קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)בשמואל א' פרק י"ג, אנחנו רואים כי שאול כבר נכנס למלכותו אך נמצא במצב בו הפלישתים שולטים בצורה נרחבת בישראל. השליטה הפלישתית למעשה מובילה לפירוז של ישראל-" וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית. וַיֵּרְדוּ כָל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ, וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ."
לשתי דמויות בלבד בישראל, יש חרב וחנית- "וְהָיָה, בְּיוֹם מִלְחֶמֶת, וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם, אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָן וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל, וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ". רש"י מציין במקום ש"ותמצא"= על ידי נס. כאן אנחנו רואים, גם מזווית ראייה אלוקית, כי מתגלה מנהיג נוסף לישראל- יונתן בן שאול.
בתחילת הפרק אנחנו רואים את ההתארגנות ובניין הכוח של צבא ישראל. הצבא הסדיר מונה שלושת אלפים לוחמים הנמצאים עם שאול במכמש ועוד אלף לוחמים הנמצאים עם יונתן בגבעת בנימין. שאר ישראל חוזרים לאוהלם ומחכים ליום פקודה. על אף שהוא היה המנהיג הצבאי הזוטר יותר ועם כוחות קטנים יותר- הוא זה שעושה מעשה ומפר את מאזן האימים של הפלישתים. הוא מכה את נציב פלישתים בגבע וכופה על אביו לצאת למלחמה ולגייס את צבא המילואים.
המלחמה בפלישתים הייתה מתוכננת מראש להיות ניסית. על שאול היה להמתין שבעה ימים לשמואל, לעלות עולה ולצפות בניצחון כביר וניסי של מעטים מול רבים אך הוא לא יכול היה להתאפק כשהעם בחרדה, העלה את העולה בעצמו ונענש שמלכותו לא תקום עד עולם. שאול יחזור לחטוא במלחמה בעמלק, שם מלכותו תיחתם סופית.
כאן אני רוצה לשים את הזרקור על יונתן. הוא זה שמתניע את המלחמה כשאביו מתמהמה ובסופו של דבר הקללה שאביו הביא על עצמו בעצם גזרה עליו שהוא, בנו, לא יהיה מלך ישראל. כאן, היינו מצפים שיונתן יירד מסדר היום וייעלם. אך לא. לא רק שהוא ממשיך להיות דומיננטי ומנהיג צבאי- עד מותו בקרב, אלא שהוא מתמסר בעוד כמה פרקים לדוד, המלך החדש ומסייע לו בכל דבר.
שאול ויונתן, שניהם בשלב זה מוגדרים כצדיקים, יחד עם זאת מהות המלוכה, שונה בעיניהם. שאול רואה את עצמו כאדם שבא לשמור על הסטטוס קוו שהיה לפניו, נחבא אל הכלים ולא שש לעשות מעשים קיצוניים, קשוב מאוד לרחשי העם ונגרר אחריו. יונתן לעומת זאת, רואה את התפקיד כמוביל דרך כדי להביא את הממלכה למקום טוב יותר. הוא פרואקטיבי גם אם הוא בסופו של דבר לא יזכה בתהילה.
