתי אינו יכול להישאר מאחור. "פעם היה טבעי שחליבה, זריעה, חרישה אלה המלאכות שעוצרות בשבת. היום 2% מהאוכלוסייה עובדים בחקלאות. המלאכות החדשות הן בלחיצת כפתור, במעגל חשמלי, בפעולה דיגיטלית". לדברי הרב, כשם שבעבר ההלכה התמודדה עם כניסת החשמל, כך היום היא נדרשת להתמודד עם עולם מלא חיישנים: מקררים עם מנגנוני קרח אוטומטיים, מעליות חכמות, תאגידי מים דיגיטליים, דלתות חשמליות ועוד.
הפתרונות שנוצרו במכון צומת במהלך 50 שנות פעילווה מקיפים כמעט כל תחום בחיים: מעליות שבת – המכון חתום על כ־97% ממעליות השבת המפוקחות בארץ; מערכות רפואה וביטחון – פתרונות לכיבוי אש, חדרי ניתוח וציוד מציל חיים; בעלי מוגבלויות – פיתוחי שבת מיוחדים לכיסאות גלגלים, לקלנועיות ולאמצעי נגישות; טכנולוגיה ביתית – מערכות להשבתת פעולה אוטומטית במקררים, תנורים, פחי אשפה ועוד.
"הטכנולוגיה השתנתה", אומר הרב, "ולכן, גם הפתרונות צריכים להתחדש. בעבר אדם שהתקשה ללכת היה דוחף עצמו בכיסא גלגלים. היום רבים משתמשים בכיסא חשמלי. בשבת זה בעייתי, אז פיתחנו פיקוד שבת שמאפשר תנועה מבלי לחלל שבת".
אילו אתגרים מרכזיים אתם חווים כיום?
"פערי אמון ופוליטיקה פנימית. יש קהילות שפשוט לא מוכנות לקבל מאיתנו פתרונות, לא משנה כמה נהיה מחמירים וכמה נשמור על ההלכה. עצם זה שאנחנו מי שאנחנו (אנשי המגזר הציוני-דתי, בעיקר, להבדיל מהמגזר החרדי, ש.ס)– מספיק בשביל שלא יקבלו אותנו. אתגר נוסף שקיים הוא חוסר מודעות בציבור. אנשים קונים דירות במגדלים בני 40 קומות, בלי לדעת שהדלת הפנימית מפעילה חיישן חשמלי בשבת, שברז המים מפעיל משאבה חשמלית, או שפיר האשפה כולל חיישן שמזהה זריקה. בכל שבוע אנחנו מקבלים טלפונים מאנשים שקנו דירה חדשה, ומגלים שחלק מהבית שלהם לא שמיש בשבת. חלק מזה בגלל שאנשים לא מודעים מה לבדוק לפני הרכישה".
אחד מההישגים החשובים של מכון צומת קשור למים שלכם בבית. "לפני עשור היו פותחים את הברז, והמים היו פשוט זורמים. היום כמעט כל ברז מחובר למשאבה. ברוך ה’, הצלחנו להעביר חוק בכנסת שמחייב תאגידי מים להשתמש במד מים כשר. גם זה הגיע כי ראינו את המציאות משתנה".
אין ספק שמכון צומת הוא גשר בין עולם ההלכה לעולם המודרני, שרק הולך ונהיה מורכב יותר. למרות האתגרים, הרב אופטימי. "ברוך ה’, יש לנו פתרונות ל־98% מהמצבים", הוא אומר בחיוך. "אנחנו עובדים יומיום מול מהנדסים, מול עיריות, מול בתי חולים, מול חברות בנייה. העולם משתנה, ואנחנו איתו. המטרה שלנו היא שאדם דתי יוכל לחיות במדינה מודרנית, להרגיש בבית, לשמור הלכה ולא לוותר על איכות החיים. זו השליחות שלנו. אנחנו מאמינים בשבת של עונג. אנשים רוצים אוכל חם, תאורה טובה, מזגן. זה לגיטימי ואף מצווה", מסכם הרב.
