אחרי סדרת המכות של פרשת וארא, שבכולן, פרט למכת השחין, פרעה הכביד את ליבו בעצמו, מגיעות המכות של פרשת בא, בהן ה' מחזק את לב פרעה, ובכך מונע ממנו לשחרר את בני ישראל. פעולה זו מעוררת את השאלה הידועה: מדוע וכיצד נשללה מפרעה הבחירה החופשית, שהיא "עיקר גדול ועמוד התורה והמצוות" (רמב"ם, הלכות תשובה ה, ג)? שלילת הבחירה מפרעה מעוררת גם את השאלה "מה פשעו ומה חטאתו" (ראב"ע), ומה הייתה ההצדקה להענישו אם סירובו לשלח לא נבע מרצונו, אלא מכך שה' הקשה את ליבו?
תשובות רבות ניתנו לשאלות אלה, וכאן נעמוד על תשובה פחות ידועה המבחינה בין יכולת הבחירה החופשית של מלך לזו של כל אדם. בספר 'משלי' נאמר: "פַּלְגֵי מַ֣יִם לֶב מֶ֭לֶךְ בְּיַד ה' עַֽל כָּל אֲשֶׁ֖ר יַחְפֹּ֣ץ יַטֶּֽנּוּ" (משלי כא, א). משמעות הדבר היא שה' מתערב באופן חריג דווקא בכוח הבחירה של מלכים ומנהיגי מדינות.
רבי יונה מגרונה הסביר בפירושו לפסוק כי "לֶב מֶ֭לֶךְ בְּיַד ה'": "מפני שהרבים תלויים במלך, ונתן לו השם כוח להמית ולהחיות להרע ולהיטיב, [ולכן] שומר ה' את לבו". מתן בחירה חופשית מלאה לשליטים עלולה להיות הרסנית, וכיוון שיש להחלטות המנהיגים השלכות מרחיקות לכת על עמים שלמים, ולעיתים על כל מהלך ההיסטוריה, ה' משפיע על החלטותיהם.
יתרה מזו, חופש בחירה של מנהיג עלול לצמצם ביותר את הבחירה החופשית של נתיניו הרבים, ולמסור את גורלם להכרעותיו ולגחמותיו. המחשה לדבר אנו רואים באיראן, בה הבחירה של השלטון היא להגביל מאוד את חופש הבחירה של האזרחים. דווקא שמירה על חופש בחירה לכל אדם מחייבת את צמצום חופש הבחירה של השליט, כך שהוא לא יוכל להכריח את עמו לפעול ולחיות כפי שרירות ליבו.
במדרש משלי לפסוק הנ"ל מסביר ר' ישמעאל מה הגורם שקובע לאן יטה ה' את לב המלך: "כשבשר ודם עולה למלוכה לבו נתון ביד הקב"ה. אם זכה העולם, הקב"ה מטה לבו של מלך לגזירות טובות, אבל אם נתחייב העולם, הקב"ה מטה לבו לגזירות רעות".
רבי ישמעאל מצביע על שני עקרונות: האחד, שמידת הטיית הלב של השליט תלויה בזכויותיהם ובחובותיהם של הנתונים למרותו ולהשפעתו. ככל שזכויותיהם יגדלו, כך ה' יטה את ליבו לקבל החלטות טובות יותר, ולהיפך. השני קובע שה' לא שולל לחלוטין את הבחירה החופשית מהשליט אלא רק מטה את ליבו, ולכן הוא עדיין נושא באחריות למעשיו.
גם במקרה של פרעה נאמר: "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵ֣ב פַּרְעֹה", אך הוא היה עדיין אחראי למחדליו, וראוי להיענש על הכרעותיו. ה' רק היטה והקשה את ליבו, כדי שיהיה מסוגל לקבל החלטות שתאמו הן לנטיית ליבו המקורית והן לתוכנית הא-לוהית.

דברי המדרש יכולים להסביר את תופעת הנשיא טראמפ, שמעוררת השתאות רבה. עצם בחירתו של אדם כה ירוד וגס רוח לעמוד בראש המעצמה החזקה בעולם, ובחירתו בשנית לפני כשנה, מחזקות את האמונה במעורבות הנסתרת של ה' בהיסטוריה בכלל ובתולדות ישראל בפרט.
אולם, בתקופה האחרונה אנו עדים לכך שבעוד יש לו דעות נחרצות בכל תחום, הוא מגלה הפכפכות מתמיהה בהחלטות הנוגעות לישראל. לאור דברי המדרש, ייתכן שהחלטות אלה מוטות בהתאם לזכויות ולחובות של עמנו. המתבונן בקורותינו בשנים האחרונות רואה שהדור הזה "כולו זכאי, גם כולו חייב", כדברי הראי"ה על דורו וחלוציו. אפשר שמטוטלת טראמפ משקפת את מטוטלת העם.
אין ביכולתנו להבין באופן פרטני מדוע במקרים מסוימים ה' היטה ליבם של שליטים לגזור גזרות קשות או להביא להרג המונים אכזרי, ובמקרים אחרים היטה לב שליטים להאיר פנים לאזרחיהם, או לשאת פנים ליהודים ולמדינת ישראל. סביר בהחלט שבעולם הסתר הפנים של זמננו, ה' מתערב פחות בהחלטות שליטים מכפי שעשה בזמן הפרעונים. דווקא משום כך, עלינו להכיר לו תודה גדולה לנוכח החלטות כה רבות ומשמעותיות של מנהיגי האומות במאה השנים האחרונות, מהצהרת בלפור ועד הצהרות טראמפ.
ההבנה שיד ההשגחה מעורבת במהלכים מדיניים מעצימה את התקוות, אך גם דורשת שנרבה בזכויות. נזכור שבחיי כולנו הבחירה החופשית נשמרת, וחשוב לבצע אותה באופן פעיל ומתמיד. עובדה זו היא מתנה טובה כמו גם אחריות גדולה.
בימים של המתנה דרוכה, כאשר מסביבנו ובתוכנו בּוּקָה וּמְבֻלָּקָה, עלינו להתרכז בבחירות שלנו: מה אנו בוחרים לעשות בזמן הפנוי? איך אנו בוחרים שתיראה השבת בביתנו? כיצד אנו בוחרים להתנהג עם הורינו ועם ילדינו, עם שכנים, חברים ואחרים? ומה אנו רוצים לשנות ולשפר בחיינו. לב שליטים ביד ה', אך ליבנו ברשותנו, ודיבורינו ומעשינו נתונים לבחירתנו.