"אנשים קונים דירות חדשות במגדלים בני 40 קומות, בלי לדעת שהדלת הפנימית מפעילה חיישן חשמלי בשבת, שברז המים מפעיל משאבה חשמלית, או שפיר האשפה כולל חיישן שמזהה זריקה"
"דורש שילוב של דמיון ויכולת הלכתית"
מה שמגדיר את העשייה של הרב שלמה הכט הוא דווקא המפגש הלא צפוי בין עולמות שונים: תורה, צבא, אקדמיה וטכנולוגיה. מהנדס תוכנה בכיר ביום, מנהל תחום תוכנה בסטארט-אפ ורב המלמד הלכה בלילה. הוא חבר בבית הלל, מרצה, ואיש שחי כל הזמן על התפר שבין העתיד ובין מסורת ההלכה. הספר החדש שכתב "עתידין להתחדש" (בהוצאת 'ידיעות ספרים'), העוסק בעתידנות הלכתית, הפך במהרה לשיחת היום בקרב רבנים.
"נכנסתי אל תוך הכתיבה מתוך שאלות שעלו לי כשאני מסתכל קדימה", משתף הרב. "לא רק שאלות שמונחות על שולחן הפוסקים, אלא שאלות שעדיין באוויר. נעזרתי בידע הטכנולוגי שלי כמהנדס ומנהל תוכנה, אבל גם בידע התורני, ואפילו בהבנה כלכלית. ההלכה חייבת לדבר בשפה שהציבור יבין. זו בעיניי יכולת שרבנות צריכה לתת".
הרב הבין שהזמן בשל לדיון הלכתי בנושא של הלכה בשטח: הוא נוכח לגלות כיצד טכנולוגיות מתפתחות במהירות: רכב אוטונומי, רפואה מתקדמת, בינה מלאכותית, תקשורת בזמן אמת אלה רק דוגמאות ספורות. והוא מנסה להעניק פתרונות למה שקורה בשטח. "יש דברים שפעם היו אסורים בגלל תנאים טכניים, וכשהטכנולוגיה משתנה – הסיבה לאיסור נעלמת או נחלשת. זה דורש מחשבה חדשה", הוא אומר.
שינויי טכנולוגיה מהירים יוצרים שאלות הלכתיות שלא היו קיימות קודם לכן: "פתאום יש יכולות שלא היו בעבר", מסביר הרב. דברים שהיו אסורים, הופכים לפחות בעייתיים. זה משנה את כל מפת ההלכה. צריך לדמיין לאן דברים הולכים, ולדעת להוריד את הדמיון הזה למילים הלכתיות קונקרטיות. זה לא רק פתרון בעיות שקיימות היום, אלא ניסוח שאלות שעדיין לא הגיעו אבל יגיעו. זה דורש שילוב של דמיון ויכולת הלכתית. הרבה רבנים מטפלים במה שכבר כאן, אבל העולם זז בקצב אחר. צריך לפתח כלים לדבר על מה שיגיע, ולא רק על מה שקיים".
אחד הנושאים שמלהיבים אותו במיוחד הוא האופן שבו התפתחויות טכנולוגיות מיידיות או אירועים אקטואליים מייצרים סוגיות הלכתיות חדשות. הקורונה, לדבריו, היא דוגמה מצוינת לכך. "כבר בסוף פברואר 2020 הבנתי שמתפתחת כאן מגפה, הרבה לפני שהיה ברור לרוב האנשים", נזכר הרב. "ראיתי שעוד רגע אנשים נכנסים לבידודים, ושצריך לפתור שאלות הלכתיות כמו מגילה בבידוד. להבין מה המשמעות, מה מותר ומה אסור".
בזמן אמת נדרש הרב לחשוב מהר, לא 20 שנה קדימה, אלא ימים ושעות קדימה. עם החלת ההגבלות צצו שאלות הלכתיות שלא נידונו מעולם: האם מותר לעשות סדר פסח בזום? האם אדם שנמצא בבידוד חייב להדליק נרות באופן עצמאי כי אינו יוצא ידי חובה בהדלקה שבבית? "הייתה המון אי־בהירות. אנשים היו סגורים בחדרים, משפחות היו מפורדות, והיה צריך לתת תשובות", משחזר הרב.
כאן התחברו, אולי יותר מבכל תקופה אחרת, שני העולמות שבהם הוא פועל – תורה וטכנולוגיה. כשהיה ברור שאסור לחגוג סדר משפחתי בזום כי החיבור אינו יציב, ולכן הפתרון אינו יעיל, הוא גייס את המתכנת שלו. "ישבתי עם אחד המפתחים בצוות שלי, ובנינו אפליקציה ייעודית קלה יותר, פחות דורשת משאבים, ויציבה במיוחד. פלטפורמה שאפשרה לחברים מבוגרים או מבודדים לשמור על קשר מינימלי בערב החג", כך, בין קוד להלכה, נולד פתרון שנועד להקל על משפחות בתקופה המורכבת ההיא.
"החדשנות מציבה בפני הרבנים והפסיקה ההלכתית אתגרים שלא היו קיימים. אני מנסה לפרוץ דרך חשיבתית חדשה שתאפשר להלכה להגיב למציאות בלי להילחם בה"
"הנדסה והלכה – שילוב טבעי"
מאין הגיע הרעיון לעסוק בעתיד ההלכה?
"הטריגר היה כנס רבנים. הרב יעקב אריאל אמר שם: 'אסור לכתוב שום דבר על מכונית אוטונומית בשבת, זה רק יביא נזקים'. זה גרם לי לחשוב: למה שלא נדבר על זה? זה נושא כמעט לא נידון".
שבוע אחרי פרוץ הקורונה הוא כתב מאמר בנושא, וזה הפך בהמשך לפרק הראשון של הספר. אחד הפרקים המסקרנים במיוחד בספרו עוסק בשאלה כמעט דמיונית, אבל לא בלתי אפשרית: מה נעשה כשתעשיית הבשר תצטמצם משמעותית?
"אמנם הנושא קצת ירד מהכותרות לאחרונה, אבל יש לחץ גלובלי עצום להפחית את מספר בעלי החיים בעולם", מסביר הרב. "גם מסיבות סביבתיות של זיהום, וגם בגלל צער בעלי חיים. אם אכן יימצאו תחליפים טובים – בשר מתורבת, בשר מלאכותי או חיקויים איכותיים – מספר בעלי החיים יירד דרמטית. ואז – מהיכן יבוא הקלף? אם עולם שבו כמעט לא קיימים בעלי חיים באמת יתממש, האם אפשר יהיה לייצר קלף מתורבת? האם מותר הלכתית להשתמש בו? הנושא פותח שני מסלולים הלכתיים: האם אפשר לשמר קלף לאורך זמן? והאם מותר ליצור קלף מתורבת?"
הרב מדגיש שבשבילו השילוב בין העיסוק ההנדסי לבין הרבנות הוא טבעי, גם אם לרוב האנשים זה נשמע כאילו מדובר בשני עולמות מקבילים. "מי שעוסק בשני התחומים מגלה שהם מתחברים לבד. לפעמים הטכנולוגיה מקדימה את ההלכה. אני רק מנסה לעזור לה להדביק את הקצב. בעולם שבו הטכנולוגיה דוהרת קדימה בקצב מסחרר, שאלות הלכתיות חדשות צפות כמעט מדי חודש. מכונות אוטומטיות, חלב מתורבת, בינה מלאכותית מתקדמת – כל אלה מציבים בפני הרבנים והפסיקה ההלכתית אתגרים שלא היו קיימים עד לא מזמן. אני מנסה לפרוץ דרך חשיבתית חדשה שתאפשר להלכה להגיב למציאות בלי להילחם בה".
נושא נוסף שמעסיק אותו במיוחד הוא פסיקת הלכה בעזרת בינה מלאכותית – הדבר החם ביותר כיום. "אני כתבתי על זה בעבר כדבר עתידי, והנה זה כבר עכשיו. יש מערכות שנותנות תשובות הלכתיות. השאלה היא האם אפשר לסמוך עליהן, וזה כבר עניין נוכחי לחלוטין". הרב מוסיף: "יש פוסקים שמרנים שהשיטה שלהם היא לא להכניס חידושים. להתעלם מהם. ואני דן בזה בספר. כי אנשים לא יתעלמו מהחידושים, אי אפשר לחסום את החדשנות מלהיכנס לבית. אני קורא לרבנים: תתחילו להתארגן לקראת השאלות שהולכות להגיע. זה כבר כאן".
